המדינה בזבזה זמן, ומחיר גז המזגנים יעלה

זעם בענף המזגנים על גרירת הרגליים של המדינה בהכנסת גזי קירור ידידותיים לסביבה. הגז הידידותי לסביבה נחשב דליק ומסוכן לתפעול, והוא דורש הכשרה ייחודית למתקינים, אלא שהמדינה מעכבת את אסדרת הנושא. בינתיים המדינה הגבילה יבוא של גזי חממה, ובראשם R410, שמשמש עד היום כגז קירור, ומנגד היא טרם אישרה יבוא של הגז הידידותי לסביבה R32 – ויבואני המזגנים מרגישים שהם נופלים בין הכיסאות ונפגעים במכירות. על הדרך המצב הזה מכשיר את הקרקע להתייקרות של הגז המזהם, שתתגלגל לצרכנים.

המטרה של המדינה בהגבלת השימוש בגז מזהם ומעבר לגז נקי היא לעמוד בהתחייבות שלה לתיקון קיגאלי באמנת מונטריאול שאליה ישראל הצטרפה. אלא שאף שהתיקון כבר נכנס לתוקף ב־2019, הממשלה מושכת זמן, התנהלות שעלולה גם לעלות לצרכנים וליבואנים הרבה מאוד כסף וגם להפר את ההתחייבות הבינלאומית של ישראל.

חלק מהיבואנים בענף המזגנים טוענים כי הפחתת מכסות יבוא גזי החממה הייתה אצלם כפול ממה שקבעה המדינה, והגיעה לכ־20%. זאת מכיוון שכמות המזגנים שהיבואנים ביקשו לייבא הייתה גבוהה יותר, וגם נכנסו לשוק מותגים ושחקנים חדשים. כאשר העוגה גדלה, והמדינה לא מוכנה להגדיל את כמות גז החממה שהיא מאשרת להכניס לארץ, המשמעות בפועל היא הפחתה גדולה יותר עבור כל יבואן.

בנובמבר 2020 אישרה הממשלה לוחות זמנים להגבלת יבוא וצריכה של גזי קירור הידועים כגזי חממה, ובהם כאמור גז R410, שהוא הנפוץ ביותר בשימוש במזגנים בישראל. בתחילת יולי 2022 נכנסה לתוקף ההתחייבות של ישראל להפחית שימוש בגז חממה במערכות קירור ומיזוג אוויר, ובאותו חודש צומצמה ב־10% כמות גזי החממה שמותר לייבא לישראל בהשוואה לכמות שהייתה מותרת בשנים 2011 עד 2013 שהוגדרו כשנות הבסיס. בשנת 2024 תפחת כמות היבוא המותרת ב־40% ובשנת 2029 ההגבלה תגדל ל־70%.

דני וקנין, המשנה למנכ"ל תדיראן, אמר ל"כלכליסט": "תדיראן לא מתנגדת למהלך הזה כי אנחנו רוצים פחות גז מזהם, אבל מה שקרה זה שהדברים לא עבדו בצורה מקבילה. מצד אחד המשרד להגנת הסביבה הוציא תקנה לצמצם את כמות הגז הישן, ומשרד הכלכלה החל לצמצם מכסות כי צריך לעמוד בתקנות של אמנת מונטריאול, אבל מצד שני המדינה אוסרת עלינו להכניס את הגז החדש כל עוד המתקינים לא קיבלו הכשרה לעסוק בגז הזה. אנחנו לכל אורך הדרך באים למשרדי הממשלה כי זה חוק בין־משרדי, ואנחנו צריכים לעשות את התיאומים בין המשרדים. לנו כארגון אין מניעה במעבר לגז החדש, אבל זה צריך להיות בהלימה לכך שמשחררים לנו שימוש בגז החדש. חתמו על אמנה, בזבזו את הזמן בלי לעשות כלום, ואז במכה אחת הורידו חרב. כל מה שאנחנו מבקשים זה שצמצום כניסת הגז הישן יהיה בהלימה לכניסת הגז החדש. בהיעדר פתרון, צפוי מחסור בגז גם לשירות וגם לייצור כבר ברבעון הרביעי של השנה".

יבואני המזגנים טוענים כי בקרוב יורגש מחסור בשוק. "כל הרשתות הקמעונאיות ויבואני המזגנים וגם חברות השירות, כולם בוכים על חוסר בגז קירור", אומר גורם בשוק. "אנחנו קנינו בשוק החופשי גז במחיר גבוה פי שלושה מהמחיר שקנינו בו עד עכשיו. קריאות שירות יעלו הרבה יותר כי אם לקוח יתלונן שנגמר לו הגז במזגן ואני שילמתי יותר על הגז, אז גם השירות ללקוח יתייקר".

ולא רק בענף המזגנים מתקוממים. באיגוד לשכות המסחר אף מתריעים כי להפחתת יבוא גזי חממה עשויה להיות השפעה עצומה גם על תחום קמעונאות המזון שכן מקררי ומקפיאי רשתות המזון והמרכולים פועלים גם הם על הגז הישן שמכסות היבוא שלו הולכות ומצטמצמות. השפעה הרסנית עשויה להיות גם לבתי הקרור, ליצרנים וליבואני המזון שמאפסנים את המזון במרלו"גים.

במכתב שהעביר נמרוד הגלילי למנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב בחודש שעבר הוא ציין: "ההפחתה בפועל שהייתה בחודש יולי עמדה על 18% שכן שנות הבסיס היו עשר שנים לאחור ולא בהתאם לגובה צריכה שהייתה בין 2019 ל־2021 שסמוכות לכניסת החוק לתוקף. בעקבות צמצום זה חלה כבר בתחילת 2023 עלייה משמעותית של למעלה מ־50% במחיר גזי הקירור, והוא צפוי להתייקר בפי שניים עד שלושה עקב הירידה בהיצע למול העלייה בביקוש וכן מכיוון שיבואני הגז מעדיפים לייבא את הגז למזגנים ולא את הגז המשמש למקררים ומקפיאים. בשנת 2024 ההפחתה בפועל תעמוד על כ־55% ולא 40% כפי שתוכנן".