כך התכווץ חלום היהלומים הסינתטיים של בני לנדא ב־90%

יש יהלומים שאינם לנצח: הריבית הגבוהה בשווקים והתחרות הגוברת בענף מטלטלות את עסקי היהלומים הסינתטיים של בני לנדא. ל"כלכליסט" נודע כי יצרנית יהלומי המעבדה של לנדא, לוסיקס (Lusix), ביצעה לאחרונה גיוס חירום בשל הצורך הבהול במזומנים לפי שווי נמוך במיוחד, מה שהביא לדילול משמעותי של לנדא; החליפה את המנכ"ל הוותיק בבכיר לשעבר בענקית האופנה לואי ויטון; והחליטה לערוך מיקוד מחדש בפעילות של החברה.

לוסיקס הוקמה ב־2016 על ידי לנדא, שביצע אקזיט גדול כשמכר את חברת המדפסות הדיגיטליות אינדיגו ל־HP העולמית בשנת 2002 תמורת 830 מיליון דולר. החברה מייצרת יהלומי גלם במעבדה. כלומר, יהלומים סינתטיים, שאותם היא מוכרת למלטשות שמייצרות מהם יהלומים מעובדים שמשמשים את חברות התכשיטים השונות. יהלומי המעבדה מהווים אלטרנטיבה ליהלומים טבעיים שנחצבים מהאדמה - הליך שמזהם את הסביבה וגובה גם חיי אדם. משום כך היהלומים האלו נקראים יהלומי דמים. לנדא, שמכהן כיו"ר לוסיקס, השקיע מהונו האישי עשרות מיליוני דולרים במימון החברה לאורך השנים, ולמעשה עד אמצע 2022 הוא מימן את החברה, שפועלת מהמפעל שלה ברחובות, לגמרי לבדו.

גיוס במתכונת הלוואה

ביוני 2022 ביצעה לוסיקס גיוס נוצץ במיוחד. החברה גייסה 90 מיליון דולר משורה ארוכה של משקיעים, ובראשם קרן ההשקעות של תאגיד האופנה הענק LVHM, שמחזיק בבעלותו שלל מותגי יוקרה, בהם לואי ויטון, פנדי, כריסטיאן לקרואה וכריסטיאן דיור. LVHM נסחרת בפריז לפי שווי של 335 מיליארד יורו, ועוד קודם לגיוס, באפריל 2022, שיבצה את היהלומים של לוסיקס בשעון היקר ביותר של אחד המותגים שלה - TAG Heuer - שנמכר עבור 376 אלף דולר. בגיוס הזה השתתפו גם מור גמל ופנסיה וקרן רגנאר שבבעלות השותפים בקרן הגידור אלפא בראשותו של גבי דישי.

הגיוס המדובר נעשה במתכונת של סייף (SAFE), שהוא מעין הלוואה. מדובר על גיוס שבמסגרתו לא נקבע שווי לחברה והוא כולל בתוכו מנגנונים להמרת הכספים למניות בגיוס עתידי. המנגנונים האלו גם מספקים טווח של שווי צפוי בגיוס הבא. לפי המידע שהגיע ל"כלכליסט", המנגנונים שנקבעו בגיוס הסייף המדובר קבעו לחברה שווי עתידי של 500-300 מיליון דולר.

גם לנדא הזרים כסף

במהלך 2023 לוסיקס נקלעה למצוקת מזומנים בשל הצורך לפרוע חלק מההלוואות שנטלה מבנקים בישראל. לנדא החל לקדם את סבב הגיוס, אך בשל הטלטלה הכוללת בענף היהלומים, הוא התקשה בגיוס משקיעים חדשים. בסופו של דבר, בנובמבר האחרון ביצעה לוסיקס גיוס מבעלי המניות הקיימים שלה, כולל לנדא עצמו, כשבמקביל משקיעי הסייף המירו את הכספים למניות. הגיוס, בהיקף של מיליוני דולרים בודדים, נעשה לפי שווי של כ־50 מיליון דולר בלבד - עשירית מהשווי המקסימלי החזוי לפי מנגנון הסייף שנקבע בגיוס של יוני 2022. במסגרת הגיוס הונפקו מניות בכורה לכלל המשקיעים, למעט לנדא. ההחזקה של לנדא במניות הרגילות של החברה ירדה מ־97% ל־25% בלבד. קרן ההשקעות של לואי ויטון קיבלה 17% ממניות הבכורה וכך גם קרן רגנאר.

הצניחה במחירי היהלומים הכניסה את לוסיקס לסחרור

לפי רשם החברות, עם המשקיעים של החברה נמנים גם קו הבריאות - חברה לניהול קופות גמל, קופות הגמל של עובדי עיריית תל אביב, קופות הגמל של התעשייה האווירית, קרנות ההשתלמות של האקדמאים במדעי החברה והרוח, רום — קרן השתלמות לרשויות מקומיות, ומחר ניהול קופות גמל.

הפגיעה בפעילות העסקית של לוסיקס היא תוצאה של טלטלה בענף כולו. במהלך השנה האחרונה נכנסו לענף יהלומי המעבדה כמה חברות מהודו שהביאו להגברת התחרות ולצניחה במחירי יהלומי המעבדה. כך, המחיר של יהלומי מעבדה במשקל 5 קראט צנח ב־72% במהלך 12 החודשים האחרונים והמחיר של יהלומי מעבדה במשקל 1 קראט נפל ב־40% באותו פרק זמן. עליית הריבית ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב שם היא הגיעה ל־5.5%, ציננה גם את הביקוש ליהלומים טבעיים שמחירם ירד בכ־20% בתקןפה זו.

בריאיון לכלי תקשורת בארה"ב אמר לנדא כי הוא "לא חושב שיש מישהו שלא נדהם מהירידה החדה בתמחור של יהלומי גלם שגודלו במעבדה. לא הייתי אומר שהצניחה במחירי היהלומים תפסה אותנו בהפתעה, אבל שיעור הירידה הגיע כמעט משום מקום. בכל רבעון ציפינו שהירידות יסתיימו, אבל המחירים רק המשיכו ליפול".

תהפוך גם לחברת תכשיטים

על רקע הקשיים האלו החליטה לוסיקס להרחיב את תחום הפעילות שלה ולייצר גם יהלומים מוגמרים לתכשיטים ושעונים. כלומר, להפוך גם לחברת תכשיטים שמייצרת מותג עצמאי תחת השם שלה. לשם כך הוחלט גם על החלפת מנכ"ל החברה, ד"ר סילביו ריינהורן, בהמדי צ'אטי (Hamdi Chatti), מי שכיהן כנשיא חטיבת השעונים והתכשיטים של LVHM בשנים 2019-2008, וכיום הוא חבר בדירקטוריון של חברת התכשיטים והשעונים השוויצרית גובלין (Gubelin).

בשיחה עם "כלכליסט" אמר ריינהורן, שניהל את לוסיקס במשך שבע שנים, כי הוא ויתר על כס המנכ"ל משום ש"היה ברור שאין מישהו בתוך החברה שיכול לנהל את המהלך של פיתוח יהלומים מוגמרים לתכשיטים, כי אנחנו בעיקר אנשי טכנולוגיה".

בראיון טלפוני מצרפת אמר צ'אטי ל"כלכליסט" כי "הנציגים של לואי ויטון בדירקטוריון של לוסיקס פנו אליי לפני חודשיים וביקשו ממני להיפגש עם לנדא. התרשמתי מהאנרגיה שלו והחלטתי להצטרף לחברה. התפקיד שלי הוא לקחת את יהלומי הגלם שאנחנו מייצרים היום ולהפוך אותם ליהלומים מוגמרים שכל העולם ירצה לרכוש". עם זאת, צ'אטי, שהקים ב־LVHM את מחלקת התכשיטים במותג היוקרה מון בלאן (Mont Blanc), ימשיך להתגורר בצרפת ולא יעבור להתגורר בישראל על מנת לנהל את לוסיקס. לדבריו, "אני רגיל לכך. כיהנתי בתפקידים שונים בחברות בארה"ב ובשוויץ בעודי מתגורר בצרפת".

צ'אטי מגדיר את הרחבת הפעילות של לוסיקס כאתגר. "להיכנס לתחום של תכשיטי העילית יהיה מאתגר מאוד. אבל אני מקווה שכבר לקראת חג המולד הקרוב, בסוף השנה, נוכל להציג יהלומים ותכשיטים למכירה ישירה, ושבתוך שנתיים נראה שרשרת יהלומים של המותג לוסיקס".

לדברי צ'אטי, הפעילות הקיימת של לוסיקס סבלה מתנועת מלקחיים: "תהליך שיפור התפוקה של המפעל עומד על שלושה חודשים, בעוד מחירי יהלומי המעבדה ירדו מדי חודש". במילים אחרות, ניסיון להגדיל מכירות דווקא בזכות הירידה במחירי היהלומים האלו לא צלח בשל פער הזמנים.

אכזבות ציבוריות

לוסיקס היא לא החברה היחידה שאינה מסבה נחת ללנדא בימים אלו. לנדא הוא מבעלי השליטה בשתי חברות ציבוריות שנסחרות בבורסת תל אביב - חברת האנרגיה המתחדשת ג'נסל, ויצרנית המערכות לייצור אריזות הייקון מערכות. שתי החברות הונפקו בגל הגדול של 2020-2021.

ג'נסל, שמייצרת תאי דלק ממימן, הונפקה בסוף 2020 לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ו־800 מיליון שקל אחרי הכסף, וכיום היא נסחרת בשווי של 142 מיליון שקל בלבד. לנדא מחזיק ב־22.9% ממניות החברה. הייקון מערכות הונפקה בתחילת 2021 לפי שווי של 550 מיליון שקל לפני הכסף ושל 630 מיליון שקל אחרי הכסף, ואילו כיום שווי השוק שלה עומד על 19.6 מיליון שקל בלבד. לנדא מחזיק ב־22% ממניות החברה. בעלת מניות בולטת נוספת היא קרן ההון סיכון JVP, שבראשה עומד אראל מרגלית, שמחזיקה ב־21% מהמניות.