לא רק הדולר: כלל הסיכונים שאיימו על המשק החריפו בבת אחת

רבים תהו האם אישור תקציב מדינה שהוא נוגד הצמיחה המובהק ביותר שאושר בעשורים האחרונים הדליק את הנורות האדומות של חברות הדירוג. התשובה חד משמעית שלילית: תקציב 2023 יסתיים בגירעון של בין 1%–2% תמ"ג. למרות שברור כבר עתה כי זה לא יהיה 0.8% תמ"ג כמו שסבורים האוצר ובנק ישראל שיעדכנו זאת בחודשים הקרובים, מדובר בגירעון סביר פלוס במונחים היסטוריים. הפרחים לאגף התקציבים ולבנק ישראל. כעת מתבררת במלוא עוצמתה החשיבות העליונה של פקידות בכירה מקצועית ומנוסה, כזו שמתכנני ההפיכה המשטרית דורשים להחריב: הם זיהו את הפורענות המתקרבת וקבעו כבר מלכתחילה כי תקרת הגירעון תהיה פחות מ־1%. זה היה מהלך מציל חיים. יתרה מזו, גם יחס חוב־תוצר צפוי לרדת או לפחות לא לעלות כי רובו נקוב בשקל והאינפלציה הגואה צפויה לשחוק אותו.

האם אפשר לנשום לרווחה? ממש לא. אישור תקציב המדינה היה אמור להוסיף הרבה יציבות ולפזר אי ודאות. אלא שבדיוק ההפך קרה: כבר בבוקר יום רביעי כלל השחקנים במשק הבינו היטב כי המדיניות הכלכלית של נתניהו וסמוטריץ' תנחית אסון על כלכלת ישראל, שרובו יורגש רק בטווח הארוך. שהממשלה הזו, ובעיקר העומד בראשה, סחיטה, והמדיניות הכלכלית איננה כלי לטובת הציבור המיועד להעלאת רמת החיים אלא רק מתכונת לאריכות ימים של הממשלה. הבורסה, הברומטר הטוב ביותר למצב הרוח הכלכלי הלאומי, הגיבה באופן שלילי. עד אז אפשר היה להכיל את האירוע. אלא שכאשר יצא נתניהו מהמליאה הוא הבטיח שימשיך לקדם את ההפיכה המשטרית.

הצהרות נתניהו התחברו לאלו שנאמרו כמה שעות לפני כן על ידי הרמטכ"ל שהזהיר מפעולה אפשרית מול איראן על רקע "התפתחויות שליליות" הקשורות לגרעין שלה. לפתע נוצר קוקטייל מסוכן והתוצאה היתה פיחות חד שהקפיץ את הדולר מ־3.67 ל־3.71-3.70 שקלים אחרי דבריו של רא"ל הרצי הלוי, וקפיצה נוספת ל־3.73 שקלים אחרי אישור התקציב וההודעה על המשך קידום ההפיכה. כפי שהזהיר בנק ישראל כמה פעמים, זו תקופה ארוכה שישנו ניתוק חריג בין ההתפתחויות במדדי הבורסה בארה"ב לבין שער החליפין – זה המשתנה שיודע להסביר בצורה הטובה ביותר את ההתפתחויות בשקל-דולר. לפני האירועים האחרונים אמר ל"כלכליסט" פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל עד לפני כמה חודשים, שמדובר ב־6% לפחות בהערכה שמרנית מאוד – חלק מהפיחות מתחילת השנה שאינו ניתן להסבר באמצעות גורמים כלכליים.

ד''ר יניי שפיצר מהאוניברסיטה העברית חישב בסוף השבוע, אז הדולר גם הגיע לכמעט 3.75 שקלים, את אותו פיחות חריג על בסיס הביצועים הטובים של מדד 500 S&P והגיע למסקנה יותר קיצונית: מדובר ב־9% פיחות עודף מתחילת השנה כאשר בשבועיים האחרונים זה כבר טיפס ל־11.3%. הדולר, בהתאם לאומדן שמבוסס על המשתנים הכלכליים, היה צריך לעמוד כעת על 3.33 שקלים והוא נסחר על 3.73 שקלים – פער של כ־40 אגורות, שהוא "קנס סיכונים". אם זה שער הדולר החדש, אלו חדשות רעות.

המסקנה הברורה מסוף השבוע היא כי שכמעט כלל הסיכונים שאיימו על המשק החריפו בבת אחת, בתוך כמה שעות. ראשית, הסיכון הגיאופוליטי, בהתאם לאזהרות הרמטכ"ל. הסיכון השני והחשוב ביותר כעת, הוא הסיכון הפוליטי עם ממשלה מסוכנת ולא יציבה שנחושה להמשיך לקדם הפיכה אחרי ששלוש חברות הדירוג, כולל קרן המטבע הבינלאומית, הזהירו אותה כי היא מחוללת במו ידיה את הסיכון העיקרי לכלכלת ישראל. הסיכון השלישי הוא הכלכלי הפנימי שבא לידי ביטוי בכמה זינוקים מסוכנים של תת־סיכונים, לרבות סיכון שער חליפין שלא רק שלא נראה יציב אלא שממשיך לעלות ומשפיע על הסיכון האינפלציוני. הפיחות הוא דלק סילוני לאינפלציה שכן הוא מייקר את המוצרים, הסחורות והשירותים המיובאים. יתרה מזו, החברות במשק ממשיכות להעלות מחירים כאילו אין מחר. הזינוק בפיחות ובאינפלציה הצפויה, מבשר על החרפת סיכון נוסף: הסיכון הפיננסי. כעת נראה כי הריבית תעלה בהכרח ב־10 ביולי, בישיבה הבאה. הדרך שבה בנקים מרכזיים מתגוננים בפני החרפת סיכונים לרבות פיננסים, היא בהעלאת ריבית. כך, ריבית של 5% לא נראית סוף פסוק, והסיכונים לפשיטות רגל ולזעזועים בשוק הנדל"ן ממשיכים לצמוח. מה שהיה אמור להיות סוף שבוע חיובי לכלכלת ישראל, הפך למדיר שינה.