"ישראל צריכה שהעולם יהיה תלוי בטכנולוגיות שלה"

"כיזם יש הרבה פעמים תחושה ברורה של האתגר מולו אתה עומד. אבל פעמים רבות אתה מגלה שהאתגר האמיתי מסתתר מאחורי הדברים, וכל יזם או חברה עומדים מול אתגרים משותפים וייחודיים. אחת הדרכים לזהות את האתגר הייחודי שהחברה שלי עומדת בפניו היא לשמוע כמה שיותר סיפורים של יזמים וחברות ולהבין כיצד הם התמודדו מול אתגרים, ולכן יצרנו את הפרויקט הזה של צמיחה", כך אמרה מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק, על פרויקט +Growth של "כלכליסט" ו־Poalim Tech, שנועד לחזק את החוסן של תעשיית ההייטק בישראל.

לאתר +Growth לחצו כאן

להגשת המועמדות לחצו כאן

"המטרה היא לקבל השראה, לעורר חשיבה ואולי יותר מהכל לעורר את האלמנט הקסום שכל יזם מאחל לו והוא אינטואיציה. האינטואיציה מגיעה אחרי ששמענו, עיבדנו ועיכלנו אינספור סיפורים והתנסויות של אחרים שכבר עשו את זה", היא אומרת.

ההייטק הוא הקטר והכוח שמניעים את הכלכלה הישראלית, ו־2023 היתה שנה קשה מכל הבחינות למדינת ישראל ולתעשיית הטק. על פי נתוני מכון המחקר והמדיניות SNPI, בשנה שעברה גייסו חברות טכנולוגיה 7.3 מיליארד דולר, הנתון הנמוך ביותר מאז 2018 וירידה של 60% בהשוואה ל־2022. בשנה הקודמת נרשמה גם ירידה משמעותית בגיוס סבבי סיד. החודשים האחרונים הולידו אתגרים חדשים לחברות ההייטק.

מתוך הבנת האתגרים שאיתם צריכות חברות ההייטק הצעירות להתמודד, בחרו בפועלים טק וב"כלכליסט" להרים את כפפה ולקדם פרויקט שכולו מבוסס על שיתוף וחניכה, פרויקט שמטרתו לתמוך בחברות ההייטק בתחילת דרכן ושזקוקות, במיוחד בימים אלו, להכוונה וייעוץ למימוש החלום והחזון העסקי שלהן.

"נכון להיום אפשר לומר בלי לגמגם שאין מדינת ישראל בלי הייטק", אמרה קיסוס הרצוג. "אני לא הראשונה ולא אהיה האחרונה שאומרת את זה. ככל שזה ידוע לכולם, זה בהחלט לא מספיק מטופל, במיוחד לא ברמה האסטרטגית מצד המדינה. טקטית כן יש טיפול חשוב, בעיקר על ידי רשות החדשנות, אבל כדי להפוך את ישראל למהותית וחסרת תחליף בחייו של כל אזרח בעולם, צריך כאן אסטרטגיה ויישום ארוכי טווח דוגמת המודל הטייוואני.

"המודל הטייוואני לא חף מחסרונות, אך יש בו ממד אחד סופר־חשוב: טייוואן הפכה את עצמה להכרחית בתעשיית השבבים, וזה קרה הודות למחויבות הלאומית של המדינה להשקיע באזרחיה באמצעות מיקוד בטכנולוגיה ושיפור ההון האנושי. ללא מינרלים, פחם או עושר חקלאי, טייוואן השכילה לזהות כי תושביה הם המשאב הלאומי בעל הערך הרב ביותר, והשקיעה רבות בטכנולוגיות והפכה את עצמה לחיונית לעולם.

"ישראל צריכה לעשות את אותו דבר ומעבר, שהעולם יהיה תלוי באופן מהותי בטכנולוגיות שלנו, ובכמה מהן, לא רק אחת. ויש לנו הרבה הזדמנויות ויכולת לעשות כך באזורים שהם קריטיים לעולם. תחשבו על מצב שבו אנשים לא יוכלו לשתות מים נקיים ללא טכנולוגיה ישראלית או לנשום אוויר ללא טכנולוגיה ישראלית, לאכול או להגן על הדאטה שלהם ללא טכנולוגיה ישראלית. בפרויקט המאוד צנוע שלנו אנחנו מנסים לעזור ולעודד יזמים ויזמיות כאלה באמצעות תמיכה ומנטורינג מאלו שכבר עשו זאת וחדרו פנימה, וכך להתקדם ולצמוח. זאת עד שהמדינה תתעשת ותבנה אסטרטגיה ותוכנית פעולה".

אחד המנטורים שמשתתפים בתוכנית היא תמי מזאל שחר, מנכ"לית Incredibuild, שסבורה שאילו היתה לוקחת חלק בתוכנית כמו +Growth בתחילת דרכה, זה ללא ספק היה עוזר לה להבין שיש חשיבות לכל משבר ולכל הצלחה, ושהשילוב שלהם מרכיב את החוסן שנוצר ותורם רבות להצלחה.

"יזמות או ניהול חברת סטארט־אפ צעירה דורשים מהעומד בראשה ארגז כלים רחב בדגש על מסוגלות לשלב בין כל התחומים הנחוצים לצמיחה והתפתחות, אם זה בהיבט הטכנולוגי ואם בהיבט המוצרי, העסקי, הבין־אישי, הניהולי ועוד. מעבר להכל נדרש חוסן משמעותי מול כישלונות, נפילות, אתגרים שעולים בכל שלב לצד מעברים חדים של הצלחות וחלומות. הניסיון המקצועי והדרך שאותה עברתי לימדו אותי איך להתמודד עם רכבת ההרים התמידית בין כישלון להצלחות, בין דיכאון לאופוריה, ואיך להישאר יציבים רגשית", היא אמרה.

לדבריה, "בדרך לפסגה והצלחה עוברים הרבה חסמים, מעברים שלא תמיד נראים 'עבירים' או שנראה לעתים שאין לנו הכלים או הידע להתמודד עמם. לאורך הקריירה שלי הבנתי שהכל הוא בר־למידה, וכל חסם הוא בעצם הזדמנות. אף שלא הגעתי מרקע טכנולוגי (למדתי שפה וספרות ערבית), התקדמתי והגעתי לתפקידים בכירים בחברות בחזית הטכנולוגית, וזאת ללא ידע מקדים לגבי המוצר או הטכנולוגיה שאותם הן מוכרות. למידה והתייעצות הן דבר קריטי שאמור להיות חלק מההתפתחות שלנו האישית והמקצועית. אין לפחד מתחומים חדשים ולא מוכרים, אם זה עסקי או טכנולוגי".

ליזמים הצעירים היא ממליצה לא לחפש קיצורי דרך: "למסלול יש תפקיד חשוב. גם אם הדרך מאתגרת ולא הכל הולך כמו שתכננו, גם לזה יש ערך. האתגרים מעצבים אותנו ומקנים לנו כלים רבים להמשך הדרך. וכשההצלחה מגיעה, הקפידו לא להסתחרר ממנה, הישארו מפוקסים, ונתבו אותה להמשך עשייה וצמיחה. וכן, לצד הצלחות עשויים להגיע גם כישלונות ואכזבות. חשוב שלא להתייאש וגם אם נופלים, מיד קמים".

שלומי בן חיים, מנכ"ל ומייסד JFrog שמשמש גם הוא כמנטור ב־+Growth, תמיד האמין שיזמים שמקשיבים יותר מצליחים יותר מיזמים שרק מדברים "על החזון, הטכנולוגיה והשינוי שהם יובילו". "דעתם של מנוסים היתה נר לרגלינו מתחילת הדרך", סיפר. "כבר בימים הראשונים של JFrog גייסנו צוות מייעץ בדיוק לשאלות של תחילת הדרך. אלו הפכו להיות יועציי האישיים, ובשלביה הראשונים של החברה מנכ"ל צריך אנשים חכמים ומנוסים לידו יותר מכל דבר אחר. אלו נתנו לי הצצה שנה קדימה ויותר, ומנעו ממני טעויות משמעותיות בעיצוב יסודותיה של החברה".

"יוזמה כמו +Growth יכולה למנוע, או לקדם, אירועים אשר ישפיעו על החברה לאורך כל שנותיה קדימה", הוא אומר. לדבריו, בימיה הראשונים של החברה היה מקשיב יותר לעצות הקשורות בעיצוב צוות ההקמה, עיצוב התרבות הארגונית, גיוס כספים (כמה, איך וממי) ומיקוד על הצמחה עסקית לצד השקעה ופיתוח המוצר הטכנולוגי.

"הדברים החשובים ביותר ליזמים צעירים הם מיקוד והתמדה", אמר. "קשיים תמיד יגיעו, בכל שלב, וגם למצליחים ביותר. היה ואיבדת פוקוס באיזון הנדרש בין ההצלחה הטכנולוגית להצלחה העסקית, היה ואיבדת פוקוס בכל הקשור בתרבות הארגונית שנולדה עם 20 עובדיה הראשונים של החברה – איבדת את החברה (ולא משנה כמה כסף גייסת).

"בנוסף הייתי מנסה להדגיש כמה חשובה הסבלנות. לא כל דבר שברור שצריך לעשות חייב להיעשות עכשיו ובדחיפות. היכולת 'לנשום' ולהמשיך הלאה לפעולה מתוכננת שאתה והארגון מוכנים, קשורה קשר ישיר בניצחון ארוך טווח".

לפרויקט מוזמנים להירשם סטארט־אפים מבוססי טכנולוגיה: סטארט־אפים שהוקמו לכל המוקדם ב־2019, וסטארט־אפים בשלבי הסיד והפרה־סיד. ההרשמה תיסגר ב־10 באפריל, ושבוע לאחר מכן תיבחר נבחרת הסטארט־אפים שיזכו למפגשי מנטורים במהלך החודשים מאי־יוני.