הסכם גג בנוף הגליל להקמת 7,000 דירות - המדינה תשקיע 2.3 מיליארד שקל

דוברות משרד הבינוי והשיכון הודיעה אתמול על חתימת הסכם גג עם עיריית נוף הגליל בהשקעה תקציבית של כ-2.3 מיליארד שקל מטעם המדינה. ההסכם יביא לתוספת לכ-7,000 דירות ושטחי מסחר ותעסוקה בעיר.

ממשב"ש נמסר כי לעיר נוף הגליל יוענקו "כלל המשאבים הנדרשים כדי להביא אוכלוסייה חדשה לעיר ולייצר בשורה בדמות בנייה חדשה לכל אזור הצפון". יש לציין שפרטי ההסכם לא נחשפו עד כה.

עד 2019 נקראה נוף הגליל בשם נצרת עילית. הקמתה של העיר החלה ב-1959 וב-1974 היא הוכרזה כעיר. בע"פ נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2019 התגוררו בעיר כ-42 אלף תושבים 29,756 יהודים ואחרים ו-12,000 ערבים. כ-40% מתושבי העיר הם עולים חדשים (כאלה שעלו אחרי 1990). כמו כן, מאז 2015, מאזן ההגירה של העיר הוא שלילי. בשנת 2018 היה הדירוג של נוף הגליל במדד החברתי-כלכלי ובמדד הפריפריאלי 5 מתוך 10.

העיר מתמודדת, בין היתר, עם אתגר כלכלי. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2018, ההכנסה לארנונה ממגורים היתה נמוכה ביחס לממוצע הארצי וההכנסה מתעסוקה היתה קצת יותר גבוהה מהממוצע. הגירעון המצטבר לתושב בנוף הגליל פחת בשנים 2014 עד 2018 מ-587 שקל ל-502 שקל, אך עדיין היה גבוה מהממוצע הארצי שעמד על 414 שקל בשנת 2018.

איתי שפרן, סמנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה, משוכנע שמטרת הבנייה החדשה למגורים שמוצעת בהסכמי הגג היא להכניס עוד תושבים יהודים לאזור: "נוף הגליל היא מובלעת במטרופולין נצרת. אם תיקח את כל האזור הזה תיראה שיש בו 250,000 תושבים שרובם ערבים. להערכתי, רק 10% מכל המרחב הזה הוא יהודי. אני מאמין שעד סוף העשור 40% מאוכלוסייתה יהיו ערבים. אי אפשר לעצור את זה. הדבר היחידי שהמדינה עושה זה לפתח אזור מגורים שיהיה רק עבור חרדים. אזור שלא יגורו בו יהודים חילונים, וגם לא ערבים. הסכם הגג הזה נועד לשמור על צביון יהודי בנוף הגליל". שפרן מעריך שהבנייה החדשה תהיה בהר יונה, בצפון נוף הגליל: "זו שכונה שמנותקת לחלוטין מנוף הגליל ונצרת. עיר אחרת. שכונה חרדית שמזכירה את מודיעין עילית".

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון היוצא: "באופן סמלי, הסכם הגג הזה נחתם בסיום ההרשמה להגרלה ל-600 יחידות דיור בהנחה בנוף הגליל, כשעל כל דירה נרשמו 15 משפחות לפחות, מה שמוכיח שיש ביקוש גדול לדירות בנוף הגליל, כאשר לפחות 50% מהדירות יוקצו לזוגות צעירים מנוף הגליל עצמה".

הסכמי גג הם הסכמי פיתוח שנחתמים בין המדינה לבין רשות מקומית בעלת מלאי תכנוני של לפחות 5,000 יחידות דיור. במסגרת ההסכם, המדינה מתחייבת לתקצב פיתוח מואץ של תשתיות ומבני ציבור, בעוד הרשות מתחייבת לקדם שיווק של מגורים בקצב ממוצע של לפחות 2,000 יחידות בשנה ולהוציא היתרים כ-90 יום ממועד הגשתם. מאז החלטת הממשלה על הסכמי הגג ועד סוף 2020 נחתמו הסכמי גג עם 32 רשויות מקומיות - 20 מהן חתמו על ההסכמים עם רמ"י, ו-12 האחרות עם משרד הבינוי.

יש ביקורת רבה על הסכמי הגג. דו"ח מבקר המדינה מ-2021 גילה שקצב שיווק הדירות מגיע בערך לשליש ממה שהמדינה ציפתה, שההסכמים לא שימשו ככלי ליישום פרויקטים של התחדשות עירונית, שלא נחתמו הסכמי גג עם ישובי מיעוטים, ושלא שווקו יח"ד לחרדים בשום עיר הטרוגנית שלגביה נחתם הסכם גג. עוד הסתבר שלמרות המענק שהרשויות קיבלו, קצב הנפקת היתרי הבנייה לא השתפר. ביקורת אחרת היא שיש הסכמי הגג שמקדמים בינוי חסר בסיס כלכלי אשר מוביל לקריסה כלכלית ותפקודית של הרשויות שחתמו עליו.