כן לישיבות, לא לאקלים: האוצר מונע העברת תקציבים למשרד להגנת הסביבה

כחמישה חודשים לאחר שעבר תקציב המדינה, ממשיכים במשרד להגנת הסביבה להמתין לתקציבים שונים שהובטחו להם. עד היום הועבר למשרד רק תקציב הבסיס בלבד – הנדרש לתשלום משכורות ופעילות שוטפת, ללא יתרות וכסף תוספתי. המשמעות: המשרד לא יכול להוציא לפועל תוכניות שונות במגוון תחומים.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "התקציב שהתקבל עד כה הוא תקציב הבסיס, המיועד למשכורת, לתפעול, ולפעולות שוטפות. כספי קרן הניקיון משמשים את תוכניות המשרד". אולם קרן הניקיון לא מיועדת למימון פעולות שאינן עוסקות בפסולת בהגדרה, ויכולתה לממן פרויקטים אחרים מוגבלת. ככל שהעברת התקציבים למשרד מתמהמהת, כך אף פוחתת היכולת לנצלם. אם הכספים יוקצו קרוב לסוף השנה, לא יצליח המשרד להגנת הסביבה להשתמש בהם במלואם והם יקוצצו בשנה הבאה במסגרת העודפים.

בנוסף, במשרד האוצר החליטו לבחון מחדש את הקצאות תקציב האקלים של המשרד. למשרד הובטחו 200 מיליון שקל לתוכניות אקלים "במקביל לקידום חוק האקלים", כדי לתמוך בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה ולהסתגלות לשינויי האקלים, ובראשם התייעלות אנרגטית במפעלים וקירוי סולארי ברשויות המקומיות.

במשרד האוצר דורשים לבחון מחדש את הפרויקטים שהוגדרו, למרות שאלו הוצגו ואושרו בעת אישור תקציב המדינה בממשלה. לפי גורמים המעורים בפרטים, במשרד האוצר סבורים שלא כל הפרויקטים שאותם מתכנן המשרד להגנת הסביבה מתכנן קשורים באופן ישיר להפחתת פליטות. כך, למשל, טיפול במזיקים. הופעתם אכן גוברת בשל שינויי האקלים, אך מדובר בהקשר עקיף.

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "הבקשה לתקצוב הועברה לאוצר ונמצאת בבחינתו ובשיח בין המשרדים". במשרד האוצר טוענים כי "במסגרת אישור התקציב הוקצו 200 מיליון שקל להתחלת יישום חוק האקלים. לאור העברת חוק האקלים בוועדת השרים לחקיקה רק בשבוע שעבר נדרשת עוד עבודת מטה להתאמת התקציבים והתוכניות לחוק בהתאם לסדרי העדיפויות שייקבעו בעבודה בינשמרדית משותפת". אולם חוק האקלים מצוי בדיונים ממשלתיים ומקודם מזה חודשים ארוכים, ובחוק התקציב לא הוגדר כי על החוק לצלוח את ועדת השרים לענייני חקיקה כדי שהסכום יוקצה בפועל.

במגזר העסקי ובשלטון המקומי כבר קיוו בשלב זה לצאת לדרך, וכעת עולה ספק באשר ליכולת לנצל את הסכום כולו השנה כמובטח בשל העיכובים. במגזר העסקי מותחים ביקורת על העיכובים, שעה שהתקציב השנה בין כה עשוי להיות נמוך מבשנה שעברה. 35 מיליון שקל מיועדים לתקצוב התייעלות אנרגטית במפעלים, וזהו התקציב הממשלתי היחיד המיועד לכך. מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, מסביר כי "זוהי תוכנית קריטית. המשמעות המיידית היא שתעשיות רבות מעוניינות להתייעל אנרגטית, אך ללא סיוע ורצינות מצד המדינה, הן אינן מסוגלות לבצע אותו ולהתייעל כראוי".

50 מיליון שקלים נוספים מיועדים לקירוי סולארי ואגירת אנרגיה בשטחים ציבוריים דוגמת חניונים, מתחמי ספורט ומבני ציבור נוספים. החשיבות של הפרויקטים האלו היא רבה; יצירת אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות, יצירת מקור הכנסה לרשות המקומית, הפחתת זיהום האוויר באמצעות מעבר לאנרגיה נקייה ואף הצללה של המרחב הציבורי באמצעות הפאנלים הסולאריים שישמשו לקירוי שטחים צחיחים בחלק מהמקרים. לאורך השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה הקצה סכומים גדולים לתחום, ואיפשר בכך לרשויות, גם ממדרג סוציואקונומי נמוך, להתקין פאנלים סולאריים.

ב-10 בספטמבר אמור היה המשרד להגנת הסביבה לערוך וובינר עם רשויות מקומיות בנושא, אך הוא בוטל בשל עיכוב אישור התקציב ממשרד האוצר, המוביל לעיכוב פרסום ההוראה בנושא. במשרד הסבירו למשתתפים: "נתאם מחדש כשתהיה בהירות כלשהי בנוגע לפרסום".

בעבר, הצליחו תוכניות דומות של המשרד להגנת הסביבה לחולל מהפכה עירונית. ח״כ מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם לשעבר, סיפר לפני כשנתיים בדיון בכנסת על תועלת הפרויקט: "הפרויקט הזה הוא אחד מהפרויקטים מעוררי השראה הכי גדולים וברי הקיימא שראיתי אי פעם במשרדי הממשלה. אני, למשל, עשיתי קירוי, הצללה של מגרשים, מגרשי ספורט. הרווחתי צל וגם פאנלים. וגם אם אפשר להתגבר על רגולציה, לשים פאנלים במבנים משותפים. קיבלנו בסביבות 8 מיליון שקל וגייסנו עוד איזה 4 מיליון. אני זוכר שהייתה לי חבילה של איזה 12 מיליון שקל. כיסינו את ירוחם בפאנלים סולאריים. חסכנו מיליון שקל. המשרד דרש מהמועצה להפנות את כל המיליון השקלים בכל שנה לאזור הזנוח ביותר בעיר, שהם הבלוקים והמבנים המשותפים. בזכות המשרד להגנת הסביבה, עשינו מהפכה חברתית. 60 בלוקים בירוחם במתוחזקים עם גינהקהילתית, עם פאנלים סולאריים בחדר המדרגות. במקום להתווכח מי ידליק את האור במדרגות ולאיזה דייר לחבר את חשבון החשמל הקטן הזה של 40 שקלים לחודש, אז עושים פאנל סולארי בגג, ויש חשמל במדרגות עם טיימר. והכול נקי ומתוחזק. ופתאום בא מיליון שקל לרשויות המוחלשות ביותר בישראל שיש להן את הכי הרבה שיכונים".

מהאוצר נמסר בתגובה: "עיקר תקציב המשרד להגנת הסביבה, ובפרט כל תקציב הפעילות השוטפת הוקצה למשרד עם אישור תקציב המדינה. במסגרת אישור התקציב הוקצו 200 מיליון שקל להתחלת יישום חוק האקלים. בשלב הנוכחי נדרשת עבודת מטה לקביעת התוכניות וסדר העדיפות שלהן לאמור בחוק ועל כן בוודאי שאין מדובר בקיצוץ אלא פירוט ההוצאה".