על הכוונת: תשלומים מביטוח לאומי שמקבלים ערבים ישראלים שהיו מעורבים בטרור

מלבד חסימה של צירי מימון באמצעות מידע מגופי הביון והאכיפה, כך מסתבר, המט"ל (המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור) יוזם גם שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים כדי למנוע פגיעה בקופת המדינה מצד בעלי תעודות זהות כחולות, כלומר ערבים תושבי ואזרחי ישראל שמנסים "לרקוד על שתי החתונות": גם לקבל כסף גם מהרשות הפלסטינית, כתשלומים חודשיים ופיצוי לאחר שנעצרו, נשפטו ונכלאו בגין פעילות טרור נגד אזרחים או חיילים ישראלים, וגם לחמוק מתשלום מס על הכספים שקיבלו, שהם הכנסה לכל דבר, או לקבל כספים מהביטוח הלאומי כדמי אבטלה או פיצויים שונים.

מנתוני המט"ל עולה שבין השנים 2022-2018 הרשות הפלסטינית העבירה בממוצע סכום של כ־148 מיליון שקל למשפחות "שהידים", מי שנהרג או נפצע בניסיון לבצע פיגוע טרור. כספים בסכום זהה, ביחד עם כ־470 מיליון שקל נוספים בממוצע, שנצבעים בפעילות מודיעיני כמיועדים למשפחות אסירים וכלואים על השתתפות בפעילות טרור, מוקפאים לפי חוק מהסכומים שישראל צריכה להעביר לרשות הפלסטינית על תשלומי מסים ומכסים שהיא גובה עבורה בנמלים ומעברי הגבול.

אחד הפרויקטים המעניינים של מט"ל בנושא כספים אלה מול הביטוח הלאומי נקרא פרויקט "יובל", שהוביל לפי נתוני המט"ל לתפיסת כספים בהיקף של 6.67 מיליון שקל והחרמה של 53 כלי רכב ב־331 מקרים, חלקם של "שחקנים חוזרים". בנוסף, הביטוח הלאומי הפסיק לשלם להם 60 מיליון שקלים כקצבאות, משום שהסתירו ממנו את הכספים שקיבלו מהרשות הפלסטינית. יחד כ-66 מיליון שקלים. כך כאשר המט"ל מזהה בעל תעודות זהות כחולה שמקבל כסף מהרש"פ בגין פיגוע טרור שהוא או בן משפחה ביצע, הוא מעביר את המידע לביטוח הלאומי. אם אותו אדם רשום כמקבל קצבה או גמלה בשל היותו בעל תעודת זהות כחולה, הביטוח הלאומי מקפיא אותה וגם תובע בחזרה את תשלומיו.

על פי בכיר במשרד הביטחון, קיים פוטנציאל של עוד כ־700 מקרים, אסירים ביטחוניים ומשוחררים ובני משפחתם, עם פוטנציאל של עצירת תשלומים בהיקף של כ־180 מיליון שקל לקופת המדינה במסגרת פרויקט "יובל". זאת כאשר המט"ל עצמו כולל בסך הכל 35 עובדים. הפרויקט אגב נקרא "יובל" על שם בנו של אחד מעובדי המט"ל, סג"מ יובל היימן, לוחם זוכה צל"ש מחה"ן צנחנים שנהרג ביולי 2014 בקרב מנהרת "ניר עם–שדרות" מול 12 מחבלי נוחבה שהיו בדרכם לבצע פיגועים.

שיתוף פעולה נוסף של המט"ל כאמור הוא מול רשות המסים. כאשר צף מידע מודיעיני על בעל תעודות זהות כחולה שמקבל כסף מהרש"פ, או כל גורם אחר שמופיע ברשימת הסנקציות הכלכליות של המט"ל שהוא אזרח או תושב ישראל, המידע מועבר לרשות המסים. היא פועלת בשני מישורים: דורשת מס הכנסה על הכספים שקיבל מהרש"פ, ובוחנת את כל דיווחי המס שלו שמעוררים חקירות מס שבאמצעותן נתפסים כספים או נכסים נוספים. על פי המט"ל, בשנתיים האחרונות רשות המסים זיהתה עבירות בהיקף של 280 מיליון שקל, בנוסף לכ־47 מיליון שקל תשלומי מע"מ שהועלמו.