"יש חשש שאם השינויים המתוכננים ברשות השופטת יתממשו, הדירוג הפיננסי של ישראל ירד"

ביום ראשון התאספו בכירי שוק ההון בישראל לרגל פורום Duns 100 לבכירי שוק ההון והפיננסים בישראל. על סדר היום עמדו נושאים הקשורים למצב החברתי פוליטי-בישראל, וכן מגוון נושאים כלכליים ורגולטורים, כמו גם סיכום השנה המאתגרת שחווה שוק ההון, עם מבט קדימה הכולל חוסר ודאות לקראת מה שמצפה לשוק ההון בשנת 2023. לצד בכירי שוק ההון התארח גם ד"ר משה ברקת, הממונה לשעבר על רשות שוק ההון, שהעניק סקירה מקיפה על המצב הכללי והכלכלי בשוק המקומי ובשווקים הבינלאומיים והזהיר מפני התערבות פוליטית שתפגע בשוק ההון ובכלכלה הישראלית: ״אנו לא יודעים מה יקרה באוקראינה, אם זה ייגמר השנה מדובר בבשורה טובה מאוד לכלכלה הישראלית, מצד שני יש תרחיש סביר מעט פחות שקונפליקט אחר יתפתח, בין סין לארה״ב. חשוב לומר כי כלכלת מדינת ישראל תושפע קודם כל מתמורות עולמיות לפני שתושפע מהתמורות המקומיות. צריך להיזהר לא להפוך את שוק ההון והמשק לכלי פוליטי. האינפלציה הרבה יותר הרסנית מהעלאות הריבית, אנשים שאין להם אקוויטי נשחקים וזו הסיבה שהשכבות הנמוכות נפגעות מאינפלציה הרבה יותר. אנו צריכים להילחם על כך שישראל תהיה כלכלה חזקה יחד עם הרצון להישאר מדינה נורמלית עם מערכת משפט חזקה״.

לשמור על איתנות שוק ההון והכלכלה הישראלית

המצב הפוליטי משפיע על מצב הרוח הלאומי, אך לא רק. כמה מבכירי הענף מעלים את החשש שהמצב הפוליטי והפגיעה במערכת המשפט עשויים לגרום לפגיעה בכלכלה הישראלית ובשוק ההון, ״רשות שופטת חזקה ויציבה חיונית לשוק ההון- פרמיית הסיכון המשפטי של ישראל עלולה לגדול. אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שלטוני של התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, לבין הרשות השופטת. כמו שזה נראה כרגע הרשות השופטת עומדת לצאת מן המשבר כשהיא מוחלשת. שוק ההון זקוק למערכת משפטית חזקה ויציבה", אומר עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך, במשרד ליפא מאיר ושות׳, "יש קשר ישיר בין חוזקה ויציבותה של המערכת המשפטית, לבין התשואה המבוקשת על נכסים פיננסים, כלומר קיימת "פרמיית סיכון משפטי" על נכסים אלה. אני חושש שאם השינויים המתוכננים יתממשו, הדירוג הפיננסי של ישראל ירד, הריבית על אגרות חוב של גופים ישראלים תגדל, גופים פיננסיים יצאו מהשקעות במדינה, יהיה קושי לגייס כספים לצורך פיתוח, והגידול בתוצר יקטן או אף יפסקֿ״.

לדבריו מצטרפת עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, מחלקת שוק ההון במשרד ארנון, תדמור לוי, ״אנחנו יודעים ששוק ההון, ובעיקר החברות הגדולות שנסחרות בו, נשענים במידה רבה על משקיעים זרים. לכן, הממשלה צריכה להציב לעצמה גם מטרה לשמור על האמון של המשקיעים הזרים בכלכלה שלנו, ובמדינת ישראל בכלל. אני חושבת שכל הסקטור העסקי שותף לציפייה מהממשלה החדשה לקחת בחשבון גם את הסקטור העסקי בכלל ושוק ההון בפרט במסגרת מארג השיקולים שלה. חשוב לזכור שהמשקיעים הזרים חשובים לשוק ההון הישראלי ממגוון רחב של סיבות שהן הרבה מעבר לסכומי הכסף שהם מזרימים לכאן, כמו למשל השבירה של מגמת הריכוזיות בשוק ההון הישראלי שמתאפשרת בעיקר בזכותם״.

נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, מביע דאגה מהמצב הנוכחי, אם כי לאו דווקא בגלל ההקשר הפוליטי, ״בארבעה חילופי שרי אוצר שליוויתי, שמעתי אזהרות בכל פעם, אך אם יוצאים מהעניין הפוליטי בחודשים האחרונים אני מזהה סנטימנט שלילי כלפי שוק ההון הישראלי והבורסה הישראלית. בעיניי הממשלה צריכה לזכור ששוק ההון הישראלי היא מקור לגיוס אשראי, בהיבטים האלה הם חשובים מאוד לכלכלה ולמגזר הפיננסי. עברו רפורמות גדולות בראשן רפורמת האג״ח, צריך לראות איך מגדילים את אטרקטיביות שוק ההון הישראלי״.

מה קורה בשוק הטכנולוגי

הדאגה בשוק ההון היא לא רק מהלך הרוח הפוליטי, אלא גם בעקבות ביצועי החברות באחד מהתחומים החשובים לכלכלה הישראלית ולשוק ההון, חברות ההייטק והטכנולוגיה הישראליות, "שוויין של חברות הטכנולוגיה הישראליות, שרבות מהן הנפיקו במהלך 2021, נחתך דרמטית. לכן, נראה במהלך 2023 כי חלק מהחברות שזקוקות לכסף, יעשו שימוש במכשירים פחות מקובלים בחברות ציבוריות כמו CLA ו- SAFE, אשר מאפשרים לחברות לגייס כסף במצבים בהם קשה להעריך את שווי החברה", הסביר עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון, פישר (FBC) שהתייחס למצב חברות ושוק ההייטק, "אני מעריך שנראה גם חברות שיצאו מהבורסה בעסקאות מיזוגים ורכישות וגם נראה הכנסת פעילויות לתוך הפלטפורמה הציבורית של חברות אלו - מה שמכונה עסקת שלד. לעומת זאת, חברות ששפר עליהן מזלן ויש להן מספיק כסף בקופה, יצטרכו להצטמצם אך יצלחו את המשבר״.

עו"ד ארנון שגב, מייסד ושותף מנהל במשרד ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין, התייחס לאופן שבו המדינה יכולה לסייע לקידום תעשיית ההייטק המקומית, ״הממשלה צריכה לתמוך בתעשיית ההייטק המקומית על ידי הבטחת תשואה למשקיעים מוסדיים שיבחרו להשקיע בחברות הייטק מקומיות, תמיכה בהייטק היא win win win. טוב לתעשיית ההייטק, טוב ברמה המשקית וטוב להשקעות ארוכות הטווח. אין סיבה או הצדקה לכך שפנסיונרים של מדינת קליפורניה ייהנו מההייטק הישראלי ודווקא הגברת כהן מחדרה לא תיחשף לתעשיית ההייטק ופרטיות".

עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג, התייחס לאופי השונה של היחס לחברות המונפקות בשוק ההון בארצות הברית, "חלק גדול מהכלכלה הישראלית מתנהל בנסדא״ק וב-NYSE. ומה שרואות החברות שהנפיקו שם, הוא קצת אחר - המחיר של רישום לא מוצלח בבורסות הללו, הוא דרמטית יותר גבוה מהמחיר של רישום לא מוצלח בבורסה בתל אביב. בתל אביב אולי השווי קצת ירד, ואולי יתקשר איזה מוסדי, אבל בסוף תמצא דרך למכור את המזומן בעסקת שלד. לעומת זאת, אנו רואים חברות שנרשמו לנסדא"ק בשווי מנופח, וזה סיפור אחר לגמרי. המחיר הכספי של הרישום שם הוא מיליוני דולרים בשנה, ובעיקר המחיר של עימות עם המשקיעים האמריקאים הוא מחיר שונה לחלוטין. האכזריות של שוק ההון האמריקאי, היא אופרה אחרת. לכן, זה מאד נחמד לרוץ לבורסה האמריקנית, עם המכפילים שהיא נותנת, אבל לפני שרצים לשם, צריך לתכנן ולחשוב היטב לגבי המוכנות, הרבה יותר מאשר בבורסה הישראלית".

פורום שוק ההון | צילום: יח"צ

כל משבר הוא הזדמנות

את הגזרות הרבות שחווה שוק ההון בשנה האחרונה כולנו מכירים. רבים מבכירי שוק ההון רואים במצב הנוכחי גם את ההזדמנויות הרבות שנולדו מהמשבר, "ההיסטוריה לימדה אותנו שכל משבר הוא גם הזדמנות. הקורונה הביאה לשנתיים בהן הבורסה, גיוסי ההון והחוב היו בהיקפי גיוסים חסרי תקדים. גם במקרה הנוכחי ההזדמנויות ממתינות ליזמים שיהפכו את הלימון ללימונדה", מסביר עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, "שלדים ציבוריים שנסחרים בבורסה, ניתנים לרכישה כנגד הכנסת פעילות או בתשלום של מיליונים בודדים. חברות שהנפיקו בארה"ב, ושווין נחתך, יכולות וצריכות לרשום עצמם למסחר בבורסה בתל אביב ולאפשר לגופים המוסדיים להשקיע בהן. אותן חברות יגלו שבישראל המגרש יותר חמים. כאשר המשקיעים ירגישו שהמשבר מאחורינו, נראה זרימה של כספים לבורסה ולשווקי ההון".

עו"ד דודי כהן, ראש מחלקת חברות ציבוריות במשרד ברנע ג'פה לנדה התייחס גם הוא לנושא והציע לגורמים הרלוונטיים להיות ערוכים לניצול ההזדמנויות, "אף שבתקופה הקרובה אנחנו צפויים לראות כנראה גל של חברות שהבינו שאין להן מקום בבורסה והן תימכרנה כשלדים או תמחקנה ממסחר, עדיין צריך לזכור שיש גופים שיש להם עניין לגייס הון באמצעות הבורסה. אותם גופים, ככל שהם באמת מתאימים, ראוי שלא יחכו עם הערכות למצב שבו השוק יתאים לכך אלא יחלו בהערכות היום. אף אחד לא באמת יודע לצפות את גלי הגיוסים ומי שלא יערך מספיק זמן מראש עשוי לאבד את ההזדמנות״.

שלומי תורג'מן, מנכ"ל ומייסד משותף BTB הציע דרכים נוספות להפוך את המצב הכלכלי המאתגר למצב שבו מייצרים הזדמנויות של צמיחה והפחתת האינפלציה, "בתקופה מאתגרת בה כל משק בית בישראל נאבק ביוקר המחייה ובהשלכות הכספיות של העלאות הריבית התכופות, יש למצוא פתרונות נוספים פרט להעלאות ריבית אשר יעודדו צמיחה וימתנו את האינפלציה. יהיה נכון מצד נגיד בנק ישראל לחשוב כמה צעדים קדימה, אל מעבר לתקופה הנוכחית, ולגרום לבנקים לגלגל את העלאות הריבית גם לחוסכים. ואפשר גם לשקול שהעלאת הריבית לא תחול על משכנתאות קיימות בסך של עד 900 אלף ש"ח, כך ייפגעו פחות משקי בית, תובטח צמיחה בטווח הבינוני ויתאפשר לציבור המשקיעים שאינו בקיא באפיקי החיסכון השונים, לצאת מהמשבר מחוזק".

ד"ר גל אביב מנכ"ל ובעלים בלנדר טכנולוגיות פיננסיות התייחס למיזם המשותף של החברה עם בנק הפועלים והשפעתו של תחום האשראי הצרכני בישראל, "המיזם המשותף של בלנדר עם בנק הפועלים הינו אבן דרך משמעותית לתחום האשראי הצרכני בישראל. אנו מאמינים ששוק האשראי הצרכני עובר אבולוציה מאשראי לכל מטרה לאשראי לצורך ספציפי בנקודת זמן ספציפית. בלנדר מובילה גישה פיננסית חדשה שמאפשרת ללקוחות ניהול טוב יותר של תזרים ההוצאות ללא שימוש במסגרת האשראי, וזאת תוך שניות ספורות. ראינו הבדלים עצומים בין חברות שמונעות מטכנולוגיה לכאלה שלא, חברות שאין בחזקתם טכנולוגיה חוו קשיים משמעותיים, לראיה המצב בתחום האשראי החוץ בנקאי בארץ. הטכנולוגיה היא אחת הסיבות שבנק הפועלים בחר בבלנדר, בנוסף הצרכן היום הוא נבון, הוא שם דגש על ניהול התזרים, זו מהפכה שכבר קורית בעולם ובישראל מתחילה לחלחל, אנו חווים את הצמיחה בעיקר מבתי העסק שמגיעים אלינו ומבקשים פתרונות. תחילת הפעילות עם בנק הפועלים, היא חלק מהגישה האסטרטגית של בלנדר לשיתופי פעולה חזקים לצמיחה והתרחבות הפעילות, כיום אנו כבר פרוסים במעל 1500 נ"ק מכירה״.

רונן יפו, מנכ״ל דוניץ-אלעד התייחס למצב שוק הנדל"ן כיום וכיצד ניסיון העבר יכול לסייע בהבנת המצב אליו אנו מתקרבים בענף זה, ״תחום הנדל"ן הוא תחום עתיר מינוף- בנקאי ואג"ח ומתקיים, נכון לזמן זה, בסביבת ריבית שעולה ועולה בקצב מהיר וזה בהחלט משפיע מאוד. האבק לאט שוקע ומטבע הדברים שוק ההון בוחן את החברות בצורה יותר מדוקדקת ויותר פרטנית. אין ספק שאנחנו מרגישים האטה בקרב הרוכשים שחלקם יושבים על הגדר וממתינים לראות מה ילד יום, אבל אני לא חושב שהקיפאון יחזיק מעמד הרבה זמן בסוף יש צרכים ולכן, לדעתי, זה עניין של לא הרבה זמן עד שהלקוחות יתחילו, בלית ברירה, לרדת מהגדר והשוק יתחיל להשתחרר ואז, כמו במחזורי שפל קודמים, נמצא את עצמנו במקום שבו יש פער משמעותי בין היצע לביקוש. מכיוון שהשליטה ברוב הקרקעות היא בידי המדינה, צריך מהלכים ממשלתיים. אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה ובקרוב, אם רמ״י לא תשחרר קרקעות בכמויות גדולות, נמצא את עצמנו בקושי רב בתחום ההיצע".

להתראות 2022, ומה יהיה בשוק ההון בשנת 2023?

שאלת השאלות היא מה יקרה בשנת 2023. למרות התחזיות לשוק דובי קשוח, השנה החלה בעליות שערים ברוב המדדים ובשוק שוררת אווירה אופטימית לקראת שנה שמוגדרת, לפחות בחלק השני שלה, כשנת התאוששות וחזרה לאיזון, "עליות הריבית החדות והירידות במחירי האג"ח להן קורלציה הפוכה לתשואות אגרות החוב לפדיון, הביאו אותנו לכך שבהסתכלות לשנה הקרובה אנו רואים הזדמנויות בעיקר באפיק אגרות החוב בו ניתן להשיג היום תשואה שוטפת של למעלה מ-5.5% בטווחי השקעה קצרים של כ-3 שנים ולהערכתנו אף נראה רווחי הון באפיק זה", מסביר אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, "לאורך שנים הוכח כי לא ניתן לתזמן כניסה ויציאה משוק ההון. מי שמנסה לעשות זאת, סביר שיפסיד כסף. כאשר בונים תיק השקעות יש חשיבות הכרחית בהסתכלות לטווח ארוך תוך בחינה ושקלול של כל מרכיבי המאקרו והמיקרו. ניתן לקחת את השנה החולפת (שנת 2022) כדוגמא, מדד ה-500 P&S האמריקאי ירד ב-19.5%, הירידה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2008 כאשר 57% מימי המסחר הסתיימו בירידות שערים, למעשה לתשואה השנתית אחראים חמשת ימי המסחר החלשים ביותר לאורך השנה. מי שניסה לתזמן את השוק ולצאת במהלך השנה, הפסיד את הימים בהם היו התיקונים בשוק".

גם עו"ד מני גורמן, שותף בכיר, שטיינמץ, הרינג גורמן ושות', עורכי דין, התייחס לכיוון אליו צועד שוק ההון בשנה הנוכחית, "מכת ההלם של הצעדים המוניטריים של העלאות הריבית שבהם נקטו הבנקים המרכזיים בארה"ב ובישראל בחודשים האחרונים, נותנים אותותיהם בצינון הכלכלה, אך ייקח זמן עד שייספגו במלואם. שנת 2023 כתוצאה מכך, נראית אבודה מבחינת שוק ההון הישראלי. עם זאת מהלימון ניתן לעשות לימונדה וגם בשנה כזאת מזמנת הזדמנויות רבות שאחריהן יש לעקוב ולנהוג בזהירות".

עו"ד גיורא גוטמן, שותף בכיר - מנהל מחלקת שוק ההון וניירות ערך בדורון טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות׳ גילה אופטימיות ואמונה בגופים ובאנשים המובילים את שוק ההון, ״יש לי המון אמונה בשוק ההון ובשחקנים המובילים אותו. בתקופות משבר והאטה השוק והשחקנים יודעים לעשות התאמה במציאת דרכים אחרות ויצירתיות לגיוס כספים".

עו"ד גור נאבל ראש תחום שוק הון, מחלקת תאגידים ושוק הון גולדפרב זליגמן, ניתח מספר היבטים אשר צפויים להשפיע על האופן שבו יתנהל שוק ההון בשנת 2023, "זו שאלה המורכבת מהרבה רבדים, אנחנו רואים שיש הרבה חברות אשר נסחרות בשווי של מתחת ל40 מיליון ₪, מספרים שלא ראינו כבר הרבה שנים. מספר ההזדמנויות שקיימות היום בשוק מצד משקיעים, שהם אולי לא משקיעי 2021 אלא מזן אחר, הוא גדול מאוד. בסופו של עניין, העוסקים בתחום, העוסקים בבורסה, רואים את התחושה שקיימת ומתעוררת יותר ויותר בחודשים האחרונים להכנסה של חברות מתחומים חדשים, לצד הוצאת חברות החוצה. בסך הכל – יש לנו כ-550 חברות ואני צופה שלא נראה תנודה גדולה מידי, כלומר מעל 5% במספר הכולל. הגופים המוסדיים נשארו עם התיאבון של שנת 2021. ביוזמות שהם נוקטים הם פועלים בעצם באקטיביזם מסחרי ומצטרפים להזדמנויות להכנסת פעילויות חדשות לשוק, וגם בפעילות למחיקת חברות. ההערכה שלי היא שלפחות מחצית מאותן החברות שיימחקו, יחזרו לשוק בטווח 3-7 שנים, כאשר התנאים יבשילו. חלק גדול מהעבודה שלנו כיועצים בשוק ההון היא להילחם בפסיכולוגיה הרגעית של השוק, מול המשקיעים, לא לתת להם להיכנס למרה שחורה, אלא להראות להם את ההזדמנויות שקיימות בשוק יורד. אנחנו חיים בתקופה בו מדד האימפולסיביות הכללית עולה ומשליך גם על שוק ההון. כמו שראינו את היציאה של ה'בום' הגדול מהקורונה, אנחנו כבר לא יודעים מה יהיה גודל ה'בום' שנצא מהמשבר הנוכחי ולכן העבודה שלנו כיועצים היא להראות את ההזדמנויות הגדולות שיש בשוק יורד, שאולי אפילו לא הגיע לתחתית. יש לנסות לתזמן או להיערך לכניסה לשוק ולקחת בחשבון שהיא אורכת מספר חודשים, ולכן להיכנס למשל ברגעים חלשים של השוק יכולה להיות הצעה לא רעה כי 'הבום' של העליה יכול לסחוב את המדדים מעלה באופן לא פרופורציונלי".

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים שיתף בדבריו את התחזית שלו לשנה הצפויה, כמו גם לאתגרים שהיא מביאה עמה, ״חצי מהחברות בבורסה לא רלוונטיות. מעל ל-100 חברות מתנהלות כשלדים עתידיים. כל חברה עם שווי של מתחת ל-100 מיליון דולר היא לא רלוונטית לשוק ההון וחבל שמנסים להנפיק חברות שכאלה. שנת 2023 תהיה מאתגרת יותר משנת 2022 ויהיו נפילות כואבות, עוד לא הגענו לתחתית - זו המטרה של העלאות הריבית, הן יעשו את מה שאמורות לעשות והחזקים ישרדו בכל דרך שהיא״.

עו"ד אמיר עסלי, שותף מחלקת שוק ההון, ש. הורוביץ דיבר גם הוא בהרחבה על שוק ההון בשנת 2023 וסיפק ניתוח מקיף לקראת השנה הנוכחית, "שוק ההון הוא שוק של גלים. לאחר גלי הקנאביס, הספאקים, הקריפטו וה- IPOs אנו לדעתי בעיצומו של גל ההישרדות וההזדמנויות. אסביר - בשנת 2021 הונפקו בת"א 94 חברות ציבוריות חדשות. זו הייתה תקופה שלא הייתה כדוגמתה. היינו מקיימים שיחות עם רשות ניירות ערך מסביב לשעון. בנטרול החברות הדואליות, ישנן כיום בסה"כ 500 חברות ציבוריות. כלומר החברות החדשות שהצטרפו לבורסה בשנת 2021 מהוות כמעט 20% מכלל החברות הציבוריות הנסחרות. לשם ההשוואה, בשנת 2022 (בעיקר בחלקה הראשון של השנה) הונפקו 13 חברות חדשות (מתוכן 5 חברות גדולות עם שווי של מעל מיליארד ש"ח). אם נחזור לחברות החדשות משנת 2021, 61 מהן פועלות בתחום ההי-טק ונכון להיום, 10 מתוכן עם הערת עסק חי. אם ננטרל 15 חברות היי-טק שגייסו מעל 100 מיליון ש"ח, כמעט רבע מחברות ההי-טק החדשות עם הערת עסק חי. מעבר לכך, בממוצע, שווין של חברות ההי-טק החדשות נחתך מאז ההנפקה בחצי (10% יותר מהממוצע של כל 94 החברות החדשות). השווי הנמוך, יחד עם הסנטימנט השלילי הכללי והסחירות הנמוכה מובילים גופים מוסדיים לצמצם ואף להיפטר כליל מהחזקה בחברות אלו, מה שמחריף את הירידות בשווי, מקשה עם גיוסים בשוק ההון ומחייב את אותן חברות לאמץ תכניות התייעלות ורה-ארגון במטרה לשרוד את התקופה. לא הייתי מרחיק לכת ואומר שאנו צפויים לראות שלדים רבים בבורסה בשנת 2023, אולם ככל שלא יהיה שיפור במהלך 2023, יתכן שזה הכיוון.

ביחס לחברות שהנפיקו אג"ח - חלקן הצליחו לנצל את סביבת הריבית הנמוכה יחסית עד לאמצע 2022 וגייסו אג"ח בתנאים טובים, יחד עם זאת, ביחס ללא מעט מחברות אלו, בעיקר בתחום הנדל"ן, ישנה רמת מינוף גבוהה או חוב מהותי בריבית משתנה/צמוד למדד (ללא מנגנונים מפצים כגון הכנסות מנכסים מניבים צמודים) כך שלעליה בריבית ובאינפלציה עלולה להיות השפעה משמעותית על תוצאות חברות אלו ורווחיותן כמו גם על קרבה או אי עמידה באמות מידה פיננסיות. אי עמידה זו גוררת בשלב הראשון לפחות עליה בריבית האג"ח, מה שמערים על הקשיים הקיימים, מה גם שלא לכולן ישנה גמישות פיננסית. מצד שני, לחברות נזילות עם מינוף נמוך יכולות להיות הזדמנויות, וכבר בשלב זה של השנה אנו עדים במשרד לעסקאות הזדמנותיות כגון M&A בדגש על חברות טכנולוגיה וכן רכישת קרקעות, לרבות מיזמים שזכו במכרזים ומתקשים לעמוד בהתחייבויות. אגב, עם כל הכבוד למגמת ה- ESG ודרבון החברות הציבוריות להכין ולפרסם דוח בנושא, כשחברה נלחמת על חייה, סוגיות כמו ESG לא נמצאות במוקד תשומת הלב הניהולית".

עו"ד עסלי התייחס גם לתיקוני החקיקה שהוצעו לאחרונה על ידי הרשות לניירות ערך בשוק הקריפטו, "לפי הערכות, מעל ל- 200 אלף ישראלים משקיעים בנכסים דיגיטליים (קריפטו). בשנה האחרונה השקעות רבות ירדו לטמיון, כולל השקעות במטבעות יציבים לכאורה (שערכם צמוד למשל לדולר). בישראל, חלק מהתחום אינו מפוקח כלל שכן לא מעט מהנכסים הדיגיטליים מאתגרים את המסגרות המסורתיות של דיני ניירות ערך. רשות ניירות ערך הספיקה להקים שלוש ועדות בנושאים הקשורים לנכסים דיגיטליים, הראשונה לפני יותר מ- 5 שנים, אולם מאז לא תוקנה החקיקה בהתאם. כיום, הרשות מציעה לתקן את החוק כך שיובהר שהוא חל גם על השקעות בנכסים דיגיטליים, תוך מתן גמישות לשינוי הכללים על ידי הרשות. מדובר בהרחבה משמעותית של ההגדרות וכן, הענקת סמכות לרשות לקבוע הוראות נוספות לגבי נכסים דיגיטליים אם הדבר דרוש לדעתה בשל אופי הנכס. ברור שהרגולציה נמצאת בעמדת נחיתות שכן קיים לה קושי מובנה להדביק את הפער במקרה של נכסים דיגיטליים. יחד עם זאת, חבל שלאחר זמן כה רב, התיקון המוצע עדין לא יוצר בהירות מספקת. לפי התיקון נייר ערך מונפק למטרת השקעה פיננסית. האם NFT נחשב לנייר ערך? אם כן, אילו תנאים צריכים להתקיים כדי לא להיכנס להגדרה? התיקון גם קובע שנייר ערך יכול להיות מונפק על ידי אדם ולא רק על ידי תאגיד. האם DAO (ארגון אוטונומי מבוזר) נחשב לישות משפטית? מי חב באחריות לפעולות DAO כגון הנפקת נכסים דיגיטליים? אני רוצה לקוות שנוכל להגיע לבהירות רגולטורית ביחס לשאלות אלו ועוד בעתיד הלא רחוק".

השתתפו בפורום: אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, רו"ח אור ראובני, מנהל הקרן לעסקים בערבות המדינה, בן דוד שלוי קופ ושות' רואי חשבון (בי.די.אס.קי) אילי קלימן, מנכ"לית, אייטרייד, עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר ראש מחלקת שוק ההון פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך, ליפא מאיר, עו"ד אמיר עסלי, שותף מחלקת שוק ההון, ש. הורוביץ, עו"ד ארנון שגב, מייסד ושותף מנהל ,ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין, עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון (במשותף), פישר (.FBC & Co), עו"ד גור נאבל ראש תחום שוק הון, מחלקת תאגידים ושוק הון גולדפרב זליגמן, עו"ד גיורא גוטמן, שותף בכיר - מנהל מחלקת שוק הון וניירות ערך, דורון טיקוצקי, גיל סתיו, מנכ"ל, בלנדר ישראל, גל אביב, מנכ"ל, בלנדר העולמית, עו"ד דודי כהן, ראש מחלקת חברות ציבוריות, ברנע ג'פה לנדה, עו"ד טלי מנשה, שותפה במחלקת קורפורט שוק ההון הישראלי, מיתר l עורכי דין, עו"ד יצחק כהן-יהונתן, שותף, שבלת ושות', עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל, גורניצקי ושות', עו"ד מאור שהרבני, מנכ"ל, איביאי פתרונות אשראי, עו"ד מני גורמן, שותף בכיר, שטיינמץ, הרינג גורמן ושות', עורכי דין, ד"ר משה ברקת, הממונה לשעבר על רשות שוק ההון, עו"ד ניר דאש, מנהל מחלקת חברות וניירות ערך, הרצוג פוקס נאמן, נמרוד ספיר, מנכ"ל, איגוד בתי השקעות, רו"ח עוזי נחמד, שותף, שטיינמץ עמינח ושות' UHY, רונן יפו, מנכ"ל, דוניץ-אלעד, שחף ארליך, מנכ"ל, טריא, שי פרמינגר, מנכ"ל, ERN סליקת תשלומים, עו"ד שיראל גוטמן עמירה, שותפה וראש מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה בתחום שוק ההון, ארנון, תדמור - לוי, רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל חברת היועצים, פאהן קנה ושות' - רואי חשבון, שלומי תורג'מן, מנכ"ל בי. טי. בי. מקשרים הלוואות בישראל, שמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות, Fintech.IL ואנשי דן אנד ברדסטריט.

d&b – לדעת להחליט