כבר אין מי שיבלום את התיאבון של הספקים

אם אפשר היה לקוות שהעלאות המחירים הרוחביות שנרשמו בשוק המזון ומוצרי הצריכה לכל אורך 2023 ישביעו את רעבונם של הספקים, והשנה החדשה תעמוד בסימן של יציבות, הגיעה חברת שסטוביץ והבהירה שהשפעת המחאה החברתית של קיץ 2011, שבאה לידי ביטוי בבלימת העלאות מחירים, התפוגגה לחלוטין והחברות חזרו לסורן. כך, בתוך שעות הצטרפו לשסטוביץ בית השיטה ויכין ואתמול היתה זו סוגת שהעבירה מחירון חדש עם התייקרות של עד 10%.

עדות לכך שהצרכנים נותרו חשופים לגחמות הספקים, ניתן למצוא בכך שבעוד בשלהי 2022 הובילה שופרסל התנגדות לדרישותיהם, גם אם החזיקה מעמד זמן קצר בלבד, הפעם אפילו את מראית העין הזאת לא סיפקו הקמעונאים שמילאו פיהם מים עם קבלת המחירונים החדשים. אם לא די בכך, הרי שבמקביל התפוגגה גם השפעתה הממתנת של הממונה על התחרות מיכל כהן, שבחודש נובמבר 2021 פתחה בחקירה ענפית בחשד לתיאום מחירים באמצעות הודעות והצהרות לתקשורת.

חקירת ראשי הענף ובראשם שטראוס ודיפלומט שדיווחו באמצע אותה שנה כי נבחנת העלאת מחירים, הקפיאה את כוונתם למשך כשנה. אלא שככל שחלף הזמן והחקירה לא הסתיימה, נראה כי אבדה ההרתעה, שכן המחירונים החדשים של שסטוביץ שוגרו יומיים בלבד אחרי שמנכ"ל החברה יוני שסטוביץ נחקר ברשות התחרות במסגרת הסתעפות של החקירה הראשית. גם צביקה ויליגר, יו"ר וילי פוד שנחקר פעמיים במהלך השנתיים האחרונות במסגרת החקירה, לא נרתע ובדו"חות הרבעון השלישי שפרסמה בנובמבר החולף ציינה וילי פוד כי תפעל לתיקון ההרעה בתוצאותיה ברבעון השלישי באמצעות שיפור תנאי סחר מול ספקיה ולקוחותיה, הלוא הם הקמעונאים. דיפלומט שראשיה נחקרו בפרשה, כבר הספיקה לשלוח מחירונים חדשים שהיו אמורים להכנס לתוקף מיד אחרי סוכות. החברה הקפיאה את המהלך בשלב זה, אך לא ביטלה אותו.

היעדר התגובה מצד הקמעונאים למחירונים החדשים של שסטוביץ, יכין, בית השיטה וסוגת נובע הן מהלחצים להעלאת מחירים מצד הספקים המייצרים עבור הרשתות הגדולות את המותג הפרטי, והן מהקיפאון בשוק שבא לידי ביטוי בצמצום הצריכה ב־2023. יצרנים קטנים שמייצרים מותג פרטי לרשתות ושהעלאת המחיר עבורם היא צורך קיומי, מאלצים את הרשתות להעלות מחירים, מה שגורם לצמצום פערי המחיר ביחס למותג המוביל בקטגוריה. במקרה הזה, לקמעונאי יש אינטרס שהספק המוביל יעלה מחירים, מה שישמר את הפער בין המותג המוביל למותג הפרטי. הירידה הכמותית בצריכה, כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני סטורנקסט שהציגו עלייה ריאלית של 1.2% במכירות ב־11 החודשים הראשונים של 2023, שיעור הנמוך מזה של הצמיחה הטבעית באוכלוסייה, מחייבת את הקמעונאים להגדיל את המכירות הכספיות, יעד שניתן להשיג באמצעות העלאת מחירים.

אם לא היה די בהעלאות המחירים של היצרנים בחו"ל ובהשפעה השלילית שהיתה להיחלשות השקל מול הדולר והיורו עד לפני זמן קצר, התווסף השבוע ביטול הסבסוד מס הבלו על הדלק. חברות המזון הגדולות הן למעשה חברות הפצה המחזיקות צי משאיות וכלי רכב רבים, ולביטול הסבסוד השפעה שלילית משמעותית על הוצאותיהן. לכך צפויה להתווסף העלייה במחירי המים והחשמל בחודשים הקרובים, שתעמיק את הפגיעה בחברות. גם עליית המדד בכ־3% בשנה החולפת מכבידה על החברות שחלק מהוצאותיהן, כמו שכר הדירה, לרוב צמוד למדד העולה.

אלא שהאיום על הצרכנים מגיע לא רק מהחברות המובילות את הענף. המלחמה בעזה הובילה להשבתת חלק משטחי הגידול בנגב המערבי, לבריחת כ־9,000 עובדים זרים ולמניעת הכניסה של עובדים פלסטינים, והמשמעות המיידית של הדברים היא ירידה בתוצרת המקומית ועלייה של מחירי התוצרת המועטת שנקטפת.

מטריד מכל הוא שגל ההתייקרויות שנמצא כעת רק בתחילת דרכו, מתקבל בשקט גם מצד הממשלה. בממשלה הקודמת הובילו מהלכים של שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי לבלימת כוונות חברות המזון להעלות מחירים במהלך 2022. הפעם נדם קולו של שר הכלכלה שעד לא מזמן איים לקנוס חברות שיעלו מחירים.