בזכות היינות והאווירה: וינונה עוברת אודישן

בר היין וינונה פוראבר בתל אביב מפוצץ. אולי זה בזכות המיקום הכל כך מרכזי שלו — המלך ג'ורג' פינת שלמה המלך בתל אביב — או שמא בזכות השף שלו, אביתר מלכה, זוכה העונה החמישית של "משחקי השף". התיישבנו במתחם שסגור בחורף וקיבלנו תפריט אוכל קצר יחסית ותפריט יין ארוך הרבה יותר, שחלק גדול ממנו מוקדש ליינות טבעיים. המלצרים הצעירים ממש יצאו מגדרם כדי לעזור להתמצא בסבך שאפילו מי שאמון יחסית על יינות יתקשה למצוא בו את ידיו ורגליו. הם עשו זאת בצורה מעוררת כבוד והערכה. שתי הבחירות היו מצוינות. כוס יין טבעי של היצרן הפורטוגלי הנערץ דירק נייפורט — יין אדום בהיר מאוד, קליל מאוד וטעים רצח; ועוד כוס קברנה סוביניון סלובני בשם "סנטומס", קצת יותר כבד, לא פחות טעים. ליד היין הזמנו צלחת לחמים שכללה לחם מחמצת ובייגלה ירושלמי מצוינים עם ערמת חמאה וקצת זיתים שחורים ופרוסות פלפל אדום חריף דקות. זה הלך נהדר עם היין.

בגזרת האוכל התחלנו בכרישה צלויה עם רוטב רומסקו מפלפלים אדומים ושקדים וקצת גבינה מלוחה ושברי אגוזי לוז. המנה הייתה יפה להלל ועשויה היטב, רק מה? קצת עדינה מדי וחסרת אופי. היה חסר שם משהו חמוץ, למשל, שיקפיץ אותה ממחוזות הניטרליות היחסית.

עכשיו הגיעה המנה שהתגלתה כטובה ביותר של הערב. אניילוטי (מעטפות פסטה קטנות) ממולאות בארטישוק ירושלמי ותפוחי אדמה בחמאת מרווה עם צ'יפס ארטישוק ירושלמי. יופי של מנה אף על פי שגם לה היה חסר, אבל רק בקטנה הפעם, עוד שפיץ סופי שיהפוך אותה למושלמת.

המשכנו לקבב בר ים עם בצל ירוק, בצלי שאלוט ופלפלי פדרון, כולם צלויים היטב עם "פרפום" עגבניות וטחינה. גם כאן, הכל היה עשוי כמו שצריך אבל לי חסרה איזו יד מסיימת החלטית קצת יותר בעניין התיבול. הזמנו עוד כוס יין, אסרטיקו — לבן יווני יבש מעולה. והמנה האחרונה לפני הקינוח הייתה שרימפס על חיטת פריקי שבושלה בציר שרימפס וחמאה. כאן כבר ממש הייתה אי־נוחות קטנה. הכל היה, שוב, "במקום", אבל שום דבר לא התחבר עד הסוף. הפריקי הייתה נוזלית משהו והשרימפס אולי נצרבו על פלדה לוהטת אך לא הצליחו לפתח אישיות לוהטת.

קינחנו בקרפ סוזט מעולה שבמעולים שהציל קצת את הכבוד. הוא הוגש עם פרוסות תפוזי דם בחמאת תפוזים כמתבקש עם שליכטה נדיבה של קצפת מצוינת.

למרות ההסתייגויות ומחירי הרצח הרגילים וינונה היא מקום ראוי. לא רק כי ברור שלשף יש יד, שאולי לא נשלחה עד הסוף אל המלח והתבלינים באותו ערב, אלא כי רשימת היינות ודרך הצגתן ובכלל האווירה המזמינה והנעימה והשירות הקשוב והלבבי, הצליחו לחפות, גם אם לא עד הסוף, על החולשה, היחסית, של האוכל.

וינונה פוראבר. שלמה המלך 2, תל אביב

לפני הטיפ

לחם וזיתים- 26 שקל

יין פורטוגזי – 49 שקל

יין סלובני - 50 שקל

יין יווני – 52 שקל

כרישה - 49 שקל

אניילוטי ארטישוק ירושלמי – 73 שקל

קבב דג- 89 שקל

שרימפס ופריקי- 97 שקל

קרפ סוזט – 44 שקל