ממשל ביידן במרוץ למנוע שביתת רכבות מטען ארצית

שביתת רכבות מטען שתעלה לכלכלת ארה"ב כ־2 מיליארד דולר ביום עלולה לפרוץ ביום שישי הקרוב, אלא אם איגודי העובדים יגיעו להסכמות עם הממשל הפדרלי סביב תנאי העסקתם.

בשיחות טלפון שקיים עם נציגי האיגודים, קרא T,NUK נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להמשיך ולפעול למניעת השביתה, שעלולה לשבש באופן חמור את אספקת המזון והדלק ולהעמיק את האינפלציה. שר התעסוקה מרטי וולש אף דחה את נסיעתו המתוכננת לאירלנד כדי להמשיך ולקיים את השיחות עם נציגי העובדים.

מערך הרכבות האמריקאי אחראי על הובלת כ־40% מכלל המטענים המשונעים למרחקים ארוכים ברחבי ארה"ב, אך בעקבות קיצוץ של כ־30% מכוח האדם בשש השנים האחרונות, מתמודדות חברות הרכבות עם מחסור חמור בעובדים.

כהיערכות לשביתה אפשרית, חברת נורפוק סאת'רן כבר הפסיקה אתמול לקבל מטענים המובלים במערך משולב של ספינות, משאיות ורכבות. אלה כוללים מוצרי צריכה וקניות מקוונות, המהווים כמעט מחצית מכלל המטענים. 50% הנותרים כוללים משלוחי מזון, אנרגיה ומוצרים וחומרי גלם לתעשיות הרכב והבנייה.

המהלך של נורפוק מאיים להחריף עיכובים שכבר נוצרו בנמלי החוף המזרחי ובמחסנים, זאת בתקופה שבה החקלאים נערכים לקציר ולשינוע יבולים וקמעונאים נערכים לעונת חג המולד. במסגרת ההיערכות המוקדמת לשביתה, חברות הרכבות גם דיווחו בשבוע שעבר כי יפסיקו את המשלוחים של חומרים מסוכנים כמו כלור המשמש לטיהור מי שתייה וכימיקלים המשמשים לדישון, זאת כדי למנוע מצב שבו ייתקעו בתחנות וייצרו סכנה בטיחותית.

לפי איגוד עובדי הרכבות הלאומי (NRLC), עד כה הגיעו להסכמות שמונה מתוך תריסר איגודי העובדים, המייצגים כמחצית מ־115 אלף עובדי הרכבות. כ־60 אלף עובדים, ובהם מהנדסים והעובדים המפקחים על הורדת והעמסת מטענים, צפויים לשבות.

מאז 1992 לא התקיימה בארה"ב שביתת רכבות ארצית. האיום מרחף בעיתוי בעייתי מאוד עבור הכלכלה, המתמודדת עם שיבושים קשים בשרשראות האספקה. שביתה ממושכת עלולה לרוקן מדפים ולהביא לסגירה זמנית של מפעלים שלא יקבלו את חומרי הגלם שהם זקוקים להם, והמחסור צפוי לתדלק את האינפלציה.

חוק העבודה של הרכבות, הוותיק מבין חוקי העבודה בארה"ב, מאפשר לקונגרס להתערב כדי למנוע שביתה. בה בעת, לא ברור אם הקונגרס יוכל להשיג את הקולות הדרושים כדי למנוע שביתה, במיוחד בעת הזו, שבועות ספורים לפני בחירות האמצע הקריטיות. ביידן הפך את התמיכה באיגודי העובדים לאחת המשימות המרכזיות שלו. כפועל יוצא, הרבה מעוזריו חשים אהדה לתלונות העובדים על תנאים לקויים, ואינם ששים להפעיל לחצים גדולים מדי על ראשי האיגודים כדי למנוע שביתה.

ביולי, כאשר צצו איומי השביתה, ניצל ביידן את סמכותו ויצר תקופת צינון בת 60 יום שבמהלכה מונה צוות חירום נשיאותי (PEB) שגיבש שורה של המלצות. תקופת הצינון הזו תסתיים ביום שישי, דקה אחר חצות, מה שיאפשר שביתה כללית.

ההצעות שהגיש ה־PEB כוללות העלאת שכר מיידית של 14% לעובדים המאוגדים, כולל רטרואקטיבית ל־2020. בעוד שמונה מתריסר האיגודים הסכימו עקרונית לתנאים, ארבעה, כולל שניים מהמשמעותיים ביותר, המייצגים את המהנדסים והאחראים על המטען, סירבו להצעה. לדבריהם, בניגוד לחברי האיגודים האחרים, הם נדרשים להיות בכוננות שבעה ימים בשבוע, גם כאשר אינם אמורים לעבוד. טענתם המרכזית היא, כי צוות החירום של ביידן לא הביא בחשבון את חשיבות איכות החיים של העובדים.

המהנדסים ואחראי המטען מוטרדים במיוחד ממדיניות נוכחות מבוססת נקודות המונהגת בחברת הרכבות BNSF, חברה־בת של ברקשייר הת'אוויי. למעלה מ־700 עובדים מאוגדים התפטרו מאז הוצגה המדיניות הזו בפברואר, אך חברות הרכבות טוענות כי השיטה חיונית כדי לדאוג לזמינות עובדים ברקע המחסור בכוח אדם.

בהתאם למדיניות הזו, אי־הגעה לעבודה בימים מסוימים עשויה להביא לאובדן מחצית מנקודות הזכות, וניתן למחוק נקודות זכות ולפטר עובדים גם אם נעדרו בגלל מצב חירום משפחתי. "אנחנו ניצבים בפני איום של שביתה משום שחברת הרכבות מסרבת לאפשר אפילו יום מחלה אחד", ציין רון קמינקוב, חבר אחד האיגודים שטרם הגיע להסכם, בשיחה עם "הוושינגטון פוסט". "מדובר כאן על טלפון מהעבודה בשתיים בבוקר כדי שתגיע בארבע בבוקר אחרי עשר שעות מנוחה בלבד. מדובר כאן על סכנת פיטורים אם אתה צריך להגיע לרופא".