נתניהו רוצה לסגור את דלת משרד האוצר בפני סמוטריץ'
רה"מ המיועד מעוניין להציב באוצר שר הנאמן לו, דוגמת דרעי, כדי שיוכל לשלוט בתקציב; בליכוד פועלים להגביל את כוחו של יו"ר הציונות הדתית ומעדיפים שיקבל את תיק החינוך במקום האוצר; דרעי מצדו שואף לשוב למשרד הפנים עתיר התקציבים
הקרב על התיקים הבכירים: רה"מ המיועד בנימין נתניהו חזר והדגיש במהלך הקמפיין כי תיקי האוצר והביטחון יישארו בידי הליכוד אבל כעת הוא נדרש לתת תיק הולם ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' שדורש את אחד משני התיקים הללו.
נתניהו, שהוא הפוליטיקאי הוותיק בכנסת מבין ראשי המפלגות, ניסה לטרוף לסמוטריץ' את הקלפים וניאות לתת ליו"ר ש"ס אריה דרעי לבחור ראשון את התיק הרצוי לו, וזאת לאור הנאמנות שגילה כלפיו בשנים האחרונות, ובמיוחד ביושבם יחד באופוזיציה. לתקשורת הודלף שנתניהו מוכן לתת לדרעי את תיק האוצר ודרעי יענה להצעה.
ההצעה לתת לדרעי את האוצר נועדה בראש ובראשונה להציב שר נאמן לנתניהו במשרד זה ולאפשר לרה"מ המיועד לשלוט במשרד ובתקציב. ב־2009 כשחזר לשלטון מינה נתניהו את מקורבו יובל שטייניץ כשר האוצר, ב־2013 נאלץ לתת את התיק ליאיר לפיד, ב־2015 למשה כחלון וב־2019 לישראל כץ.
במקביל, מסירת התיק לדרעי תחסום את סמוטריץ'. בליכוד לא מעוניינים לתת לסמוטריץ' את תיקי האוצר או הביטחון ומעדיפים למסור לו את תיק החינוך שהוחזק בעבר על ידי ראשי המפד"ל יוסף בורג, זבולון המר ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. אלא שסמוטריץ' לא שש לקבל את תיק החינוך. הוא הודיע אתמול על "בלוק טכני" עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. ביחד יש לשתי הסיעות 14 מנדטים, 3 יותר מאשר לש"ס. בנוסף, בן גביר שייפגש היום עם נתניהו תובע לא רק את התיק לביטחון פנים, אלא גם את תיק החינוך, שנחשב לאחר המשרדים עם התקציבים וההשפעה הגדולים ביותר.
אם נתניהו יתן בכל זאת את תיק האוצר לסמוטריץ' או לדרעי יחסר לו תיק בכיר לאחד מבכירי הליכוד (ישראל כץ, אלי כהן, או ניר ברקת). בליכוד כבר יש תחרות על התיקים הבכירים ומשרת יו"ר הכנסת. נתניהו ינסה "לרפד" את סמוטריץ' בתקציבים ובמנעמי שלטון אחרים, וכך גם את בן גביר, כדי להחליש את הבלוק הטכני שלהם. סמוטריץ' נועד אמש עם דרעי, שמצדו מעוניין בכלל לחזור למשרד הפנים שבו החזיק (יחד עם תיק הנגב והגליל). דרעי שואף לקבל משרד פנים עתיר תקציבים שבו יוכל להרעיף כסף ממשלתי על ראשי ערים ממפלגתו, כמו גם לספק ג'ובים בשלטון המקומי לנציגי ש"ס. דרעי, כך אומרים גורמים בש"ס, לא ממש יתעניין בסוגיות הכלכליות בתיק האוצר (אינפלציה, יחס חוב תוצר, גרעון), למעט אולי הזרמת כספים לשכבות החלשות אותן מייצגת מפלגתו.
דרעי הצליח בעת שהחזיק בתיקי הפנים, הנגב והגליל להזרים כספים ליישובים חרדיים רבים ויישובים בעלי ריכוז חרדי גבוה כמו ביתר עילית, ירושלים, מודיעין עילית, אלעד, בית שמש, בני ברק ועמנואל שנחשבים לפריפריה חברתית. "כלכליסט" חשף ב־2019 כי 20% מתקציב הפרויקטים הציבוריים של משרד הנגב והגליל הופנו לבתי כנסת וישיבות. רבע מתקציב אירועי התרבות הגיע לאירועים של חרדים. והתקציב שהוקדש למבני דת ליהודים היה כפול מהתקציב שהוקצה למבני ציבור למיעוטים. בשנים 2019-2015 זינק תקציב המשרד מ־222 מיליון שקל ל־498 מיליון שקל.
מינויו של נציג ש"ס, ככל הנראה ח"כ משה ארבל, לראשות ועדת הפנים יאפשר לדרעי גיבוי פרלמנטרי למהלכיו כשר הפנים.
בתוך כך, נתניהו שוחח עם ראשי המפלגות על אישור תקציב דו־שנתי לשנים 2023–2024. שכן ב־1 בינואר 2023 שנת התקציב תחל בלא תקציב מאושר, ולפי החוק על הכנסת לאשר את התקציב בתוך מאה ימים מכינון הממשלה, כלומר תחילת־אמצע מרץ 2023. אישור התקציב הדו־שנתי יאפשר לנתניהו שקט בסוגיה זו עד 31 במרץ 2025.