כשבבנק ישראל יבינו שהחיים הם לא טבלת אקסל

היום (ה') צפויה ישיבה מתוחה בבנק ישראל עם נציגי הבנקים. 

על הפרק: שימוע בנוגע לטיוטת תקנות שנויה במחלוקת שבנק ישראל מבקש לקדם, העוסקת בתפקיד יו"ר בבנק ללא גרעין שליטה. 

בבנק ישראל נחושים לקדם את טיוטת ההנחיות, שנולדה לדבריהם מהצורך לאפשר גם לדירקטור חיצוני להתמנות ליו"ר בבנק ללא גרעין, ולקבל שכר מעבר לשכרו כדירקטור.

בהנחיה נקבע כי הדירקטוריון יגדיר באופן מפורט את תפקידיו וסמכויותיו של  היו"ר "באופן שלא יחרגו מהתפקידים והסמכויות המוקנים לו לפי הוראות החוק, שלא ייווצר עירוב בין תפקידיו ואופן ביצועם לבין תפקידי ההנהלה". התקנות תקפות לגבי שלושה בנקים: לאומי, פועלים ודיסקונט. 

בחלק מהבנקים התרעמו, ואמרו שההנחיה תחליש את היו"ר ותהפוך את תפקידו לפקידותי, או לכל היותר לדירקטור משודרג. בבנק ישראל הופתעו מעוצמת ההתנגדות של חלק מהבנקים, ומעשרות עמודי התגובה שנשלחו אליהם בנושא. האירוע הזה גרם למתיחות קשה בין המפקח על הבנקים יאיר אבידן לחלק מהבנקים.

בבנק ישראל לא מבינים על מה המהומה, שכן מבחינתם אין כוונה להחליש את היו"רים, אלא לחזק - הן את הדירקטוריון והן את העומד בראשו. זוהי אמירה מעורר תהייה, שכן אם מבהירים שהיו"ר לא יכול להתערב בענייני ההנהלה, איך זה מחזק את אותו?. מבחינת בנק ישראל, מה שהוא בסך הכל עשה זה לקחת את לשון חוק החברות, ולוודא שהיא אכן מתקיימת.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן. מתיחות קשה | צילום: יריב כץ

האם היו"ר אמור לשבת בצד?

אלא שהבעיה היא שהחיים הרבה יותר דינאמיים, ואינם טבלת אקסל. אי אפשר לתכנן מראש את כל הסיטואציות האפשריות, ולמפות מה בדיוק צריך לעשות היו"ר ומתי. המיסגור והגדרת הסמכויות המדויקות של היו"ר תביא בפועל להחלשתו מול המנכ"ל. 

בנוסף קיים פוטנציאל שהמנכ"ל יהפוך לחזק מדי, מה שרק יחזק את החשש מפני היווצרות שלטון מנהלים. ברגע האמת, יוכל המנכ"ל לשלוף את הרשימה שהוכנה ולהרחיק ממנו את היו"ר - אם תיווצר סיטואציה, שאינה מוגדרת ברשימת הסמכויות שהוכנה מבעוד מועד. 

נכון, לא בריא שיו"ר יתערב באופן שוטף בניהול. אבל אם אירע מקרה חריג, והמנכ"ל לא מתפקד כראוי, האם היו"ר אמור לשבת בצד ורק לשאול שאלות, או אולי נכון שיתערב ויטפל באותו משבר?

בניגוד למגזרים אחרים, הרגולציה בבנקאות נחשבת לצמודה והדוקה למדי. לכן הפתרון הפשוט יותר הוא שאם המפקח על הבנקים מזהה יו"ר שחורג מסמכותו, הוא יזמן אותו לשיחת הבהרה בעניין. ברוב המקרים זה יספיק. אם גם זה לא יעזור, בנק ישראל גם יכול להדיח יו"ר, ועשה זאת בעבר. ובמקרה של יו"ר חסר מעצורים ששיחת הנזיפה לא תרתיע אותו, ספק אם רשימה של סמכויות תעשה את העבודה.

הציבור משלם את השכר

חלק שני בהנחייה נוגע לסוגיית השכר. בבנק ישראל רוצים שבבנקים ללא גרעין שליטה, שכר היו"ר ייקבע כמכפלה על בסיס שכר הדירקטור. בכל בנק כללים מעט שונים לקביעת גובה התגמול. 

בממוצע דירקטור מקבל שכר קבוע המוערך ביותר מ־100 אלף שקל בשנה. אלא שהכסף המשמעותי יותר מגיע מהתגמול המשתנה, והוא כבר תלוי בהשתתפות בישיבות ועדות המשנה. הוועדה המבוקשת ביותר היא ועדת הביקורת, שמתוקף תפקידה ואחריותה מתכנסת הכי הרבה פעמים. 

התעריף על השתתפות בישיבה שונה בין הבנקים, אך יכול להגיע לסכום של עד 8,000 שקל לישיבה. וכשזה התעריף, הדירקטורים אוהבים את הישיבות. 

מבדיקה שפורסמה בשנה שעברה ב"כלכליסט" עלה כי מספר הישיבות של הדירקטוריון והבנקים עמד בממוצע על יותר מ־100 בכל בנק בשנת 2019. מדובר במספרים גבוהים. לשם השוואה, בסיטיבנק ובבנק אוף אמריקה, בנקים גדולים משמעותית מהישראלים, עמד מספר הישיבות בשנת 2019 על עד 22 בלבד.

לדירקטוריון הבנק יש אמנם תוכנית עבודה שנתית, אך כל דירקטור יכול לדרוש לדון בכל נושא או לקיים דיונים נוספים בכל נושא, כך שבפועל יש סטייה מהותית מהתכנון ומספר הישיבות מתנפח - ועמו גם התגמול שמקבלים הדירקטורים.

מי שמנסה למתן את הרצון להיפגש לישיבות הוא היו"ר, שתגמולו עד היום לא הושפע ממספר הישיבות. אולם עכשיו, כשמתכוונים לבסס את שכרו על שכר הדירקטורים, שתלוי ברובו בכמות הישיבות - גם לו עשויה להיות המוטיבציה להרבות בישיבות, בין אם במודע ובין או לא.

לכן אם כבר מחליטים לבסס מנגנון שכזה, ראוי שבנק ישראל יטפל במקביל בתופעת ריבוי הישיבות, ויקבע לה גבולות. כי את שכר הדירקטורים בבנקים, שמגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה, הציבור הוא זה שמממן.