קיפודי ים שחורים במפרץ אילת | צילום: עומרי עומסי רשות הטבע והגנים
"מוות מהיר ואלים": מגפה חיסלה את קיפודי הים השחורים במפרץ אילת
לפי מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, המגפה הקטלנית - ככל הנראה תוצאה של טפיל שעבר במהירות לים האדום ומתפשט בקצב חסר תקדים - השמידה את כל אוכלוסיית קיפודי הים השחורים; עתה קיימת סכנה לקיומה של שונית האלמוגים, מאחר שהקיפודים ניזונים מהאצות שחונקות אותה והיא תיוותר ללא הגנתם
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף כי מגפה קטלנית חיסלה תוך חודשים ספורים את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת, וכעת היא מהווה סכנה ממשית לשונית האלמוגים הצפונית בעולם. תמותה נרחבת מתרחשת גם במדינות סמוכות לישראל, כשהמקור שלה הוא ככל הנראה מגפה הנגרמת בשל טפיל פתוגני. לדברי החוקרים, "בתוך יומיים קיפוד בריא הופך לשלד חסר רקמה. המגפה מאיימת למוטט את שונית האלמוגים באילת".
החוקרים גילו בשורה של מחקרים חדשים ממצאים מבהילים: תוך חודשים ספורים מתו אלפי קיפודי הים שחיו באתר הממוקם בחוף הצפוני של מפרץ אילת. המגמה היא כל כך חמורה, עד כדי כך שהיום אין באתר קיפוד חי אחד, רק שלדים, וכך גם באתרים אחרים במפרץ.
החוקרים מעריכים כי מקור המגפה הוא טפיל פתוגני חד תאי ממשפחת הריסניות שעבר במהירות לים האדום ושם הוא מתפשט בקצב חסר תקדים. תמותה נרחבת מתרחשת גם במדינות אחרות באזור ובהן ירדן, מצרים, סעודיה, יוון וטורקיה. "התמותה בים האדום מתקדמת במהירות מסחררת", אומרים החוקרים, "האזורים שנפגעו כבר מקיפים שטח רחב בהרבה ממה שאנחנו מכירים בים התיכון. ברור לנו שהפתוגן נישא במים, ואנחנו צופים שתוך זמן קצר כלל אוכלוסיות הקיפודים הללו בים התיכון ובים האדום יחלו וימותו".
קיפודי הים בכלל וקיפוד הים השחור (נזירית ארוכת קוצים) שעד לא מזמן היו אחד המינים הנפוצים בשונית האילתית, הם אמנם מינים פולשים לים התיכון, אך הם נחשבים למין החיוני לתפקוד בריא של שונית האלמוגים בים האדום - ביתם. הקיפודים האלו הם ה'גננים' של השונית – הם ניזונים מהאצות ומונעים מהן להשתלט ולחנוק את האלמוגים שמתחרים איתן על אור השמש. "לצערי הקיפודים האלה כבר לא קיימים במפרץ אילת, ודרומה משם בחלקים הולכים ומתרחבים של הים האדום", מסביר ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מוביל המחקר.
גורל שוניות האלמוגים ברחבי העולם הוא מושא לדאגה. קשה להפריז בחשיבותן; הן סופחות גזי חממה הנוצרים בשל פעילות אנושית ובכך עוזרות להילחם במשבר האקלים, מהוות בית לכרבע מחיות הים ומאפשרות את שגשוג המגוון הביולוגי הגבוה ביותר מכל מערכת אקולוגית בעולם. בנוסף הן גם מניבות רווחים לכלכלה שכן הן מהוות מקור משיכה לתיירים. שונית האלמוגים באילת נחשבת לאחת השוניות היציבות בעולם, אך כעת באוניברסיטת תל אביב מודאגים מהשלכות המגפה המתפשטת על עתידה.
היכחדות הקיפודים מהאזור עלולה לסכן את בריאות השונית, המצויה תחת לחצי פיתוח הולכים וגוברים בסביבת אילת ובהם תנועה גוברת של מכליות נפט העושות דרכן לקצא״א אילת. לדברי החוקרים, "צריך להבין שרמת האיומים על שוניות האלמוגים גם כך נמצאת בשיא של כל הזמנים, ועכשיו התווסף משתנה חדש שאנחנו לא מכירים – פשוט לא היה מצב כזה בהיסטוריה המתועדת של מפרץ אילת". החוקרים הגישו דו"ח בהול לרשות הטבע והגנים ובימים אלה נשקלים צעדי החירום שיש לנקוט כדי להציל את שונית האלמוגים.
הדיווחים הראשונים על מקרי תמותה המונית הגיעו לד"ר ברונשטיין לפני כמה חודשים מעמיתיו ביוון ובטורקיה, לשם פלשו הקיפודים – כנראה דרך תעלת סואץ. לדבריו, "כל הסימנים מצביעים על מגפה שמתפשטת מהר. דיווחים דומים מגיעים גם מקולגות בסעודיה. אפילו קיפודים שגידלנו באקווריומים לצורכי מחקר במכון הבין-אוניברסיטאי, וקיפודי הים שבמצפה התת-ימי באילת נדבקו ומתו. ככל הנראה, הפתוגן הצליח להיכנס דרך מערכות השאיבה. זה מוות מהיר ואלים. בזמן שחלק מהגוויות נשטפות לחוף, מרבית הקיפודים נטרפים בעודם גוססים וחסרי יכולת להתגונן, מה שיכול להאיץ את ההדבקות למרחקים על ידי הדגים שטורפים אותם. לא נתקלנו בדבר כזה מעולם, לא בספרות המקצועית ולא בשטח".
החוקרים מדגישים כי בשל החשיבות של קיפודי הים למערכת האקולוגית בים האדום, ישראל חייבת לפעול מיד כדי לשמר את המין באופן שיאפשר, אולי, להשיבו לטבע בעתיד. הדרך לעשות זאת היא הקמה מיידית של גרעין רבייה של קיפודי הים.
"כמו עם הקורונה, אף אחד לא יודע בשלב הזה מה יהיה – האם המגפה הזאת תחלוף מעצמה או שהיא תישאר כאן לעוד שנים רבות ותוביל לשינוי דרמטי בשונית האלמוגים", אומר ד"ר ברונשטיין. "רק שבניגוד לקורונה, אי אפשר לחסן את הקיפודים ולכן עלינו להשקיע מאמצים במניעה. חלון ההזדמנויות לשמר אוכלוסייה בריאה מהמין הזה באילת כבר נסגר. עלינו לפעול היום ולשמר פרטים בריאים מהים התיכון הישראלי – לפני שגם לשם תגיע המחלה שמתקדמת מצפון. זו משימה מורכבת, שכן הפתוגן נישא במים ויהיה עלינו לבסס מערכת גידול שמנותקת לגמרי מהים, אך מדובר בצעד הכרחי אם ברצוננו להבטיח את שרידותו של המין הייחודי והקריטי הזה לעתידה של שונית האלמוגים".
ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, אומר כי בהינתן מצב שבו אוכלוסיות קיפודי הים נפגעו בצורה אנושה, חשוב ביותר למזער ככל שניתן את הזרמת הנוטריינטים (חומרי מזון) למפרץ אילת ממקור אנושי. "קיפודי הים רועים חשובים מאוד במערכת השונית, ובהיעדרם תוספת נוטריינטים עלולה לגרום לפריחות מאסיביות של אצות, שתשתלטנה על מקומם של האלמוגים. זוהי נורת אזהרה לפגיעות ולרגישות של המערכת האקולוגית במפרץ אילת לשינויים סביבתיים, שכיום רבים מהם נגרמים על ידי האדם. רשות הטבע והגנים מקבלת את הממצאים בדאגה ורואה חשיבות לכנס את הגופים האמונים על בריאות המפרץ במטרה לבדוק כיצד ניתן לצמצם אליו את הזרמת הנוטריינטים".
ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים, המשרד להגנת הסביבה, מוסיף כי גודלה של אוכלוסיית קיפודי הים באילת נמצא במגמת ירידה מאז 2016, ממגוון סיבות דוגמת התחממות מי הים והשפעת סערות החורף המתגברות. לדבריו, "במהלך השנה האחרונה האוכלוסייה חוותה פגיעה נוספת. כדי למנוע כניסה של פתוגנים חדשים למפרץ, החלנו לחייב מתקנים המזרימים מים לים, דוגמת חברות החקלאות הימית והמצפה התת ימי, לחטא את המים לפני הזרמתם".