המוסדיים מריחים משבר והזרימו לכלירמרק 2.7 מיליארד שקל

קרוב ל־30 מיליארד שקל — זה הסכום שהעבירו הגופים המוסדיים בישראל אל מחוץ לגבולות המדינה במחצית הראשונה של השנה. הוצאת הכספים באה על רקע ניסיונות ההפיכה השלטונית, שגרמו לתשואת חסר משמעותית של שוק ההון המקומי מול שוקי ההון בארה"ב ובאירופה. המדדים ת"א־35 ות"א־90 ירדו ב2.7% ובכ־0.6% בהתאמה, לעומת עלייה של 14% במדד MSCI העולמי.

חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים במשק הם שאחראים לניהול הכספים וההשקעות של החיסכון ארוך הטווח של החוסכים הישראלים, ונהירה שלהם להסטת הכספים האלה אל מעבר לים היא המהלך היעיל ביותר, מבחינתם, להשגת התשואה המקסימלית עבור החוסכים ולהשאת תשואת יתר על פני המתחרים.

עתה נראה כי המוסדיים מכינים את עצמם לשלב הבא, שבו לא זו בלבד שהתשואות בשוק ההון הישראלי יהיו בחסר אל מול השווקים המקבילים, אלא שחברות ישראליות ייקלעו למשבר — וזאת בעקבות הסחרחרה הפוליטית והריבית הגבוהה.

ל"כלכליסט" נודע כי קרן כלירמרק סיימה לגייס 2.7 מיליארד שקל ממוסדיים ישראליים עבור קרן שמתמחה בהשקעות בחברות שנקלעו לקשיים, או במונח המקצועי "Special Situations". מעבר לכך הקרן משקיעה גם בשוק הסחיר דרך קרנות השקעות (Private Equity). על פי הערכות בענף קרנות ההשקעה, מדובר בקרן הגדולה ביותר שגויסה בשוק הישראלי, המתבססת רק על משקיעים מקומיים. בענף קרנות ההשקעה הישראלי כבר גויסו בעבר סכומים גבוהים מ־2.7 מיליארד שקל, אולם תוך התבססות על משקיעים זרים. הקרנות 6 ו־7 של פימי, חברת קרנות הפרייבט אקוויטי הגדולה בישראל, גייסו 1.1 מיליארד דולר ו־1.2 מיליארד דולר בהתאמה בשנים 2016 ו־2020. גם קרן 6 של פורטיסימו, שבראשה עומד יובל כהן, גייסה 1.2 מיליארד דולר בסוף 2021, אולם כל אלה נשענו על כספי משקיעים זרים. עם המוסדיים שהשקיעו בה נמנית מגדל ביטוח — שעל פי הערכות היא הגדולה שבהם, עם השקעה של כחצי מיליארד שקל — כלל ביטוח עם השקעה מוערכת של 300 מיליון שקל, מיטב, הפניקס, מנורה מבטחים, אלטשולר שחם וקרנות הפנסיה של עמיתים.

גיוס הכסף לקרן הוא, בעצם, קבלת התחייבויות מהמוסדיים להעברתו, כפי שמקובל בענף קרנות ההשקעה. הקרן קוראת לכסף רק כאשר יש עסקאות ספציפיות על הפרק — דבר שמאפשר גם הצגת תשואה גבוהה יותר על ההון. לפעמים הפרקטיקה הזו מציבה אתגרים, שכן בעיתות משבר המוסדיים מרגישים פחות נוח עם הזרמת הכספים שלהם התחייבו לפניו שזה פרץ, והיו קרנות שלא הצליחו בסופו של דבר לקרוא לכסף. זה אחד החששות שעומדים כעת בפני קרנות הון הסיכון נוכח עליית הריבית, שמפחיתה את האטרקטיביות של נכסי הסיכון, בדגש על ההייטק.

זו הקרן הרביעית שמגייסת כלירמרק, שהוקמה בידי רז כפרי, אילן לבנון, יניב צלאל — המכהן כמנהל ההשקעות הראשי — חי נתוביץ', דגנית ויזל ואיציק אוחיון. קרן ההזדמנויות של כלירמארק מתמקדת בעיקר בחוב של חברות במצוקה ופחות ברכישתן. משיחות עם מוסדיים עולה כי לאורך שנות קיומן של שלוש הקרנות הראשונות, שהוקמו ב־2008, 2014 ו־2019, הן הניבו תשואות שנתיות דו־ספרתיות (IRR) שנעות בין 14% ל־20%.

"בעולם היום, מחוץ לישראל, אין הרבה הזדמנויות. השוק לא מפסיק לעלות, והמוסדיים עובדים כמעט על בסיס FOMO (Fear of missing out, החשש להחמיץ — א"ע), אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בגוף מוסדי, שהשקיע בקרן החדשה של כלירמרק. "בישראל המצב הפוך. כולם מבחינים בהיחלשות הכלכלה וממתינים לבוא המשבר. ואם הוא יגיע, קרן כלירמרק היא אחד הכלים הטובים ביותר לניצול המשבר, כי הם נמצאים בארץ, מכירים את הכלכלה המקומית ובעלי ניסיון מוכח".

"הריביות הגבוהות מציבות קשיים בפני חברות, וחברות בקשיים הן הסביבה הטבעית של כלירמרק", הסביר בכיר בענף קרנות ההשקעה. "מעבר לכך, אי־ודאות פוליטית או כלכלית משרתת את קרנות ההזדמנויות. ככל שהתנודתיות בשוק רבה יותר, כך טוב להן יותר". לדוגמה, הקרן השלישית של כלירמרק התמקדה, בין היתר, בהשקעה באוקראינה על רקע המלחמה בינה לבין רוסיה, שהביאה לעצירת המסחר בבורסה האוקראינית מפברואר 2022. קודם לכן החזיקה הקרן בפוזיציות בבנקים בטורקיה.

כלירמרק, בהיותה קרן חוב, מחפשת חברות במצוקה. בתחילת השנה הציעה הנהלת הקרן ללקוחותיה הלוואה על רקע קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB). כלירמרק הציעה עד 50% כנגד ההפקדות של החברות בבנק, שנמצאו בסכנה בעקבות הקריסה. היקף ההלוואות שהוצעו הגיע ל־30 מיליון דולר.

הרכישה הבולטת של כלירמרק בשנים האחרונות נעשתה בקיץ 2021, שבמהלכו רכשה מסלקום את חברת הסלולר אקספון, שנקלעה לחדלות פירעון. כלירמרק שיתפה פעולה בעסקה זו עם איש העסקים יריב לרנר, ובפברואר 2022 היא אושרה סופית והשניים נהפכו לבעלי השליטה. כלירמרק ולרנר רכשו שני שלישים מהחברה תמורת 100 מיליון שקל, כאשר 65 מיליון שקל הועברו לנושים. בנובמבר 2020 הצטרפה כלירמרק להפניקס ולמורי ארקין בניסיון לרכוש את השליטה (40%) ביינות ביתן תמורת 400 מיליון שקל, שנמכרה לבסוף לאלקטרה צריכה. וב־2019 הייתה הקרן בין המובילות של העסקה למכירת החברה הציבורית אפריקה נכסים, לצד מגה אור וביג ובתמיכת הגופים המוסדיים.