לא רק הפסדי אשראי: הדיבידנדים בבנקים גם הם בסכנת חיתוך

הבנקים הישראלים עוברים רכבת הרים בשלוש וחצי שנים האחרונות. עם פרוץ משבר הקורונה עלה החשש מגל פשיטות רגל, מה שהביא את הבנקים לבצע הפרשות להפסדי אשראי בהיקף מיליארדי שקלים. בדיעבד, ההפרשות היו גבוהות לעומת הפגיעה הכלכלית במשק, והבנקים נהנו מהחזר של רוב הסכום. אבל עוד טרם סיימו ליהנות מהכנסות אלה, והחלה הריבית במשק לעלות בחדות. זאת, בתוספת לעלייה באינפלציה, שניפחו את הכנסות המימון של הבנקים בעשרות אחוזים. כתוצאה מכך הגיעו הבנקים לרווחיות שיא, כשרק ברבעון האחרון הרוויחו סכום לא נתפס של 7.5 מיליארד שקל.

כעת שוב נעה המטוטלת לכיוון השני - פתיחת המלחמה בין ישראל לחמאס שמה את הבנקים במוקד. השפעות המלחמה על הבנקים מתבטאת בכמה מישורים: הצורך לתת מענה מהיר והקלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמשבר, החשש מהלוואות שייקלעו לקשיים כתוצאה מהמצב הכלכלי, והתמודדות עם תרחיש אפשרי של הורת דירוג מצד חברות הדירוג. חששות אלה מתבטאים היטב במניות הבנקים, כשמדד הבנקים כבר איבד 18% מתחילת המלחמה. מה הסיכונים העומדים בפני הבנקים, והאם ניתן לסמוך על כך שיהיו ספק האשראי למשק בעת המלחמה, ולא פחות חשוב גם לאחר סיומה.

1. הפרשות להפסדי אשראי: במוקד נמצא ענף הנדל"ן

ביום חמישי הודיע בנק לאומי כי מאינדיקציות ראשונות שעשה הוא צפוי לבצע הפרשה של 800 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל בסעיף הפרשות להפסדי אשראי בשל המלחמה, זאת בעוד ברבעון השני עמדו ההפרשות על 318 מיליון שקל, כלומר הן צפויות להיות פחות או יותר פי שלושה. בהודעה לבורסה מציינים בלאומי כי בפיקוח על הבנקים ערכו פגישה עם החשבונאים הראשיים בבנקים והסבירו כי הם מצפים להפרשה משמעותית בשל עליית הסיכון במשק בעקבות המלחמה. נדגיש כי מדובר בהפרשה קבוצתית, שמהווה מעין כרית ביטחון לתרחיש של גל פשיטות רגל, בדומה להפרשות שנעשו בתחילת משבר הקורונה. אחרי לאומי, סביר כי גם יתר הבנקים ייצאו בהודעות דומות.

סיכון האשראי המרכזי שנמצא אצל הבנקים הוא בתחום הנדל"ן. מאז ומתמיד היה הנדל"ן חלק מרכזי מתיק האשראי של הבנקים, אולם בחסות הריבית הנמוכה והריבאונד שחוותה הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, נרשם בתוך שנתיים זינוק של עשרות אחוזים בהיקף האשראי למגזר זה, שנושק כיום כבר לרף החצי טריליון שקל. חלק מהבנקים השתוללו יותר מדי במתן האשראי, ובתנאים המקלים, מה שהביא בשלב מסוים את בנק ישראל להתערב, ולקבוע מגבלות.

ענף הנדל"ן היה בתקופה מאתגרת עוד לפני פרוץ במלחמה - מחד הוא חווה האטה במכירות שנבעו מירידה בביקושים בגלל עליית הריבית, ומאידך, אותה עליית ריבית חדה הכבידה על הוצאות המימון של חברות הנדל"ן הממונפות. אולם כעת כבר מדובר במכה מהותית יותר - בנוסף לירידה בביקושים שמחריפה בגלל המלחמה, נוצרה מצוקה של כוח אדם, היות ונאסר על 90 אלף עובדים פלסטינים להיכנס לישראל, מגבלה שתתקיים עוד זמן רב. כמו כן, חלק מהעובדים הזרים מיהרו להימלט עם תחילת המלחמה. סוגיית העובדים בענף הבנייה עלולה לעכב פרויקטים, ולהביא לטלטלה בחלק מהחברות.

במערכת הבנקאית מציינים כי למרבית חברות הנדל"ן נותרו עדיין עודפים מתקופת הגאות, וכי יש להם מרווח נשימה לתקופה של שלושה חודשים, כאשר במקביל הבנקים מעניקים להם גמישות מסוימת, בכדי לסייע על פערים תזרימיים. האם שלושה חודשים יספיקו? האם המדינה תסייע לענף זה? האם משבר העובדים ייפתר במהרה? אלה הן שאלות כבדות משקל, שאין עליהן תשובה.

בחלק מהבנקים משדרים שהם אינם מוטרדים מתרחיש של הפסדים משמעותיים, שכן ברוב המכריע של הפרויקטים יש לבנקים בטוחות טובות, ולכן הם לא צפויים להינזק משמעותית במקרה של כשל בהלוואות. חלקם אף מזהים הזדמנות להתרחב באשראי במגזר זה בחברות שיתקשו למחזר חוב בשוק ההון, לאור עליית התשואות בשוק האג"ח הקונצרניות. וחרף הניסיון לשדר אופטימיות, אין ספק שהבנקים יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות בענף שיש להם חשיפה כה משמעותית אליו.

2. מדיניות הדיבידנד הלכה וגדלה בשנתיים האחרונות

כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר הבנקים יבצעו הפרשות משמעותיות להפסדי אשראי בעקבות המלחמה כבר בדו"חות הקרובים שיתפרסמו בחודש הבא. אולם ייתכן שבזאת לא תסתיים ההשפעה. השאלה היא מה יקרה לדיבידנדים של הבנקים. לאורך השנתיים האחרונות הגדילו הבנקים את מדיניות הדיבידנד, כך שהיא עומדת אצל רובם על 40% מהרווח הנקי. עקרונית יכולים הבנקים להמשיך ולחלק דיבידנד ברמה שכזו בשלב זה, שכן הרווחיות השוטפת שלהם עדיין גבוהה, ויחסי ההון שלהם חזקים.

עם זאת, בחשיבה לטווח ארוך, לא בטוח שכך יהיה המצב. גם עדיין לא ברור מה יהיו הנזקים מהמלחמה וכמה זמן היא תימשך. בנוסף, האם ענף הנדל"ן ייקלע למשבר משמעותי שיהווה איום עבורם. כמו כן, ייתכן שהבנקים יצטרכו לבצע הקלות נוספות כלפי לקוחותיהם, וגם לכך יש עלויות לא מבוטלות.

אולי הסוגיה הקריטית ביותר היא שחשוב לוודא שהבנקים ימשיכו לספק אשראי למשק גם בתקופה קשה זו של אי־ודאות ועליית סיכון. מחנק אשראי בתקופת מלחמה עלול להוות מכה קשה לכלכלה החבולה. בנוסף לבנקים תפקיד חשוב גם ביציאת המשק מהמשבר. כאשר המלחמה תסתיים, יהיה צורך בהשקעות רבות לשיקום, ולבנקים כספקי אשראי מרכזיים תפקיד מכריע ביכולת לבצע השקעות שכאלה.

לאור הסיבות הללו חשוב שיהיו להם היום עודפי הון גבוהים לעומת תקופת שגרה, בכדי שיוכלו למלא את כל האתגרים. בשלב זה בנק ישראל עדיין לא החליט אם לצאת בהוראה רשמית לעצירת הדיבידנד, כשם שעשה בתקופת הקורונה, או שיחליט להסתפק בהעברת מסר, ובמתן הגמישות לכל בנק להתאים את מדיניות הדיבידנד שלו למצב הנוכחי.

3. חברות הדירוג והזרים חוששים יותר מהמקומיים

אתגר נוסף שממתין לבנקים הוא חברות הדירוג. בעקבות המלחמה, הודיעו סוכנויות הדירוג מודי'ס ופיץ' על הכנסת הבנקים לרשימת מעקב שלילית, כאשר המשמעות היא שקיים סיכוי להפחתת דירוג לבנקים בחודשים הקרובים. ההודעה פורסמה זמן קצר לאחר שסוכנויות הדירוג הכניסו גם את הדירוג של ישראל לרשימת מעקב שכזו. אם אכן יירד הדירוג של הבנקים, שנמצא כיום בדירוג A בשתי החברות, הדבר ישפיע על עלויות גיוס החוב של הבנקים, וכתוצאה מכך ישפיע גם על התמחור, וייקר את ההלוואות שהבנקים נותנים לציבור.

גורמים בשוק ההון מציינים שכבר חלה עליית תשואות בשוק האג"ח, שמשקפת תרחיש של הורדת דירוג בבנקים, אולם מציינים כי עליית התשואות בולטת בעיקר באג"ח שמנפיקים הבנקים הישראלים בחו"ל. תשואות חלק מהאג"ח האלה כבר הגיעה ליותר מ־7%, תשואה גבוהה למדי לבנקים הישראלים. לעומת זאת, בישראל האג"ח של הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי המוסדיים המקומיים, שלא ממהרים למכור סחורה. ולראיה - מדד התל בונד צמודות בנקים ירד בפחות מ־1.5% בשלושת השבועות האחרונים. מאחר שהרוב המכריע של החוב בבנקים מגויס בישראל, אז ההשלכות השליליות בתרחיש של הורדת דירוג כמובן קיימות, אך הן פחות חמורות מכפי הנראה ממבט ראשון.