החוג הארקטי גווע - למה זה צריך לעניין את הישראלים?

שינויי אקלים שנגרמו על ידי בני האדם מתדלקים מזג אוויר חם יותר, לח יותר וסוער יותר בחוג הארקטי, ומעצבים מחדש את האזור שהיה פעם קפוא ומכוסה שלג וכעת מתחמם מהר יותר מכל מקום בעולם. כך דיווח השבוע המנהל הלאומי לאוקיינוס ואטמוספירה בארה״ב (NOAA). ההתחממות הארקטית מובילה לשינויים אקלימיים שמורגשים ברחבי העולם - וגם לישראלים יש סיבה טובה לדאגה.

האזור הארקטי הוא אוקיינוס קפוא מוקף ביבשה הגובל בקנדה, פינלנד, איסלנד, נורבגיה, רוסיה, שוודיה, גרינלנד וארה"ב. הוא ביתם של בעלי חיים ייחודיים ושל כ-4 מיליון בני אדם, אך הוא בעל חשיבות קריטית לעולם כולו. הוא עוזר לשמור על איזון במערכת האקלימית הסבוכה של כדור הארץ, כאשר קרח הים הארקטי פועל כמחזיר אור לבן ענק בחלק העליון של כוכב הלכת, מחזיר חלק מחום קרני השמש בחזרה לחלל, ובכך עוזר לשמור על האיזון האקלימי בכדור הארץ. כאשר קרח הים מפשיר, יותר חום נספג באוקיינוס ולא חוזר לחלל, מה שמגביר את ההתחממות הגלובלית ומאיץ את שינויי האקלים.

לפי ה-NOAA, הטמפרטורות שנמדדו באזור הארקטי, בו במרבית השנה שורר חורף, מאוקטובר 2021 עד ספטמבר 2022 היו השישיות החמות ביותר מאז החלו המדידות בשנת 1900, והמשיכו מגמה של עשרות שנים. שבע השנים החמות ביותר באזור מאז 1900 הן שבע השנים האחרונות. כיסוי השלג בקוטב הצפוני, אזור המתחמם מהר פי ארבעה מיתר כדור הארץ, יורד בקצב מדאיג של כ-19% לעשור.

עוד מציין הדוח כי משטח הקרח של גרינלנד חווה את השנה ה-25 ברציפות של איבוד קרח. בספטמבר 2022, התחממות חסרת תקדים בסוף הקיץ יצרה תנאי הפשרת פני השטח של למעלה מ-36% משטח הקרח, כולל בפסגת יריעת הקרח בגובה 3,000 מטר. בהמשך החודש, שרידי הוריקן פיונה שפגעו בפורטו ריקו, דחפו אוויר חם ולח ליריעות הקרח הדרומי, וגרמו לאירוע המסה חסר תקדים.

החוקרים מזהים עלייה משמעותית במשקעים הארקטיים מאז החלו המדידות. מבין 72 השנים האחרונות, השנה הייתה השלישית הכי רטובה בהיסטוריה הארקטית, אזור יבש וקר מאוד, הנזקק לשלג. אוגוסט וספטמבר בגרינלנד, למשל, הם חודשים מושלגים. באוגוסט 2021, חווה האזור לראשונה גשם במקום שלג בפסגת כיפת הקרח, תופעה שעלולה להפוך לנורמה בעשורים הקרובים. בשנת 2022, אותו תהליך השפיע גם על האזור: תקופה האביב נטולת השלג ברובה של אירואסיה היתה ארוכה ב-30%-50% מהרגיל.

התהליך שעובר על החוג הארקטי מוביל לעליית תנועת הספינות באזור. המסת הקרחונים והתחממות העונות מובילה לפתיחת נתיבי סחר חדשים, מה שמעלה חששות למערכת האקולוגית באזור, ההופכת לפגיעה יותר לזיהומים. מדענים צופים כי עד שנת 2040, ייתכן שבעונת הקיץ לא יהיה כלל קרח באזור הארקטי.

בעלי החיים והילדים שהאזור הוא ביתם הם הראשונים שמשלמים את המחיר. עונת השריפות באזורי הטונדרה והטייגה מתארכת, וצפויה להתארך עוד בעתיד. כשהלחות באזור גוברת, חייהם של בעלי חיים וצמחים שרגילים לתנאי יובש וקור משתבשים, ושרשרת המזון באזור עלולה להשתנות. גם המים המתחממים מאלצים דגים לנדוד, ומשפיעים על תעשיית פירות הים של אלסקה. למרות שאוכלוסיותיהן של חלק מהציפורים באזור יציבות או עולות, מיני עופות ים רבים, כגון ברווזים, ציפורי ים ופאפינים בצפון הים ברינג וצ'וקצ'י, חוו את השנה השישית ברציפות של מוות משמעותי.

"מה שיקרה בעתיד יגמד את מה שאנחנו רואים היום"

בעוד שהקוטב הצפוני מצוי הרחק מהעין עבורנו, מדענים מסבירים כי מה שקורה באזור הוא פעמון אזהרה לשינויי האקלים העולמיים. "זה המקום שבו הדברים קורים הכי מהר, ואם מסתכלים שם, אנחנו רואים את ה׳סיגנל׳ לעתיד שלנו בצורה הברורה ביותר״, מסביר פרופ׳ דניאל רוזנפלד, מדען אקלים מהאוניברסיטה העברית שהיה שותף לכתיבת דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו״ם.

רוזנפלד מסביר כי על כל עלייה של מעלה בטמפרטורה גדלה כמות אדי המים ב-7%. כשהאדים הללו מגיעים לאזור הקוטב הם מונעים התקררות, וכך האזור הארקטי מתחמם מהר יותר מהאזורים המשווניים, מה שמוביל להפשרת הקרח. "ירידת גשם בפסגת גרינלנד, למשל, היא ציון דרך היסטורי. ההתחממות הובילה לכך, וזה שיא שמראה עד כמה אנחנו מתקדמים בתהליך של שינויי האקלים".

אם מישהו מיהר לחשוב שמדובר בצרות השמורות לדובים לבנים ואסקימוסים, רוזנפלד מבהיר שבידו טעות. התהליך שמאיץ את הפשרת קרחוני הקוטב בגרינלד, קורה גם באנטרקטיקה, וגורם לעליית מי ים שיכולה להציף את ערי החוף המרכזיות בעולם ולשנותן.

״תארו לכם את ניו יורק, מיאמי, קולקטה ובנגלדש מוצפות בסוף המאה, או שיקרה להן מה שקרה לניו אורלינס בהוריקן קתרינה״, אומר רוזנפלד. ״נצטרך להגן על עצמנו יותר ויותר בסוללות ולחכות שסופה כזו תגיע ותגרום נזק. זה ישפיע, כמובן, גם על הכלכלה העולמית. מה שיקרה בעתיד יגמד את מה שאנחנו רואים היום, עם פליטי אקלים רבים בעולם ובעיות של ביטחון מזון. בישראל, נרגיש את זה בשינויים במצב הגיאופוליטי ובהשפעות על הכלכלה העולמית״.

שינויים נוספים שמתרחשים בחוג הארקטי עשויים לתת אותותיהם ברחבי העולם: מחזור זרמי האוקיינוס עלול להאט כשהפשרת הקרח הארקטי מדללת את המים המלוחים הנעים צפונה מהאזורים הטרופיים, מה שעלול להשפיע על המונסונים ההודיים ועל תופעת האל ניניו (עליית טמפרטורת מי האוקיינוס). הפרש הטמפרטורה בין הקוטב והמשווה מניע את מערכת הרוחות העולמית. לכן, אם האזור הארקטי יתחמם מהר יותר מהטרופי, משטר הרוחות עלול להשתנות, ולהשפיע על התנהגות זרם הסילון באופן שיגרום לסופות שלגים וגלי חום בזמנים ומקומות בלתי צפויים שלא הורגלו לכך.

גם לישראלים יש סיבה טובה לדאגה. ״הקוטב הוא מעבדה לשינויי אקלים, ומה שקורה בו משקף את מה שקורה או יקרה בעולם", אומר ד״ר עמיר גבעתי מבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב. "עליית מי הים היא אפקט עולמי. אלו כלים שלובים. כשהקרחונים נמסים, זה יגיע גם אלינו. אנחנו נאבד עוד מרצועת החוף שלנו, ונרגיש עוד יותר את ההתחממות וההתייבשות, תהליכים שאנחנו כבר חווים. הקוטב הוא ספק האוויר הקר שלנו. כשאין שם מספיק אוויר קר, יש אצלנו מזג אוויר אביבי בתחילת החורף. החורף שלנו כבר התקצר ב-10 ימים בשנים האחרונות. זה אומר פחות גשם עבור השדות החקלאיים. בנוסף, כשהגשם מתאחר אז מקורות המים והמעיינות שלא ראו גשם כל כך הרבה זמן מתייבשים״.