פתרון למשבר הדיור או עוד יח"ד לבנים ממשיכים? ברמ"י ידונו בהסכמי גג להתיישבות הכפרית

מועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אמורה לדון בישיבתה הקרובה ב-12 ביוני בהצעת משרד הבינוי והשיכון לשינוי תנאי הסף של הסכמי הגג עם המועצות האזוריות, כך שגם מועצות אזוריות קטנות יחסית, יוכלו להשתתף בחלוקת המענקים הנדיבים. לפי ההחלטה הקודמת, מיוני 2022, התנאי לחתימה על הסכם גג הוא שהמועצה האזורית תתחייב על בניית 2,500 יחידות דיור בתוך ארבע שנים. בישיבת מועצת רמ"י הקרובה יוצע שהתנאי יהיה בניית מינימום של כ-500 יחידות דיור. הכוונה בשינוי הלא גדול לכאורה היא לעודד פיתוח ובנייה גם באזורים היותר מרוחקים.

הסכמי גג הם המצאה של קבינט הדיור מ-2014. הרעיון הוא שהמדינה תעודד רשויות מקומיות להאיץ קידום בנייה של מינימום 5,000 יחידות דיור בארבע שנים בתמורה למענקים שיאפשרו פיתוח תשתיות ציבוריות - מבתי ספר ומערכות ביוב ועד כבישים ומחלפים. עד כה נחתמו כ-30 הסכמים עם רשויות עירוניות. ב-2022 נחתמו הסכמים עם נוף הגליל (2.3 מיליארד שקל תמורת בניית כ-7,000 יח"ד), טבריה (2.7 מיליארד שקל תמורת בניית 7,400 יח"ד), וערד (1.4 מיליארד שקל תמורת 5,000 יח"ד). ההכרזה על הרחבת הסכמי הגג גם למגזר הכפרי התפרסמה ביוני 2022, אך עד כה לא נחתמו הסכמי גג במועצות האזוריות.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, כי "עד היום לא היתה מקובלת התפיסה שהמרחב הכפרי מהווה פתרון ליחידות דיור. בסופו של דבר שווקו רק כמה עשרות מגרשים בהתיישבות הכפרית בנגב, בגליל ובאיו"ש בשנה. אנחנו באים היום בראיה כוללת, הכפרי לגמרי חלק מהעניין, אנחנו רוצים לראות הסכמי גג גם במגזר הכפרי עם מינימום שיווק של יח"ד בהתאמה דיפרנציאלית למספר שנים. יש פה תפיסה חדשה לפיה אנחנו רואים את המרחב הכפרי חלק מהמשחק של פתרון בעיית הדיור".

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר וועדת הקרקעות של מרכז המועצות האזוריות אומרת שלמרות שעדיין לא נחשפה לפרטי ההצעה החדשה שבה ידונו במועצת רמ"י, מבחינתה מדובר במהלך מבורך: "איילת שקד, שרת הפנים הקודמת היתה אצלנו בביקור לפני שנה וחצי ואמרה שתמ"א 35, שמגבילה את כמות יחידות הדיור בהתיישבות הכפרית, היא ממש כמו הספר הלבן (הגבלת כמות היהודים ע"י הבריטים, 1939). מה שרלוונטי בעיני זה שמתייחסים עכשיו למועצות האזוריות כחלק מפתרון משבר הדיור ולא רק בהיבט של קרקע זמינה שניתן להעביר לעיר. עד לאחרונה היינו מחסנית הקרקעות של מנהל התכנון ולא התייחסו אלינו כמטרה בפני עצמה. עכשיו יש הכרה שגם ההתיישבות הכפרית יכולה להיבנות ולהתחזק. האסטרטגיה שלנו היא להתחדש ולייצר המשך לרב-דוריות. זה יתן אפשרות לצמיחה גם בהתיישבות הכפרית".

לגני גונן חשוב לציין שחלק מיתרונות פתיחת גבולות הגידול של הישובים הכפריים יהיה האפשרות להקצות עוד מגרשים לבנים ממשיכים: "אנחנו רוצים בנייה בהיקפים שמתאימים לקיבולת היחסית של המועצה האזורית. אי אפשר להעביר להתיישבות הכפרית את המכסות של הערים. אנחנו לא רוצים את ולא צריכים את זה. זה פתוח אמנם החוצה, אבל אנחנו נדרוש שאחוז מסוים יהיה לבני המקום".

ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה לא חושבת שתוספת יח"ד בהתיישבות הכפרית זה מה שיפתור את משבר הדיור: "זה נכון שאם אנחנו רוצים למשוך אנשים לפריפריה אז הנושא של בניית וילות משחק. אבל, מדובר בכמויות קטנות. הם לא יכולים להתחיל להעמיס במועצות האזוריות יותר ממה שהם יכולים לקלוט. זה נכון שהמושבים והקיבוצים מזדקנים, אבל זה לא מה שיפתור את משבר הדיור. מה פתאום?"