חוק אירופי חדש יפעיל רגולציה כבדה על ענקיות הטכנולוגיה

החל מיום שישי הקרוב, הפלטפורמות והשירותים המקוונים הגדולים הולכים להשתנות, ובצורה מורגשת.

מטא תאפשר למשתמשים לערער על החלטה לפגוע בנראות התוכן שלהם גם במקרים שבהם הוא לא נמחק מפייסבוק או מאינסטגרם. אמזון תאפשר להתריע על מוצרים לא חוקיים בפלטפורמה שלה ותחשוף יותר מידע על המוכרים. גם טיקטוק תקל על משתמשים לדווח על תוכן בלתי חוקי. חשוב מכך, היא תאפשר להם לכבות את פיד ההמלצות המותאמות אישית ולא תציג יותר פרסומות ממוקדות למשתמשים בגילי 13-17. אפל וגוגל גם הן צפויות לבצע שינויים בהיבטים כמו המלצות אלגוריתמיות באפסטור או ביוטיוב.

כל השינויים הללו מגיעים כמובן עם סייג משמעותי: רובם ככולם רלוונטיים רק לתושבי האיחוד האירופי, שם ייכנס לתוקף השלב הראשון של חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Service Act, DSA), שמרחיב את הרגולציה על פלטפורמות מקוונות. בין השאר, החוק החדש מחייב את החברות לנטר ולפעול נגד תוכן לא חוקי, אוסר על נהגי פרסום מסוימים ומחייב שיתוף מידע עם הרשויות. אף שהחוק חל רק באיחוד, השפעתו תוכל להיות רחבה הרבה יותר, גיאוגרפית ומהותית.

פרלמנט האיחוד האירופי השלים את חקיקת ה־DSA ביולי שעבר והחוק נכנס לתוקף בצורה מדורגת. בשלב הראשון, בפברואר, נדרשו פלטפורמות ומנועי חיפוש גדולים לפרסם את מספר המשתמשים. באפריל נחשפה רשימת 19 הפלטפורמות הגדולות מאוד (VLOPs) ומנועי החיפוש הגדולים מאוד (VLOSEs), אשר להם יותר מ־45 מיליון משתמשים פעילים באיחוד ושיהיו הראשונים שעליהם יחול החוק כמו גם חבות רחבה יותר. כעת נכנס החוק לתוקף בעבור אותם 19 גופים גדולים, כאשר החל ב־17 בפברואר הוא יחול על כל הגופים המפוקחים.

19 הפלטפורמות ומנועי החיפוש הגדולים מאוד הם עלי אקספרס, החנות המקוונת של אמזון, האפסטור של אפל, פייסבוק, גוגל מפות, גוגל פליי, גוגל חיפוש, בוקינג, אינסטגרם, לינקדאין, פינטרסט, סנאפצ'ט, טיקטוק, X (לשעבר טוויטר), ויקיפדיה ובינג של מיקרוסופט. רשימה רחבה שמכסה את מרבית הפעילות המקוונת של מרבית הגולשים.

בין החובות שמטיל החוק על כלל הפלטפורמות, קטנות (החל בפברואר) וגדולות כאחת, נמנות חובה לפעול נגד פעילות בלתי־חוקית עם קבלת צו מתאים, יצירת נקודת קשר דיגיטלית למגע עם הרשויות, פרסום דו"ח שנתי על השעייה, הסרה, הסתרה של תוכן וערעורי משתמשים על החלטות בנושא, חובת דיווח על פעילות בלתי חוקית ומתן אפשרות למשתמשים להתריע על תוכן כזה. כן תידרש שקיפות של פעילויות אכיפה ואופן פעילות מערכת ההמלצות האלגוריתמית, השעיית חשבון שפרסם תוכן בלתי חוקי או שמייצר האשמות שווא באופן סדרתי, איסור על עיצוב ממשק משתמש מטעה או מתמרן והגנה מוגברת על פרטיות, בטיחות ואבטחה של קטינים.

על 19 הפלטפורמות הגדולות מוטלות גם חובות מוגברות, בין השאר, עריכת דו"ח ניהול סיכונים מערכתי שנתי (הסיכונים הללו כוללים הפצת תוכן בלתי־חוקי, פגיעה בזכויות יסוד והשפעה שלילית ממשית או עתידית על בריאות הציבור, קטינים, אלימות מגדרית, בריאות פיזית של פרטים, הליכי בחירות וביטחון הציבור) ופיתוח מנגנון לתגובת חירום בעת משבר (למשל איום חמור על ביטחון או בריאות הציבור).

וזה עוד לא הסוף. בספטמבר צפוי האיחוד להודיע מי מהחברות יהיו כפופות לחוק השווקים הדיגיטליים (Digital Markets Act, DMA), שלצד פלטפורמות מקוונות ומנועי חיפוש יחול גם על דפדפנים, עוזרים וירטואליים, מערכות הפעלה, שירותי מחשוב בענן ושירותי פרסום בדיגיטל, ויהיה תקף לשירות עם מחזור שנתי של 7.5 מיליארד יורו ומעלה באיחוד, ו־45 מיליון משתמשים פעילים באיחוד.

חוק זה יחייב את החברות החל ממרץ 2024 להגביל את השימושים שהן עושות במידע אישי, להגביל את הבלעדיות על מוצרים או שירותים שהן מציעות למשתמשי קצה, יאסור עליהן להפלות מפרסמים שלא מוכרים את שירותיהן בפלטפורמה ועוד. בשלב מאוחר יותר הוא יכלול חובות כמו אפשרות התקנה של יישומי צד ג' במערכת ההפעלה של החברה, איסור על מתן עדיפות למוצרים של החברה על פני מוצרים מתחרים ומתן אפשרות לניוד אפקטיבי של נתונים לפלטפורמות או שירותים אחרים.

על מנת לעמוד בחובות, גוגל החלה לעצב מסך בחירה למשתמשי אנדרואיד, שיאפשר להן להגדיר את הדפדפן המועדף עליהם (בתקווה שזה לא יהיה כרום). ואפל מפתחת דרך שתאפשר למשתמשים להתקין באייפון אפליקציות שלא קיימות באפסטור. "פחות או יותר כל הוראה של חוקים אלו דורשת שינוי בתהליך, שינוי ארכיטקטוני או שניהם", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" נשיא גוגל לסוגיות עולמיות, קנט ווקר. "לחברה יש עשרות תהליכי עבודה שונים כדי להתכונן. בכירים בכל החברה ממוקדים בכך".

האיחוד האירופי גם מספק תמריצים שליליים יוצאי דופן על מנת להבטיח שהחברות יעמדו בדרישות החוק החדש, עם קנס של עד 6% מההכנסות השנתיות העולמיות על הפרה של תקנות שנוגעות לתוכן מקוון, וקנס של עד 20% מההכנסות על הפרות חוזרות של חוקי תחרויות בדיגיטל. ואם זה לא יעזור, החוק מקנה לאיחוד סמכות לפרק חברות. האכיפה כמובן צפויה להיות אתגר מרכזי. כחלק מההיערכות לכניסת החוקים לתוקף, גייס האיחוד צוות של 230 איש והקים בספרד מרכז לניתוח המידע שאותו מחויבות החברה להעביר.

מומחים סבורים שלחוקים תהיה השפעה מחוץ לאיחוד ומעבר להוראות הפרטניות שנקבעו בו. ההשפעה מחוץ לאיחוד האירופי צפויה משום שחוקיו משמשים לא פעם תבנית לחקיקה דומה במדינות אחרות. כך היה, למשל, עם חוקי הפרטיות (GDPR) שנכנסו לתוקף ב־2018 ושימשו השראה, בין השאר, לברזיל, יפן, קליפורניה. בנוסף, אף שהן לא מחויבות בכך, יכולות החברות ליישם את השינויים גם מחוץ לאיחוד, וסביר שיעשו זאת לפחות עם חלקם.

יש המעריכים שהחוקים ישנו את מאזן הכוחות בין המדינה והרגולטורים לענקיות הטכנולוגיה. "שינוי המפתח הוא שענקיות הטכנולוגיה מאבדות את המונופול על האופן שבו הן מעצבות את השירותים שלהן ומפרשות את הכללים שהן קבעו בעבור משתמשים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" פרופ' מרטין הוסווק, מרצה למשפטים בלונדון סקול אוף אקונומיקס.

אנליסט הטכנולוגיה העצמאי בריאן וויזר, לשעבר בנקאי השקעות, השווה את החקיקה לרגולציה שהושתה על המערכת הבנקאית בעיצומו של השפל הכלכלי הגדול לפני כ־100 שנה. "הן יעברו ממצב של היעדר רגולציה אפקטיבית לרגולציה כבדה", הוא העריך.

לא מדובר במקריות. באיחוד יישמו את לקחי ה־GDPR, שהיוו מטרד קל בעבור ענקיות הטכנולוגיה אך יצרו נטל רגולטורי וכספי משמעותי על עסקים קטנים, וכתוצאה פגעו בתחרותיות בשוק ובסופו של דבר גם במשתמש הקצה. החקיקה החדשה מיועדת בראש ובראשונה כדי להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה והמציאות שהן עיצבו כמעט ללא הפרעה זה קרוב לשלושה עשורים, בכך שהיא מטילה את המגבלות קודם כל על עליהן ומייעדת להן מגבלות ודרישות רחבות בהרבה מאשר פלטפורמות קטנות יותר. לדברי בכירים באיחוד, המטרה היא להפוך את האקוסיסטם הטכנולוגי להוגן ולפתוח יותר כבר בטווח המיידי או הבינוני ולהקל על שחקניות חדשות לערער את ההגמוניה של החברות המבוססות.

איך צפויה החקיקה להשפיע על פעילות ענקיות הטכנולוגיה בישראל? התשובה לא מעודדת. אם אמנם יתרחשו שינויים עולמיים, ברור שגם המשתמשים בישראל ייהנו מהם. אבל מעבר לכך, ההשפעה הישירה או העקיפה תהיה קטנה מאוד במקרה הטוב, שלילית במקרה הרע. הסיכוי שישראל תאמץ חקיקה דומה ברוח DSA ו־DMA נמוך עד לא קיים, בוודאי תחת הממשלה הנוכחית שנושאים כמו זכויות גולשים, תחרות מקוונת ותמיכה בתעשיית ההייטק המקומית נמצאים מחוץ לסדר העדיפויות שלה.

עדות לכך ניתן למצוא בחקיקת הפרטיות של ישראל, שלא עודכנה משמעותית זה קרוב ל־45 שנה ובהיעדר המאמצים לקדם חקיקה ברוח GDPR גם תחת ממשלות קודמות. היעדר חקיקה משלימה ברוח DSA ו־DMA צפוי להפוך את ישראל ליעד קורץ במיוחד בעבור ענקיות הטכנולוגיה כחצר אחורית שבה הן יוכלו לבצע ניסויים שהחקיקה תמנע מהם לעשות באירופה ובהמשך במדינות אחרות.