ערים חכמות במיוחד: איך הבינה המלאכותית תשפיע על החיים העירוניים

בינה מלאכותית היא הטרנד החם ביותר כיום. מעבודות אמנות שהכין מחשב, דרך מוסדות אקדמיים שמנסים להתמודד עם עבודות ומבחנים שנכתבו על ידי המערכת, ועד לבעלי מקצוע רבים שחוששים לעתיד הענף שבו הם מועסקים - נראה שאנחנו על ספה של מהפכה טכנולוגית שעוד אין לנו דרך להבין את משמעויותיה והשפעתה.

אחד התחומים שבהם יש ציפיות רבות לשינוי ותועלת שיגיעו מצד מערכת הבינה המלאכותית הוא ניהול ערים חכמות. כ-55% מהאנשים בעולם מתגוררים כיום בערים, כאשר הצפי הוא שבעתיד שיעור המתגוררים בערים יעלה ל-85% מכלל אוכלוסיית העולם. מעבר לכך, התפיסה היא שרוב הפעילות החברתית והאינטראקציות האנושיות מתקיימות בעיר ולשם מופנית תשומת הלב במבט אל העתיד האנושי.

עיר חכמה היא כזו המשתמשת בנתונים דיגיטליים ובטכנולוגיה כדי לשפר את היעילות והניהול בתחומים עירוניים שונים המחוברים זה לזה (כגון אנרגיה, תחבורה ובטיחות), שבסופו של דבר מביאה להתפתחות כלכלית, איכות חיים טובה יותר וברת קיימא. עירוניות חכמה נכנסה לחיינו בשנות ה-2000 עם פרויקטים שהובילו חברות פרטיות כמו IBM ו-Cisco, חברות אלו סיפקו לוח מכוונים – דשבורד לניהול עירוני אשר כלל ניטור וסנכרון מידע עירוני אשר נאסף באופן תדיר באמצעות חיישנים הפזורים ברחבי העיר במגוון מערכות המחוברות לרשת. מאז, חברות טכנולוגיה, בנייה וייעוץ גדולות רבות, יחד עם קובעי מדיניות, רשויות ומתכנני ערים, קפצו על העגלה וכיום יש בעולם אינספור יוזמות של ערים חכמות שמעצבות מחדש ערים קיימות ובונות חדשות.

כאשר מחברים את הטכנולוגיה של בינה מלאכותית למערכת העיר החכמה, אשר כבר אוספת כמויות אדירות של דאטה, מתקבלות אפשרויות כמעט אינסופיות. בינה מלאכותית, אשר בהגדרתה מחקה את יכולות האדם ללמוד ולפתור בעיות, לקבל החלטות ולהמשיך ולהשתפר, יכולה לא רק לנהל את המצב העירוני הנתון בכל עת, אלא להשתמש בדאטה העצום שמצטבר מדי יום על מנת לחזות, לתכנן ולהציע פתרונות אשר יסייעו להפחתת העומס, הזרמת התנועה, פתרון בעיות תשתית ועוד.

בעולם קיימות כבר דוגמאות רבות לשימושים מסוג זה. בגלזגו סקוטלנד, כל מערכות הרמזורים ותאורת הרחוב מחוברים ומספקים מידע על התנועה בעיר. המערכת מנטרת באופן קבוע את התנועה העירונית ומנתבת ומתזמנת את הרמזורים באופן שמפחית את זמן הנסיעה. המידע מתורגם למפה אינטראקטיבית ומסייע לנהגים, לרוכבי האופניים ולהולכי הרגל לתכנן את דרכם ולקבל החלטות בנוגע לנתיב אותו הם בוחרים.

בלאס וגאס מערכות בינה מלאכותית תרות אחר מידע ברשת כגון ציוצים בטוויטר המדרגים מסעדות בעיר ומסייעות לפקחי התברואה לבקר ולפקח על מפגעי תברואה בתחום. מערכות נוספות מזהות התנהגות חשודה באמצעות מצלמות ברחבי הערים ומתריעות על פשעים או תקיפות. ניסויים ומערכות כאלו קיימות בערים רבות ומשולבות עם מידע אשר קיים בידי הרשויות ובמערכות של זיהוי פנים משטרתיות והשימוש בטכנולוגיה הזו הופך נפוץ יותר ויותר.

ערן לשם וערן שקד | צילום: יח"צ

מערכת של בינה מלאכותית שפותחה ב-MIT הצליחה לצמצם ב-85% את מקרי תקיפות הסייבר על ערים חכמות, מקרים שבהם האקרים פורצים למערכות ממוחשבות ומאיימים להשבית מערכים משמעותיים אלמלא יקבלו כופר. הבינה המלאכותית ידעה לצפות מקרים רבים של תקיפה ולמנוע אותם.

בסיאטל נעשה שימוש בבינה מלאכותית אשר בחנה אירועי עבר והשתמשה בידע שנצבר על מנת להתריע על מבנים המועדים לשריפות.

שימוש נפוץ נוסף הוא התחבורה הציבורית האוטונומית, אוטובוסים כאלו החלו כבר לפעול בסקוטלנד, פריס ולונדון. הרכבת התחתית בפריס פועלת באמצעות בינה מלאכותית כבר פרק זמן. ביוסטון רובוטים משטרתיים מופעלים על מנת למנוע פשיעה זעירה. רובוטים נוספים ובינה מלאכותית עוסקים בניתוב תנועה. דוגמה נוספת לשימוש בבינה מלאכותית הוא הצ'טבוט שכולנו מכירים – תוכנת מחשב אשר תוכננה להחליף את המענה האנושי ומשולבת במערכות עירוניות ומסחריות כמענה לפניות הציבור בתחומים שונים.

נושא חם ומסקרן כיום הוא יצירת ויזואלים אדריכליים באמצעות תוכנות בינה מלאכותית, כדוגמת Midjourney, DALL-E , ויז'ואלים אלו זוכים לפופולאריות רבה ברשתות החברתיות מכיוון שהם מציגים מבנים מרהיבים המשוחררים כמעט באופן מוחלט מחוקי הפיזיקה, תקנות הבניה או כל מגבלה טכנית אחרת. אדריכלות מתקיימת באזור ביניים שבין אומנות לפרקטיקה ביצועית. האדריכל מצוי באופן קבוע במרחב שבין מעצב – אומן המנסה להעניק ערך מוסף לחלל לבין נותן שירות מקצועי הנדרש לייצר תכניות עבודה לביצוע ולעמידה בתקנים. אך דווקא שלב הקונספט הראשוני הוא משוחרר יותר, וגם כאשר אדריכל משרבט באופן ידני סקיצות רעיוניות הוא מעניק לעצמו דרור ושחרור מהמגבלות התכנוניות אותן הוא יפגוש בשלב הבא שבו נערך חלק משמעותי מתהליך התכנון והחזון העיצובי פוגש את המציאות.

שימוש בבינה המלאכותית בשלב זה עשוי לאפשר חדשנות וגיוון. תפקידנו כאדריכלים יהיה לדעת לתת את ההנחיות הנכונות לבינה המלאכותית ולמיין ולעבד את הרעיונות הנכונים ולהביאם לשלבי הביצוע. חשוב לזכור שאנו מתכננים עבור בני אדם, ובאופן מפתיע "הכי טוב" עבור אוכלוסייה מסוימת אינו בהכרח "הכי טוב" עבור אוכלוסייה אחרת, לכן אנו מאמינים שכבני אדם הרגישות לפרטים מהסוג הזה תישאר בידי האדם ואילו הבינה המלאכותית תהווה מקור מהיר לחלופות תכנון ובחינת רעיונות שכיום בשל חוסר בזמן לעיתים אנו נאלצים לוותר עליהם ומקצרים את הדרך לפתרונות מוכרים.

אז האם העתיד ורוד, ואנו עתידים לגור בערים חכמות ומתוחכמות שבהן התנועה זורמת ללא מגע יד אדם, מבנים נהדרים מתוכננים על ידי תוכנה, התשתיות פועלות ומתוחזקות באופן אוטומטי ורחפנים אוטונומיים מפנים לכלוך מהמדרכה? נראה שעוד מוקדם לברך.

בדיקות ומחקרים שבחנו מערכות עירוניות מבוססות בינה מלאכותית זיהו מגמות מדאיגות, למשל מתן עדיפות למניעים כלכליים על פני צרכים חברתיים וקיימות. כלומר מערכת הבינה המלאכותית לומדת את דוגמאות העבר ומציעה לפיהן פתרונות אפשריים, לכן אם במקרים הנבדקים קיים מניע נסתר כדוגמת העדפה כלכלית, במודע או לא במודע, אותו מניע ימצא את דרכו גם לפתרונות העתידיים של הבינה המלאכותית, בשל מבנה למידת המכונה מערך השיקולים המבוסס על לימוד ההיסטוריה אינו שקוף למתבונן מעין "קופסא שחורה" וכך עלול להיווצר אלמנט מפלה או שגוי אשר מתקבע ומשתרש לתוצרים אותם מעניקה הבינה המלאכותית. סוגיה נוספת היא הפגיעה בפרטיות, כאשר מידע בהיקף עצום מצולם ונשמר באופן שנותן כוח רב למי שאוחז בו, וגם יכול לסחור בו או להעביר חלק ממנו לגורמים פרטיים. בנושא זה יש להזכיר כי ההתקדמות הטכנולוגית מקדימה את החקיקה והבקרה על הנושא, וגם זו סיבה לדאגה.

נקודת התורפה המשמעותית ביותר של הבינה המלאכותית היא כי היא מנתבת אותנו לעשות עוד מאותו דבר שאנו עושים כיום, ושימוש מוגבר בה עלול להחמיץ את התובנות האנושיות שאין להן תחליף. לדוגמה, המערכת תבחן את המציאות לפי התנהגויות ומודלים שמקורם בעבר ואולי כבר לא ברי קיימא, וכך אנו עלולים לפספס גילוי של מודלים חדשים שמשנים לחלוטין את הפרדיגמה.

על מנת להגיע לתוצאה מועילה, הוגנת ומקסימלית, עלינו לשלב בין היכולות של הבינה המלאכותית לבין אנשי המקצוע על מנת שנגיע לבחינה של חלופות שאינן מבוססות על ניסיון עבר, וכדרך להגיע לחקירה ובחינה של אפשרויות נוספות וחדשות, תובנות ופריצות דרך. בתהליך זה צריך גם לוודא שיישמע קולן של אוכלוסיות מגוונות לטובת שורה תחתונה יצירתית וחדשנית.

על אנשי המקצוע להכווין את אנשי הטכנולוגיה להתערב ולהשפיע על כיווני ההתפתחות של הבינה המלאכותית, כלומר אילו שאלות צריכות להישאל ואילו פרמטרים יש לבדוק, ותפקידנו כבני אדם ואדריכלים לא מתמצה כעת במבט מהצד על הפיתוחים הטכנולוגיים אשר תוכננו דרך נקודת המבט של אנשי הטכנולוגיה או החברות המסחריות אשר מובילות את תחומי הפיתוח. רק כך נוכל לוודא שמערכות אלה באמת ישרתו את הציבור, יתפתחו בכיוונים הנכונים והרצויים, ויידעו גם לעשות אחרת ולא רק לשפר את הקיים על בסיס מה שכבר נעשה בעבר.

מאת האדריכלים ערן שקד וערן לשם, בעלי משרד CityBee

d&b – לדעת להחליט