הייתה רפורמה, אז מדוע גורמים פרטיים ועסקיים עדיין נדרשים לשלם לרמ"י?
אנשים פרטיים וגופים עסקיים רבים נקלים בדרישות תשלום חריגות מצד רשות מקרקעי ישראל עבור הקניית בעלות על קרקעות. תמר אברהם - שמאית מקרקעין ומשפטנית – אומרת כי יש היום דרכים יעילות להתמודד מול רמ"י ולהקטין את הסכום המבוקש, דרך שמאות מקרקעין וועדת השגות.
על אף הרפורמה במקרקעי ישראל שבאה לייעל את ההתנהלות מולם ולצמצם את החיכוך בין רמ"י לחוכרים, גורמים פרטיים ועסקיים רבים עדיין נדרשים לשלם סכומי עתק לרמ"י. מתי זה קורה? בדרך כלל עקב דרישה להקניית בעלות, וגם כשמעוניינים לשנות ייעוד או שינוי קיבולת בנייה המצויינת בחוזה החכירה. או אז ממהרים רמ"י להוציא שומות והחוכרים מחוייבים לשלם סכומים הזויים.
תמר אברהם, שמאית מקרקעין ומשפטנית, מספרת על מקרה בו לקוח רצה לפתוח אולם אירועים באזור תעשיה ליד ירושלים, ביקש שימוש חורג מתעשייה לאירועים לתקופה בת 5 שנים בלבד, ואז קיבל להפתעתו חיוב על סך מיליון וחצי שקלים.
בסיועה של אברהם הוגש ערעור לשמאי ממשלתי שהואיל להפחית את הסכום. בשלב הבא פנו לוועדת השגות בה הוחלט על הקטנה נוספת של הסכום, ובסיום התהליך ממיליון וחצי ₪ התשלום ירד ל-270 אלף ₪ בלבד. בזכות כך, יכל הלקוח להוציא לפועל את הפרויקט.
המסקנה היא אף פעם לא לקבל את המס לרמ"י כמובן מאליו, אלא לצאת ולהתמודד מול הגופים הרלוונטיים - לפנות לשמאי מקרקעין שיבדוק את השומה ויבחן באילו נקודות צריך להגיש ערר, להגיש השגה לשמאי הממשלתי הראשי ובמידה והחלטתו לא נראית ראויה אף לגשת לוועדת השגות.
אם אתם לפני תהליך הקניית בעלות או שינוי חוזה חכירה אל תגיעו לא מוכנים לדרישת החיוב שתגיע מרמ"י, דעו מראש על כל האפשרויות הזמינות לכם – כל זאת ועוד בכתבה המלאה.