המשבר בענף הבנייה: בוועדת הפנים דורשים להביא עובדים גם מחוץ להסכמים הבילטראליים

הלחץ על ענף הבנייה והמחסור בעובדים בעקבות המלחמה הוביל לסערה בוועדת הפנים והגנת הסביבה שהתקיימה היום (ג') בכנסת. מטרת הישיבה על פי היו"ר ח"כ יעקב אשר, היתה לקבל הערכות של כמות העובדים שיהיו במדינה עד סוף 2023, זאת לאור החזרת כלל העובדים הפלסטינים בענף - כ-80 אלף עובדים, ועזיבה של עובדים גם ממדינות נוספות כמו מולדובה.

התוצאה בשטח היא שענף הבנייה עובד בתפוקה של כ-20% ומתקשה לפעול ללא עובדים. לישראל יש מספר הסכמים בילטראליים עם מדינות לצורך הבאת עובדים זרים לענף הבנייה, העיקרית ביניהן היא סין, ולצדה מנסים בימים אלה לקדם הסכם משמעותי נוסף עם הודו. הקושי העיקרי כעת, כפי שעלה גם מדבריו של חגי שגריר, ראש חטיבת אסיה במשרד החוץ, הוא שלהערכתו סין לא תשלח לישראל עובדים חדשים כל עוד אין רגיעה. "לסינים הכי חשוב ביטחון העובדים שלהם ואנחנו כל הזמן מספקים להם תשובות בנושא, כדי לאפשר לאלה שכבר כאן להישאר. כשתהיה רגיעה הם יגיעו בהתאם להסכם הפעימות". לגבי הודו אמר שגריר כי "אנחנו לוחצים לקבל מועד לחתימה על הסכם בילטראלי, ייתכן שעוד השבוע יקבע מועד. מדינה נוספת שנבדקת כרגע היא מקסיקו, מדובר על 500-1,000 פועלים שיגיעו לכאן לתקופה קצובה של 9-12 חודשים. כפיילוט".

מלבד ההסכמים הבילטראליים אמר אשר כי כחלק מהרעיונות שעלו מדובר על הארכת אשרת השהייה לעובדים שעומדים לסיים את תקופת העבודה שלהם. "יש להביא מספר גבוה ככל הניתן של עובדים. בכל מקרה נצטרך ידיים עובדות וזה לא יבוא על חשבון אף אחד. נצטרך הרבה מאד עובדים כדי להגביר את קצב הבניה, זו היתה גם הדרישה בימים כתיקונם. יש לנו המון עבודה בשיקום של מקומות שנהרסו".

ח"כ אליהו רביבו התייחס לכך שחלק מהרשויות טרם חזרו לעבודה בעיקר בגלל חשש מצד האוכלוסייה מפני עובדים ערבים ישראלים בתקופה זו. לדבריו, "לא יעלה על הדעת שערביי ישראל יודרו ממקומות עבודתם רק בגלל שהם ערבים. אנחנו צריכים קודם כל להבהיר שאנחנו מבדילים בין ערביי ישראל שהם אזרחים בעלי זכויות וחובות ואנחנו צריכים להתייחס אליהם כך. בשבוע שעבר התבשרנו שיש ערים שלא מאפשרות לפתוח את האתרים כשיש בהם ערביי ישראל. זה גזעני ולא ענייני".

ענבל משש, נציגת רשות ההגירה, בדיון סיפרה כי ביום ראשון יוצאת משלחת למולדובה כדי לבחון אפשרות להבאת 1,300 עובדים שמבקשים להגיע: "נקדם זאת כך שהעובדים ייכנסו תוך זמן קצר. בעבר, בשנה רגילה הבאנו יותר היצע מביקוש, אנחנו יודעים לעשות את העבודה. במקביל ייפתח מחזור גיוס נוסף בינואר במולדובה. אנחנו עובדים מול הסינים לגיוס והכפלה. לפני ה-7 לאוקטובר היה היצע זמין של עובדים לבינוי. בהודו נבקש כבר להוציא משלחת לבחינת אנשים. נבקש מהמולדבים גם להחזיר עובדים שכבר היו כאן בעבר ומעוניינים לשוב לכאן".

מיכל הרן, נציגת משרד השיכון, אמרה כי יש חברות ביצוע שרוצות להגדיל את היקף העובדים שלהן והן יכולות לעשות זאת בזמן קצר יחסית. לדבריה, "אנחנו עובדים במקביל ובתהליכים מהירים שלא סותרים זה את זה, עברה החלטת ממשלה שמטרתה לתת מענה לענף הבניין והיא הגדילה את מכסת העובדים בענף וכאשר תגיע ל-80% מ-30 אלף עובדים נגדיל את המכסות ל-50 אלף. כמו כן תתווסף המכסה לחברות הזרות מ-12 ל-15 אלף עובדים וזה מיידי".

אשר סיכם ואמר כי על כל משרדי הממשלה להתעשת ולהבין כי מדובר בשעת חירום ולכן צריך לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה, כך שאם הבאת עובדים במסגרת ההסכמים הבילטראליים לא מתאפשרת בזמן קצר יחסית, יש להביא עובדים בדרכים אחרות, גם הם הבאתם תוגדר כתוכנית חירום קצובה בזמן.

"אנחנו בזמן מלחמה, ומשבר הדיור עומד להחריף כאן. אני שואל האם בזמן מלחמה אי אפשר לביא פועלים מהגורן ומן היקב? אני רוצה להבין למה לא לעשות את זה? מדוע אי אפשר לקבל החלטה לתקופת זמן מוגבלת כדי שבזמן שאנחנו מתקדמים עם ההסכמים הבילטראליים יובאו לכאן עובדים בלי הסכם?", הוסיף אשר.