כוחות צה"ל עם דגל ישראל בעזה | צילום: AFP/ Jalaa Marey
מדד הדמוקרטיה: הציבור הישראלי מאמין מאוד בצה"ל, האמון בממשלה ובכנסת בצניחה
על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמון בצה"ל ממשיך להיות גבוה ועמד בדצמבר על יותר מ-86%. האמון ברשויות המקומיות זינק מ-55% ל-64% מהמשיבים, והאמון בבית המשפט העליון עמד על 42.5%. במקביל האמון בממשלה ירד מ-28% ל-23% והאמון בכנסת ירד מ-23% ל-19%
הציבור הישראלי נותן אמון גדול בצה"ל, בנשיא, במשטרה וברשויות המקומיות, אך מאמין הרבה פחות בממשלה ובכנסת שהאמון בהם נמצא בירידה - כך עולה מסקר "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הסקר נערך זו השנה ה-21 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת ביחס לאופן שבו מעריך הציבור את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה.
נוכח הצפי שאירועי אוקטובר ומלחמת חרבות הברזל ישפיעו מאוד על דעת הקהל בארץ, המכון חזר בסוף 2023 (נובמבר ודצמבר) ובתחילת ינואר 2024 על חלק מהשאלות שנשאלו בחודש יוני.
לפי הנתונים המעודכנים, האמון בצה"ל הגיע בדצמבר 2023 ל-86.5% לעומת 85.5% ביוני 2023. האמון ברשויות המקומיות הגיע בדצמבר ל-64% לעומת 55% ביוני 2023.
האמון בנשיא המדינה יצחק הרצוג עלה מ-54% ל-61% בין שתי התקופות והאמון במשטרה עלה מ-35% ל-68%. האמון בבית המשפט העליון נותר יציב 42.5% (לעומת 42% ביוני) ואילו האמון בתקשורת עלה מ-25% ל-30%.
לעומת זאת, האמון בממשלה ובכנסת ירד בדצמבר לעומת יוני: האמון בממשלה ירד מ-28% ל-23%, והאמון בכנסת ירד מ-23% ל-19%. האמון הציבורי במפלגות עלה במקצת מ-13% ל-15%.
במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים כי לאחר ה-7 באוקטובר חלו שינויים ברמות האמון של הציבור במוסדות המדינה. במדידה השנייה שנערכה בינואר חל שיפור גדול במידת האמון במשטרה. בציבור הערבי עומד בית המשפט העליון בשתי המדידות בראש סולם האמון. אשר למצבה של ישראל- כחמישית בלבד מהישראלים מערכים את מצבה של ישראל כטוב או כטוב מאוד.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "השבר הגדול שחווינו כולנו בשבעה באוקטובר בא לידי ביטוי בנתוני מדד הדמוקרטיה השנה. הציבור נותן אמון רב בצה"ל ובמפקדיו, וגם השלטון המקומי והמשטרה רושמים זינוק. לצד זאת, בולט מאד חוסר האמון הניכר בממשלה ובכנסת. נתון זה איננו מפתיע לאור חוסר התפקוד ואוזלת היד של מוסדות המדינה בתחילת המלחמה. העלייה שנמדדה בתחושת הסולידריות בחברה הישראלית קשורה בהירתמות הנרחבת ובהיקפי ההתנדבות האזרחית על רקע המלחמה".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון: "הציבור הישראלי אינו מרוצה בלשון המעטה מתפקוד המערכת הפוליטית בארץ, כשהפערים בין הקבוצות נמצאים בסימן התרחבות. גם אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה מתבררים כיום כבעלי השפעה קטנה על עומק השסעים הפנימיים משכבר. עם זאת, וחרף הביקורת החזקה על ההנהגה, הציבור הישראלי מחויב מאוד למדינה ולחברה ורק מעטים היו מעדיפים לעבור להתגורר במקומות אחרים בעולם".
מדד הדמוקרטיה 2023 נערך בהובלת פרופ' תמר הרמן, והיו שותפים לו ד"ר אור ענבי, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.