המרוץ לאוסקר של הסרט "ברבי" כנראה הגיע לסיומו

האם המרוץ לאוסקר של "ברבי" הגיע אתמול לסיומו? "ברבי", סרטה של גרטה גרוויג, הפך לכזאת תופעה מסחרית ותרבותית בשנה החולפת שהיו כבר כאלה שניבאו שהוא יכול לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר. זו כמובן שטות. פרסי גלובוס הזהב שחולקו אתמול הבהירו שמרגע זה התחרות על פרס הסרט הטוב באוסקר מתמקדת בשני סרטים: "אופנהיימר", המועמד המוביל לזכייה, ו"מסכנים כאלה" ("Poor Things"), סרטו של יורגוס לנטימוס ("המועדפת"), שזכה בגלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר בקטגוריית קומדיה או מיוזיקל, והופך כעת למועמד הקטן והמוזר שעשוי לנצח את המועמד הגדול, המצליח והסטנדרטי.

"מסכנים כאלה" הוא לא קומדיה ולא מיוזיקל. הוא סרט אפל, מפלצתי וגרוטסקי — אבל כבר אי אפשר להתווכח עם החלוקה של גלובוס הזהב בין דרמה לבין קומדיה, שאומנם מגדילה את מספר הסרטים המועמדים והפרסים המחולקים בטקס, אבל לא באמת ממקדת את מיטב השנה או נותנת הזדמנות לסרטים שהם באמת קומדיה או מיוזיקל, שבעיני המצביעים הם לא רציניים מספיק בשביל פרסים (ולראיה, אף מיוזיקל או קומדיה אמיתיים לא היו מועמדים השנה בקטגוריה הזאת, שנעדרו ממנה סרטים כמו "וונקה", "מחנה תיאטרון", "דיקס: המיוזיקל" או "הצבע ארגמן").

האוסקרים הם עדיין אירוע כל כך משמעותי בלוח השנה הקולנועי, שהתקשורת נאחזת בכל פרס שיכול לשמש כמנבא אפשרי למה שייראה ב־10 במרץ השנה. זו הסיבה שפרסי גלובוס הזהב זכו לאורך 81 שנותיהם לכזו הצלחה תקשורתית ומשכו אליהם את הכוכבים הכי גדולים — היה ברור לכולם שזו החזרה הגנרלית לקראת האוסקרים.

אבל שנים של מוניטין גרועים ותחקירים על שחיתויות והתנהלות לא אתית שחקו את מעמד הפרס שנהפך משנה לשנה ליותר שנוי במחלוקת. עד שבשנה שעברה בוצעה בו מהפכה: הגוף שחילק את הפרסים — אגודת העיתונאים הזרים של הוליווד, שמנתה כ־80 חברים בלבד — פורק. תאגיד התקשורת פנסקי מדיה (שבבעלותו גם העיתונים "וראייטי", "הוליווד ריפורטר" ו"בילבורד") קנה את המותג "גלובוס הזהב", הפך אותו לחברה מסחרית ואסף 300 מבקרי קולנוע מהעולם שיצביעו עבור הפרס, בהם גם לא מעט מבקרים ומבקרות מישראל (בשנה שעברה הייתי אחד מהם, השנה לא).

כל זה גרם לכתבי האוסקר בהוליווד להרים גבה, מוצדקת — האם גלובוס הזהב ימשיך להיות מנבא אוסקרים. האם 300 מבקרים בינלאומיים יקלעו לטעמם של 9,000 אנשי קולנוע אמריקאים (גם האקדמיה האמריקאית נהפכה בשנים האחרונות למוסד בינלאומי ואוניברסלי וכמות המצביעים האמריקאים בו צומצמה)? כי אם לא, מה הטעם בפרס הזה בכלל. התקשורת התייחסה לגלובוסים כאל אח קטן של האוסקרים, אבל כעת צריך להתייחס אליו כאל מה שהוא באמת — עוד אחד מפרסי המבקרים של סוף השנה, ולא בטוח שהחשוב שבהם.

סטיב פונד, עיתונאי האוסקרים של "The Wrap", למשל, כתב אתמול שהעובדה שמצביעי גלובוס הזהב העניקו את פרס התסריט לסרט הצרפתי "אנטומיה של נפילה" ואת פרס סרט האנימציה לסרט היפני "הילד והאנפה" מעידה על כך שגוף המצביעים כעת מגוון ובינלאומי, אבל כנראה לא רלבנטי יותר לאוסקרים. אני חושב שהוא טועה. לדעתי הגלובוסים קלעו בול, ושתי הזכיות האלה יחזרו גם באוסקרים עצמם, גם כי מצביעי האוסקר סנובים יותר מהקהל הרחב, וגם כי מדובר בסרטים באמת יוצאי דופן שראויים לפרסים האלה ("אנטומיה של נפילה" זכה גם בגלובוס לסרט הזר, אבל בגלל שהוא לא הנציג הרשמי של צרפת לאוסקרים — "הקדירה" הוא הסרט שצרפת שלחה לטעמה לאוסקרים — הוא לא יהיה מועמד לאוסקר בקטגוריה הזאת ולכן פרס התסריט המקורי הוא המקום שבו הוליווד תעשה כבוד לזוכה דקל הזהב שהוא באמת סרט עם תסריט נפלא ותצוגת משחק מרשימה).

"אופנהיימר" (סרט השנה שלי) הוא המנצח הגדול של הטקס השנה עם חמישה פרסים, כולל לבימוי של כריסטופר נולן, אחת הקטגוריות היחידות בערב שלא מפוצלות בין דרמה לקומדיה, ולכן אולי מהווה אינדיקציה טובה לאיזה סרט המצביעים באמת אהבו.

קטגוריה חדשה בגלובוס הזהב מוקדשת ל"הישג קולנועי או מסחרי מיוחד", המיועד לשוברי קופות גדולים או סרטים שהיתה בהם פריצת דרך קולנועית. הקטגוריה הזאת לא רק שעברה בשלום וללא מחלוקת, היא גם הגיעה בתזמון מצוין, כי זה המקום שבו "ברבי" קיבל את הכבוד המגיע לו ולא יצא מהטקס בידיים ריקות (הסרט זכה גם בפרס השיר). באוסקרים יש להניח שהוא יזכה בפרסים על תלבושות, עיצוב ושיר, ואולי עוד קטגוריות מינוריות. כי עם כל הכבוד להצלחה המסחרית העצומה שלו, בואו נודה שכשזה מגיע לעונת הפרסים בצמד "ברבנהיימר" יש רק מנצח אמיתי אחד, וזו לא בובת הפלסטיק הוורודה.