"הגדלת תקציב אגף שיקום הפצועים ב־2 מיליארד שקל לא תספיק"

למלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר יש מחיר קשה בהיקפי הפצועים מקרב חיילי צה"ל, ולכך יש השלכות אדירות על תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון, שאחראי לטיפול הכולל בנכי צה"ל.

כ־4,600 לוחמים נפצעו עד כה במלחמה בעזה ובמהלך הלחימה עם חיזבאללה בצפון, במקביל למספר מבהיל של כ־60 פצועים חדשים בממוצע בכל יום. רובם הגדול הם חיילי מילואים. בנוסף לאלה, יש עוד מעל 1,000 חיילי סדיר שנפצעו עד כה בקרבות ועדיין מטופלים על ידי צה"ל. לפי נתוני משרד הביטחון — יש כ־62 אלף נכי צה"ל בכל מלחמות ישראל. לפי הערכות, עד סוף 2030 מספרם יעמוד על 100 אלף.

אם בשנה ממוצעת מקבל אגף השיקום כ־5,000 בקשות חדשות להכרה בנכויות, לפי הערכות ב־2024 מספר הבקשות יעמוד על 20 אלף. הפצועים החדשים שמתווספים לטיפול מערכת הביטחון פצועים בגוף ובנפש, כשמספר פגועי הנפש עוד רחוק מלהיות ברור. לדעת כל הגורמים, יהיה מדובר בהיקף אסטרונומי שיצריך חשיבה מחדש על כל מערך הטיפול בנפש ובפוסט־טראומה. נכון להיום, להערכת גורמי הביטחון, כ־20% מהפצועים הם פגועי נפש — בחלקם בשילוב פציעות גופניות נוספות. לאור ההיקפים העצומים, מערכת הביטחון החלה במרוץ אחר גורמים מקצועיים שיסייעו להתמודד עם האתגר, כמו גם שיתופי פעולה נרחבים עם בתי חולים גדולים כמו שיבא ואיכילוב, והשלב הבא עשוי להיות שיתוף פעולה עם קופות החולים.

ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא. מחסור קריטי בתקנים | צילום: אוראל כהן

בימים אלה, כשזרם הפצועים מהחזית לבתי החולים לא פוסק, משרדי האוצר והביטחון עדיין מתדיינים על היקף תקציב אגף השיקום — כשעל הפרק מסתמנת הגדלה תקציבית ניכרת. ב־2023 תקציב אגף השיקום של משרד הביטחון עמד על כ־5.5 מיליארד שקל המיועדים לטיפול בנכי צה"ל, וכעת האגף דורש את הגדלתו בעוד כ־1.5—2 מיליארד שקל כדי לענות לאתגרים העצומים שצפויים לו במהלך החודשים הקרובים.

בתחילת השבוע ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא מסרה לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סקירה מקיפה על אתגרי האגף שלה בעת הזאת. לדבריה, האגף סובל ממחסור של כ־200-150 תקנים, בעוד באוצר, לפחות בינתיים, מדברים על תקצוב של כ־100 תקנים בלבד. לצידה נכח בדיון יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן. הוא טען שהעומס על עובדי האגף הוא לא הגיוני. "זה הגיוני שעובדת שיקום אחת תטפל ב־1,000 פצועים?", הוא שאל, "זה נראה הגיוני שרופא מחוזי אחד יטפל ב־2,000 ואפילו ב־3,000 פצועים? במצב כזה הוא בכלל לא מסוגל להכיר את הפצועים שהוא מטפל בהם. מה אני יכול להגיד לעובדת שיקום טרוטת עיניים שפשוט לא עומדת בעומס העצום שאיתו היא מתמודדת?".

ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא מסרה השבוע לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סקירה מקיפה על אתגרי האגף בעת הזאת. לדבריה, יש מחסור של כ־150-200 תקנים, בעוד באוצר, לפחות בינתיים, מדברים על תקצוב של כ־100 בלבד

לדברי קלימן, הגדלת תקציב אגף השיקום בעוד 2 מיליארד שקל לא תספיק. "אולי זה יהיה טוב לשנה הקרובה, באופן שיאפשר להתניע תהליכי שיקום, אבל אני בספק רב אם זה יענה בהמשך על כל הצרכים שיעלו מהשטח", הוא אמר ל"כלכליסט". לדבריו, יש "לצבוע" את תקציב אגף השיקום באופן שיהיה קשיח וקבוע, ולא חלק מתקציב הביטחון שמהווה מושא למקח וממכר כמעט בכל שנה בין משרדי הביטחון והאוצר.

20% מהפצועים — פגועי נפש

כאמור, לפי נתוני משרד הביטחון כ־20% מכלל פצועי המלחמה עד כה סובלים מפגיעה נפשית שמלווה בתסמינים של תסמונת דחק פוסט־טראומטית, רבים מהם תוך שילוב של פציעה פיזית. לפי קלימן, נתונים אלה לא מייצגים את התמונה האמיתית בשטח והם טיפה בים. "מקרי הפוסט־טראומה יבואו בשבועות, בחודשים ובשנים הבאות ובאלפים. אנחנו באירוע סבוך ומאתגר שלא ידענו כמותו ואסור לנו להיכשל בו כי לכישלון כזה תהיה משמעות הרסנית לחברה כולה. אסור שהבחורים האלה ייפלו בין הכיסאות, יסתובבו בקרבנו כהומלסים, נטושים ואבודים. החברה תקרוס. זאת לא בדיחה מה שקורה פה", הוא מזהיר.

אתגר מורכב לא פחות יהיה בהתאמת מערכות בריאות הנפש שיגישו טיפול לנפגעים אלה ואת התמך הדרוש כדי לסייע להם לקום על הרגליים ולחזור לחיים, אל מול הביקוש העצום שצפוי לשירותים כאלה בשל כמות הנפגעים הגדולה, בחזית ובעורף. "זאת המלחמה הראשונה שבה העורף הוא חלק בלתי נפרד מהחזית, וגם בו, ביישובי הדרום והצפון, יש מקרים רבים של פוסט־טראומה וזה ידרוש הרבה מאוד מטפלים. אנחנו ממש מתחרים על אנשי מקצוע בתחום, בזמן שאין במדינה מספיק פסיכיאטרים כדי להתמודד עם השטף הזה. בבית החולים שיבא בתל השומר כבר נערכים להכשרות מהירות של עובדים סוציאליים כדי לספק מענה מהיר לנפגעים האלה. אי אפשר להגיד לבחור עם פוסט־טראומה שאין מי שיטפל בו, שיחכה חצי שנה. הוא ילך לאיבוד", מדגיש קלימן.

ההיקף האדיר של פגועי הנפש החדשים פוגש באגף שיקום שלא נערך מספיק לתחום הזה. בשבוע שעבר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח שכלל פרק נרחב של ביקורת על יישומה החלקי של הרפורמה "נפש אחת" של משרד הביטחון, שנועדה לשפר את הטיפול של אגף השיקום בהלומי קרב. הרפורמה גובשה לאחר שבאפריל 2021 איציק סעידיאן, לוחם גולני שהשתתף בלחימה בעזה במבצע צוק איתן והטיפול בו נפל בין הכיסאות, הצית את עצמו בצעד נואש מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה ונזקק לטיפול רפואי ממושך.

ההיקף האדיר של פגועי הנפש החדשים פוגש באגף שיקום שלא נערך מספיק לתחום הזה. דו"ח של מבקר המדינה מהשבוע שעבר קובע כי חלקים קריטיים ברפורמה לטיפול בהלומי קרב לא חוקקו, ותקציבים רבים שהוקצו לא נוצלו

אנגלמן קבע כי חלקים קריטיים ברפורמה עדיין לא חוקקו, שתקציבים רבים שהוקצו לטיפול בהלומי קרב לא נוצלו, ושכמעט 6,000 תיקים של נפגעים המבקשים הכרה מאגף השיקום היו, נכון לקיץ 2023, בשלבי טיפול שונים. לדברי קלימן, "היה מוטב שמבקר המדינה היה הולך כמה צעדים קדימה בביקורת שעשה, לחקור מדוע יישום הרפורמה מתנהל בעצלתיים, והיה מוצא מעטפת רחבה של כשלים, בירוקרטיה מצד כל משרד ממשלתי רלבנטי. וכל האירוע הזה נשען על החלטת ממשלה מלפני 12 שנה שלפיה לא יינתנו זכויות חדשות לנכי צה"ל אם כל הזכויות שעמדו להם עד אותה עת לא יעוגנו בחקיקה. עקרונית, זאת החלטה נכונה, אבל מעשית היא יצרה מצב הזוי. במקום לטפל בתוך 60 יום בנושא ולהסדיר אותו בחקיקה, הוא לא הושלם גם אחרי 12 שנה".

לדבריו, כשהעלה השבוע את המצב האבסורדי בפני חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וקרא לבטל לאלתר את החלטת הממשלה, הוא זכה לאוזן קשבת מצד היו"ר יולי אדלשטיין שהבטיח לפעול להסדרת הנושא בתוך ימים.

יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן. נפצע בחאן יונס לפני 31 שנים | צילום: אביגיל עוזי

התאמת טיפול לפצועים חדשים

כשהוא מביט קדימה, קלימן רואה מבול חסר תקדים של פצועים שעוד יבואו, מה שלדבריו אילץ אותו כבר בימיה הראשונים של המלחמה לגנוז את תוכניות העבודה המתוכננות של ארגון נכי צה"ל ל־2024 ולגבש חדשות, שיגיבו לאתגרים החדשים שיעסיקו אותו. לדבריו, "בזמן שאנחנו מדברים, חדר הפיזיותרפיה של בית הלוחם שלנו בתל אביב עובר שיפוץ מסיבי ומהיר, כי המטראז' שלו היה מתאים ל־6 באוקטובר וב־7 באוקטובר נכנסנו למציאות חיים חדשה ואחרת וצריך לשנות סדרי עדיפויות. עכשיו אנחנו מתאימים את התשתיות שלנו ואת מרחבי הטיפולים כדי שיהיה מקום לפצועים הצעירים שיגיעו. זה אומר שצריך להגדיל את מצבת כוח האדם שלנו שיפעילו את מערכי ההידרותרפיה, פיזיותרפיה, טיפול בנפגעי PTSD. צריך תוכניות עבודה רלבנטיות למאסה הגדולה של הפצועים ואופי הפציעות, להעמיד להם את ארגזי הכלים הטובים ביותר שיאפשרו להם להשתקם ולחזור לחיים, וצריך לעשות את זה במהירות".

קלימן, שלפני 31 שנה היה לוחם בחטיבת גבעתי, נפגע בחזה מירי של מחבלים בעת פעילות מבצעית בחאן יונס ומאז מרותק לכיסא גלגלים. במענה לשאלה האם הקרבות העזים ברצועה מעירים בקרבו זיכרון מודחק, הוא אמר ש"אין לי זמן לסיפור שלי. אני נפצעתי שם מזמן ומה שחשוב זה הבחורים שחוזרים משם עכשיו פצועים וזקוקים וראויים למענה הרפואי והטיפולי הטוב ביותר. מה שכן, כשאני מגיע לבית חולים לבקר חיילים פצועים, אני מציג את עצמי ואומר להם שאני נפצעתי בעזה לפניהם, כבר לפני 31 שנה, וזה מקל את שבירת הקרח. וכן, יש גם תחושת חמיצות, כי כל פצוע בצה"ל רוצה להיות הפצוע האחרון, להיות זה שבזכותו לא ייפצעו עוד אנשים".