טענות קיפוח וסעד "הפרדת כוחות" בדיני חברות

בין אם אתם בעלי מניות בחברה ציבורית (הרשומה בישראל) ובין אם הקמתם יחד עם השותף העסקי שלכם חברה פרטית, חלה עליכם כמעט אותה מערכת דינים, נורמות וכללים.

אחד הכללים בדין הישראלי המגן על בעלי מניות הוא סעיף 191 לחוק החברות – "הזכות במקרה של קיפוח".

כאשר בעל מניות בחברה מקופח, או שיש חשש מהותי שבעל המניות יקופח, רשאי בעל המניות לפנות לבית המשפט ולבקש לתת הוראות לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו וכן הוראות ל"הפרדת כוחות".

"הפרדת כוחות" יכולה להיות בדרך של "רכישה כפויה", כלומר שבית המשפט יכפה על הנתבע לרכוש את חלקו של התובע בחברה; בדרך של "מכירה כפויה", כלומר שבית המשפט יכפה על הנתבע למכור את חלקו בחברה לתובע; ואולם, "הפרדת הכוחות" יכולה להיות גם בדרך של התמחרות, כלומר שבית המשפט יורה (או שהצדדים יסכימו) על דרך להצעת הצעות לרכישת מניותיו של הצד שכנגד בחברה.

לא נסקור כאן את שלל הדרכים לביצוע התמחרות, אולם נציין שישנן דרכים שונות ומגוונות לעשות זאת. מקרה אחד לדוגמא, בעניין האחים לוי, התפרסם בחודשים האחרונים מאחר שנעשה בו שימוש בשיטה בלתי-שגרתית הנקראת "מכרז מחיר שני". בשיטה זו הצד שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר, ירכוש את חלקו של הצד השני תמורת הסכום שהציע הצד השני. השיטה מתמרצת את הצדדים להציע מחירים הוגנים עבור מניותיו של היריב.

באילו מקרים יורה בית המשפט על "הפרדת כוחות"? בראש ובראשונה, אם יוכח קיפוח אשר לא ניתן להסירו בדרך אחרת, ייטה בית המשפט להורות על "הפרדת כוחות". ואולם, גם כאשר לא ניתן להוכיח קיפוח אך ניתן להוכיח אובדן אמון בין בעלי המניות בחברה שהוקמה כ-"מעין שותפות", כלומר כאשר יש ציפייה לגיטימית של בעלי המניות לקחת חלק בניהול המשותף של החברה, המצב עשוי להביא ל-"הפרדת כוחות".

הדברים שונים בתכלית כאשר מדובר בחברה גדולה בעלת ריבוי בעלי מניות, ומקל וחומר בחברה ציבורית. במקרים כאלה קשה לדמיין שמשבר אמון יביא ל-"הפרדת כוחות".

כיצד יכריע בית המשפט באיזה אופן לבצע את "הפרדת הכוחות"? ראשית, בית המשפט יבחן את טענות הקיפוח ואם ימצא כי צד אחד קיפח את הצד השני, יהיה זה טעם טוב (אך לא יחיד ולא מכריע) לפסוק לזכותו של הצד המקופח סעד של "הפרדת כוחות" כבקשתו. כאשר בית המשפט פוסק לזכותו של הצד המקופח הוא נוטה: א. לפסוק על "רכישה כפויה" או "מכירה כפויה", בהתאם לבקשתו של הצד המקופח; ב. לקבוע את שווי החברה באופן המתחשב בקיפוח. ואולם, יכולים להיות מצבים שונים, מורכבים יותר, בהם גם אם הוכח הקיפוח, והמקופח ביקש מבית המשפט שיורה על "מכירה כפויה", כלומר שהמקפח ימכור את מניותיו בחברה למקופח, יכול בית המשפט, ממגוון שיקולים, להורות על "רכישה כפויה", כלומר שהמקופח ימכור את מניותיו בחברה למקפח. מצבים כאלה יכולים להתרחש למשל כאשר צדדים שלישיים תלויים בחברה (עובדים, ספקים וכו') ויש חשש שמכירת החברה למקופח תפגע ביכולת הכלכלית או הביצועית של החברה.

מהו קיפוח? בקליפת האגוז – קיפוח הוא חלוקת משאבים בצורה שאינה הוגנת. הקיפוח יכול להופיע בצורות שונות ומתוחכמות ונסיבות הקיפוח עשויות להיות חשובות לא פחות ממעשה הקיפוח עצמו. כך לדוגמא, במקרה אחד יכול שהימנעות מחלוקת דיבידנד תחשב לקיפוח ובמקרה אחר, אותו מעשה - הימנעות מחלקות דיבידנד, לא ייחשב כקיפוח. הפסיקה הכירה במעשים רבים כמעשים שעשויים להיחשב כמקפחים: לדוגמא - מידור מכוון של בעל מניות ממידע הנוגע לחברה, קביעת שכר מופרז לבעל מניות אחד, העסקה של קרובי משפחה של בעל מניות אחד ומידור קרובי המשפחה של בעל המניות השני; הפסקת היוועצות בבעל מניות; ביצוע עסקאות של בעל מניות עם החברה במחירים לא ריאליים; ובנסיבות מסוימות גם גיוס הון לפי שווי לא ריאלי של החברה.

עו"ד שמואל (מולי) בריל ועו"ד שי גרנות | צילום: משרד גרנות שפייזר

כאמור, לנסיבות יכול שיהא משקל רב. כך לדוגמא, הפסקת היוועצות בבעל מניות שהצטרף לחברה לאחר שזו פעלה שנים, לא בהכרח תיחשב למקפחת. כמו כן, שכר "מופרז" הינו תלוי נסיבות, אופי תפקיד ודרוש הוכחה אל מול תפקידים מקבילים אחרים בשוק.

נהוג לסבור שרק מיעוט יכול להיות מקופח, אולם הפסיקה הכירה במקרים בהם גם צדדים שווים (לדוגמא כשיש שני בעלי מניות המחזיקים בחברה בחלקים שווים) הוכיחו קיפוח. ואולם, סביר להניח שכאשר בעל מניות הינו בעל שליטה בפועל, כלומר שהוא יכול לכוון את פעילותה של החברה כרצונו, לא יתקבלו טענותיו לקיפוח המיעוט גם אם הוא חש כמקופח (מסיבותיו שלו).

ואולם, גם כאשר הוכחה טענת הקיפוח, לא תמה המלאכה. הוכחת שווי החברה באופן המתחשב בקיפוח עשויה לעיתים להיות החלק המורכב יותר בהליך. ראשית, באופן טבעי (אך לא בהכרח) בעל מניות מקופח עשוי להיות ממודר ממידע הרלוונטי להערכת שווי החברה. שנית, הוכחת שווי החברה דורשת היעזרות באנשי מקצוע נוספים כדוגמת מעריכי שווי ורואי חשבון המבצעים ביקורת חקירתית. חשוב לציין שגם לאחר שהצטיידתם בהערכות שווי, בית המשפט יטה למנות מעריך שווי אובייקטיבי מטעמו לבחינת טענות הצדדים. אחת השאלות המורכבות בהערכת השווי הינה כיצד "מתחשבים בקיפוח". התחשבות שכזו עשויה לבוא לידי ביטוי למשל בקביעת המועד לבחינת שווי החברה, וכן בנטרול תנועות כספיות שונות בעת הערכת שווי החברה.

האמור ברשימה קצרה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לפי הנסיבות והראיות.

בשנים האחרונות משרדנו טיפל בהצלחה במגוון סכסוכים בין בעלי מניות, בין היתר סכסוכים הנובעים מקיפוח בעלי מניות.

נכתב על-ידי עו"ד שמואל (מולי) בריל, ועו"ד שי גרנות, משרד גרנות שפייזר, עורכי-דין .

d&b – לדעת להחליט