מתוך תערוכת "הפלנטה האחרת" של ירון רשף | צילום: ירון רשף
תערוכת "הפלנטה האחרת" של ירון רשף: להראות את זוועות השואה בדרך אחרת
לאחר שירון רשף נתקל במושג "הפלנטה האחרת" שטבע הסופר קצטניק בנוגע למחנות ההשמדה, הוא התחיל לתעד אותם בטכניקת צילום ייחודית. תערוכת קבע מצילומיו מוצגת עתה באתר הזיכרון בלז'ץ, מטרים ספורים מהמקום שבו נרצחה משפחתו
לפני 12 שנה קיבל ירון רשף שיחת טלפון בלתי צפויה מהחברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה. הם שאלו על אביו שלמה צבי פינקלמן ממנו התייתם כשהיה בן 7 ועל בני משפחה נוספים - והוא נותר ללא מענה, מה שהוביל אותו להתחקות אחר שורשיו ומשפחתו שנספתה בשואה.
"זה התחיל בעיקר מול המחשב ומעט נסיעות והמשיך בחיפוש בקופסת נעליים שהייתה לנו בבית עם מסמכים ותמונות, שדרכה התחלתי לשחזור את ההיסטוריה המשפחתית וליצור זיכרון של אבא שלא זכרתי עליו כלום", מספר רשף. "את הכל תיארתי בספר 'מחוץ לקופסת הנעליים' שגם תרגמתי לאנגלית ונהפך לרב מכר באמזון".
במהלך המסע גילה רשף, 72, פרטים על דודתו הרופאה סימה שעזבה את חיפה ב־1935, חזרה לפולין ונספתה במחנה ההשמדה בלז'ץ ועליה כתב את ספרו השני. תוך כדי כתיבת הספר החליט לצפות במשפטי אייכמן ונתפס לאמירה הנודעת של קצטניק (הסופר יחיאל די-נור) במשפט: "אושוויץ הייתה פלנטה אחרת". לדברי רשף "המשפט הזה הכה בי כברק כי זה התחבר לתחביב שלי לצילום פנורמי של 360 מעלות - לחומר הגלם קוראים 'little planet' והחלטתי לעשות עם זה משהו".
כך נולדה התערוכה "פלנטה אחרת" מצילומים במחנות ריכוז והשמדה, ומוצגת עתה במוזיאון המצוי באתר ההנצחה של מחנה בלז'ץ בפולין. התערוכה, שנפתחה במאי 2022, כוללת 25 צילומים בשחור־לבן בטכניקת צילום מיוחדת, במצלמת 360 מעלות מארבעה מחנות השמדה בפולין: אושוויץ־בירקנאו, מיידנק, טרבלינקה ובלז׳ץ. בין התמונות הקרמטוריום במיידנק, אתר הזיכרון של בלז'ץ, המגורים בבירקנאו, המאוזוליאום במיידנק המכיל את אפר הקורבנות, מגורי הילדים באושוויץ הארובות באושוויץ בירקנאו וכן המסמך עם פרטי דודתו סימה שנשלחה להשמדה.
"זו התערוכה הראשונה באתר שהיא לא דוקומנטרית, אלא צילום הבעתי אמנותי", אומר רשף. "אני מסתכל על התמונות מנקודת מבט אחרת. למשל, בכל הצילומים הרגילים של אושוויץ תמיד רואים מסילה אחת שמגיעה לשער, אבל בפועל יש שתי מסילות שמגיעות מכיוונים שונים והעין לא יכולה לראות אותן. ב־360 מעלות אני יכול להראות את זה ולהביע רעיון בלי שאני עושה פוטושופ. אני לוקח את הנתונים מסביב ומציג נקודת מבט אחרת. היא יכולה להיות פעם של ציפור ופעם של חרק, תלוי איפה אני ממקם את עצמי. זה להראות את הזוועה בדרך אחרת: זו תערוכת קבע במוזיאון שמוצגת 250 מטר מהמקום שבו רצחו את משפחתי. הצלחתי ליצור זיכרון לאנשים שאינם".
לתערוכה מגיע קהל מכל העולם, כולל תלמידים מבתי ספר בפולין וגרמניה. "זה יחסית קל לעמוד מול התמונות כי הן לא זוועתיות, אבל הן מעוררות המון שאלות ומתקיימים דיאלוגים מצמררים עם בני הנוער והמבקרים — התמונות נראות מאוד אסתטיות ונוצר מתח בין הזוועות שקרו לבין האסתטיקה, וזה אחד ההסברים לכך שמחוללי ההשמדה היו אנשים רגילים. כי זו לא היתה פלנטה אחרת, זה קרה עם אנשים רגילים שנהפכו למפלצות, וזה משהו שהופך את זה יותר אקטואלי בימים אלה. המושג 'פלנטה אחרת' מהווה עבורי מקום שבו חוקי המוסר האנושי אינם חלים וכל שטן הישר בעיניו יעשה. בפלנטה זו גויסו המדע, הטכנולוגיה, וההנדסה לשירות הרוע ששיאו השמדה המונית של בני אנוש".
רשף גר בפרדסיה ושותף בחברה של מחקר ופיתוח בתחום מערכות תומכות חיים (ציוד נשימה וציוד לבתי חולים). הפעם האחרונה שביקר בתערוכה הייתה בפתיחה ובעוד חודשיים יבוא כאורחו של ראש הכנסייה הפולנית שביקר בתערוכה כדי לקיים שיח עליה. "חשוב לי לדבר עם אנשים כי עבורי זה גם סוג של תהליך למידה. את דברי הפתיחה בתערוכה נשא בני הבכור, דוקטור לפילוסופיה, שדיבר עליה ועל המשמעות שלה בתקופה שבה אנו חיים. אני חושב שאסור לקבל כמובן מאליו שהערכים עליהם אנו חיים ימשיכו להיות גם בעתיד. גם כאן ועכשיו. לכן אנחנו צריכים להיאבק על מה שאנחנו מאמינים בו. אני, למשל שמתנגד להפיכה המשטרית שוכב עכשיו על הכביש באיילון אם צריך".