משמורת משותפת - הורות טובה יותר או התחמקות ממזונות?

שיעור הגירושין בנסיקה, וברוב המקרים מי שמשלם מחיר יקר באמת הם הילדים. עצם הפרידה והתפרקות התא המשפחתי מטלטלת את המציאות שלהם. ההורים אמנם יודעים להגיד לילדים שהם תמיד יישארו אבא ואמא - אבל האמון של הילדים כבר התערער, וגם האמירה הזו לא בהכרח מרגיעה אותם. כמו כן השגרה היומיומית עשויה להשתנות במידה ניכרת לאחר שההורים כבר לא חיים יחד, ועל כל אלה עלול להתווסף שימוש ציני בילדים - בעיקר על-מנת להגדיל או להפחית את שיעור המזונות.

שינוי בלתי נמנע - עם השלכות נרחבות במיוחד

חשוב להדגיש: אנחנו חיים בעידן שבו אבות רבים רוצים להיות מעורבים בגידול ילדיהם. הרצון והמחויבות להיות גורם משמעותי בחיי הילד או הילדה לא נעלמים עם ההחלטה להתגרש, ולמעשה ההפך הוא הנכון, ובלא מעט מקרים השאיפה להיות האבא הכי טוב שרק אפשר מתעצמת.

גם מומחים ממליצים על הורות שוויונית, כלומר משמורת משותפת וזמני שהות זהים לאב ולאם. בדרך זו שני ההורים יכולים להיות נוכחים באמת בחיי ילדיהם. במציאות כזו פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בנוגע לתשלום מזונות הייתה רק עניין של זמן - ואכן היא הגיעה בשנת 2017.

בית המשפט העליון - בהרכב מורחב של 7 שופטים לנוכח ההשלכות המשמעותיות והרגישות הרבה - דן בשאלה האם האב חייב בתשלום מזונות בכל מצב, גם כשהוא מגדל את ילדיו 50% מהזמן, וגם כשהיכולות הכלכליות שלו לא עולות על אלה של האם.

הפסיקה הדרמטית בתיק בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית קבעה שהתשובה היא לא. למעשה, לא מהדהד: השופטים סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן, מני מזוז, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, יורם דנציגר ואסתר חיות קבעו כי נדרש שוויון בנטל. מאז, גובה המזונות לילדים מגיל 6 ומעלה מחושב על סמך היכולות הכלכליות של שני ההורים, ובהתאם לזמני השהות ולנסיבות הספציפיות.

שינוי המדיניות תואם את רוח התקופה, ומונע קיפוח של אבות שנמצאים עם ילדיהם 50% מהזמן ובנוסף נדרשו לשלם מזונות. יחד עם זאת ישנם גברים שמנצלים לרעה את הפסיקה, ודורשים זמני שהות שווים ומשמורת משותפת לא מתוך רצון אמיתי לגדל את הילדים אלא בניסיון להתחמק מתשלום מזונות. בכך הם גורמים נזק כפול ומכופל לילדים, וחשוב להיות ערים לכך.

עו"ד שרין סולן | צילום: הללי אורגינל

ההשפעה הניכרת של עורך דין לענייני גירושין

השימוש בילדים ככלי משחק במאבק בין הורים עלול להגיע גם מהאב, כאמור בניסיון להימנע מתשלום מזונות, אבל גם מהאם - מתוך רצון שלה לקבל סכום כסף חודשי גבוה יותר. באחד מתיקי הגירושין יוצאי הדופן, האם דרשה מזונות בסך 15,000 ש"ח. האב החליט לצאת למאבק נגד תביעה המופרזת, בין השאר באמצעות שכנוע הילדים כי עדיף להם לחיות איתו. בזכות ייצוג משפטי נחוש, המטרה הושגה ונפסקה משמורת מלאה לאב. "אלמלא המזונות לא הייתי אבא", הייתה תגובתו הנרגשת.

באופן כללי לעורך דין לענייני גירושין, או כמובן עורכת דין מומחית בתחום, יש השפעה עצומה על תוצאות הליכים משפטיים. כך למשל נפסקה משמורת משותפת גם במקרים של תינוקות בני כמה חודשים בלבד, כשבעבר במקרים אלה האמא הייתה כמעט תמיד משמורן יחיד - אלא אם כן הוכחה חוסר מסוגלות הורית.

מצב נוסף שבו יש משקל נכבד לאיכות הייצוג המשפטי של כל אחד מההורים הוא כשיש חילוקי דעות בין גורמי מקצוע שונים באשר למסוגלות של שני ההורים למלא את תפקידם – מסוגלות שמשפיעה על זמני השהות ולכן גם על גובה מזונות הילדים. למשל, כשפקידת סעד מספקת חוות דעת לפיה שני ההורים כשירים לכך, ואילו הערכת מסוגלות הורית מטילה ספק ביכולת של האב או האם למלא את התפקיד המחייב. במקרה כזה, פסיקת בית המשפט מושפעת במידה רבה מאיכות הטיעונים שיציגו עורכי הדין של שני הצדדים.

איך מתבצעת ההתנהלות הכלכלית במצב של זמני שהות שוויוניים?

משמורת משותפת וזמני שהות שווים מובילים לכך שגובה המזונות עבור ילדים מגיל 6 ומעלה נקבע בהתאם לכושר ההשתכרות של כל אחד מההורים, הנכסים שברשותם והיכולות הכלכליות באופן כללי.

המזונות נועדו לממן הוצאות קיום שוטפות. בנוסף, עשויים להיות כמובן צרכים כלכליים שונים מעת לעת - שיעורים פרטיים במידת הצורך, טיפול רפואי חיוני שלא ממומן ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ספרים, בגדים וכו'. בדרך כלל הוצאות אלה יתחלקו שווה בשווה בין האב לאם, כשבמסגרת הסכם הגירושין ייבחר "הורה מרכז" - זה שירכז את כל ההוצאות ויגבה מההורה השני מחצית מהסכום. בדרך כלל ההורה המרכז הוא מי שעד הגירושין היה המטפל העיקרי בילדים. בכל מקרה חשוב להתייחס בהסכם הגירושין לכל סוגי ההוצאות העתידיות האפשריות, על-מנת למנוע קונפליקטים שיפגעו בילדים.

שינוי זמני שהות - לא בהכרח מבטיח שינוי גובה המזונות

פסיקה חשובה אחרת הנוגעת לזמני שהות ולגובה המזונות הגיעה מבית דין רבני במרכז הארץ. במקרה זה, זמני השהות השתנו עם השנים, אבל גובה המזונות נשאר קבוע.

המקרה המדובר מעניין במיוחד, מפני שאחת הילדות כבר עברה את גיל 18, ולאחר הגיוס עברה מחזקת האם לחזקת האב. למרות שעל-פי חוק אחרי גיל 18 ישנה חובת מזונות מופחתים בלבד, ועל אף העובדה שהבת עברה להתגורר עם אביה, הדיינים החליטו להשאיר את המזונות ללא שינוי - מפני שכך נקבע בהסכם הגירושין, עליו האב חתם כמובן מרצונו החופשי. בהתאם מומלץ בחום להתעמק בכל סעיף וסעיף בהסכם הגירושין ולהבין את מלוא ההשלכות, גם בהווה וגם בעתיד.

מאת שרין סולן, עו"ד, משרד עורכת הדין שרין סולן

d&b – לדעת להחליט