דני גולד על כיפת ברזל: "בכל שנה לכל היותר יוצאת גרסה, יותר מהר מהאייפון"

ד"ר דני גולד, תת אלוף במיל', ראש מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) ואבי כיפת ברזל, הציג בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ETF מבית אקסלנס, את פעילות הארגון ושיתופי הפעולה עם העולם האזרחי בדגש על קרנות הון סיכון ושימושים דואליים.

"מפא"ת אחראים על מחקר ופיתוח ביטחוני וזה לא קרן הון סיכון", אמר גולד בפתח דבריו, "כי אנחנו לא עושים את זה בשביל כסף. אבל זה אולי הדבר הכי גדול במדינה, מ-100 אלף דולר השקעה באוניברסיטה למחקר ועד מיליארדי דולרים לפיתוח מטוסי מודיעין, לווינים וכמובן יירוט טילים".

מפא"ת אחראים על המו"פ הבטחוני ותוכניות מורכבות נוספות וכן על כוח האדם הטכנולוגי – תכניות תלפיות, פסגות ובקרוב תכנית חדשה בצפון. תלפיות היא תכנית העילית שבוגריה אמורים להיות המנהיגים הטכנולוגיים הבאים של גופי הביטחון ואחראים על שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים במדינה.

לדברי גולד, "הפיתוח הידוע ביותר לתושבי ישראל הוא כמובן כיפת ברזל, אותה מערכת יירוט שבהתחלה כולם התנגדו לה ובכל זאת פיתוחה יצא לפועל ומשמש כהגנה הגבוהה ביותר על ירי רקטות טילים לעבר ישראל בשנים האחרונות, ואנחנו כל הזמן משתפרים ונערכים לאיום הרבה יותר חמור. כיפת ברזל מגנה על המדינה גם בפני טילי שיוט ומל"טים ואנחנו מעדכנים אותה בקצבים מאוד מהירים. היא פותחה במתודולוגיה שתאפשר למידה מאוד מהירה. כל פחות משנה יוצאת גרסה לשטח, יותר מהר אפילו מאייפון, ומתעדכנת גם המערכת".

גולד הסביר בכנס שההגנה על מדינת ישראל בנויה משכבות. "השכבה התחתונה היא כיפת ברזל, מעליה יש את מערכת שרביט קסמים מול טילי שיוט ארוכי טווח, מעל זהו חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים מטווח ארוך ובינוני בתוך האטמוספירה, ומעל כולם חץ 3 ליירוט טילים ארוכי טווח בחלל. זה מיועד גם מול האיום הגרעיני האיראני. אנחנו רוצים שהיירוט יהיה בחלל כמה שיותר רחוק מישראל ואנחנו לא רוצים שאפילו טיל גרעיני אחד יחדור את מנגנוני ההגנה".

גולד סיפר על ניסוי מוצלח שנעשה מעבר לים במקום נטוש ולא מיושב שעומד בסטנדרטים הבינלאומיים. "נעשה יירוט גבוה מאוד בחלל שלוש פעמים ברציפות שזה הישג חסר תקדים. המערכת הפכה מבצעית. העלות היא כמה מיליוני דולרים ועכשיו אנחנו מורידים את העלות.

המטרה הבאה שלנו היא שיגור ויירוט באמצעות לייזר ביבשה ובאוויר. זה החזון שאנו צועדים באופן נמרץ להגשים אותו. לפני כמה חודשים הדגמנו את היכולת שלנו ליירט בדרום, עשינו ניסוי ויירטנו עם הלייזר רקטות וגם מל"ט. יצאנו עכשיו להדגמה טכנולוגית להציג את החזון שלנו. זה ניתן לביצוע. עלות הפיתוח עולה כסף אבל הירי הוא חשמל ותחזוקה. המוטיבציה היא מהירות הקרן והעלות. זה יהיה משלים לכיפת ברזל ולא יחליף את היירוט הקינטי, כיוון שבמזג אוויר הוא לא עובד ויש לו עוד מגבלות. אבל זה משלים מעולה".

גולד דיבר על ההבדלים בינם לבין העולם האזרחי ועל היתרון שבשיתופי פעולה. "אנחנו עובדים על כל שרשרת הערך, אנחנו לא קרן הון סיכון שמשקיעה בשלב מאוחר, אלא מהמחקר הבסיסי באוניברסיטאות ומוקדי ידע, הדגמות שדברים יכולים לעבוד ועד פיתוח מלא והצטיידות באמצעות יחידות שונות בארגון שמטפלות בכל שלב.

ההחלטה במה להשקיע כדי שיצליח זו תורה שלמה שלא דומה לפן האזרחי. אלה תורות אחרות של ניהול טכנולוגיה וניהול פרויקטים. כיפת ברזל זה כמו לקחת 15 סטארט אפים ולהניע אותם במקביל, אבל לא אפליקציות באייפון, אלא חומרה אמיתית כמו מכונית חשמלית. איך להריץ את כולם בסיכון גבוה מאוד שכולם יצליחו ב-100 אחוז וגם שכולם ינגנו ביחד באינטגרציה. זה דורש שיטות אחרות לגמרי".

בשנים האחרונות בעקבות המהפכה הדיגיטלית מסתכלים במפא"ת החוצה. "יש המון יישומים וכיוונים דואליים", אומר גולד. "העולם משקיע מיליארדים בביג דאטה, באינטליגנציה מלאכותית ובשבבים, אז אנחנו לוקחים מה שאפשר מהשוק האזרחי ומלבישים על הדברים המסווגים שלנו או משתפים פעולה עם השוק האזרחי לדברים שהם דואליים כמו מציאות רבודה ווירטואליות.

אנחנו לוקחים את חווית המשתמש מהטלפונים או מאולפני הוליווד או מהגיימינג ועל זה מלבישים את הצרכים שלנו, בין אם זה בתא הטייס, תא הטנק או במערכות חדרי פיקוד ושליטה. חלל חדש זה ננו לוויינים שמשוגרים לחלל אצל התעשייה האזרחית או הממשלות, בין אם זה אילון מאסק שמשגר אלפי לוויינים קטנים בשביל תקשורת או חלופה לאינטרנט, או לוויינים לבקרת אקלים או לזיהוי חריגה של בניה לא חוקית. אנחנו לוקחים את מה שהם פיתחו והשקיעו בו מיליונים ועל זה מלבישים את הדברים הסודיים שלנו. כולל כל נושא ההשקעה בהנדסה ביולוגית שמבחינתנו זה עולם חדש של מודיעין.

קרנות הון סיכון זה דבר יחסית חדש שהתחיל לפני כמה שנים. אנחנו נכנסים לאקסלרטורים קיימים של שימוש דואלי ובמקביל חתמנו על חוזה עם קרנות פרטיות. בארץ, אלטשולר שחם יצאו מהקופסה ומקימים קרן איתנו להשקיע בתחומים האלה. כך אני מרוויח חשיפה לכל היצירתיות וחדשנות שיש במדינת ישראל בסטארט אפים. אני גם מרוויח זמן כי הם עובדים מהר. לנו יש אתגרים להכניס את זה לתעשיה הביטחונית ולשטח שהכל יעבוד, והם מרוויחים את ההצלחה הכמעט ודאית, ועוד שוק צבאי בנוסף לאזרחי. זה WIN WIN. אם מישהו מעוניין לעשות איתנו שיתופי פעולה אנחנו גם מוכנים. יש לנו במפא"ת מסלולים ירוקים לסטארט אפים בישראל כדי שירצו לבוא".