המפתח להישרדות במשבר ההייטק: השקעה בג'וניורים

יותר מ-150,000 עובדי הייטק פוטרו בעולם בשנה החולפת על פי אתר Layoffs.fyi, כשלפחות 2% מתוכם - יותר מ-30 אלף, - פוטרו בישראל. מדובר ב-59.5% יותר עובדי הייטק שפוטרו מאשר בשתי שנות הקורונה גם יחד.

בגל הפיטורים המאסיבי שעובר על הענף, הראשונים להיפגע הם הג'וניורים. בעוד שחברות ההייטק מקדשות את הטאלנטים ועדיין מוכנות לשלם עבורם משכורות עתק, הן מזניחות את הג'וניורים ובכך כורתות את הענף שעליו הן יושבות. למעשה, חלק גדול מהחברות מפנות את משאביהן בשימור ובחיזוק טאלנטים במקום בפיתוח ג'וניורים.

באופן מפתיע, רק מעטות מחברות ההייטק מעבירות תוכנית הכשרת ג'וניורים סדורה שבסופה העובדים הללו מהווים נכס משמעותי לחברה, תוך מטרה להפכם לטאלנטים. בשל המשבר הכלכלי והיעדר משאבים וכוח אדם, רק חברות בודדות מצמידות לג'וניורים מנטור שילווה אותם בתהליך ההתאקלמות. גם אותן הכשרות וקורסים לעובדים חדשים, שהיו כה נפוצים בתקופת השגשוג של הענף, הולכים ונעלמים.

במצב העניינים כעת, לא מתאפשר לג'וניורים להוות חלק משמעותי ותורם בתוך החברה, ולהשתלב באופן הרמוני ויצרני בתוך צוות מהנדסים פעיל. גם אותם ג'וניורים שכן הצליחו לשרוד את גל הפיטורים נתקעים באותה משרה שולית, ללא אפשרות להיחשף למגוון פרקטיקות ותפקידים משמעותיים.

בנוסף, רק מעטות מהחברות מקיימות תהליכי משוב לבחינת שביעות רצון והערכת עובדים חדשים, אף שאלה הוכחו כחיוניים ביותר לקידום ולשימור עובדים. התחושה שמלווה את רוב הג'וניורים כיום היא ש"לא סופרים אותם" ולא מעריכים את דעתם או את רעיונותיהם, ולראייה רוב חברות ההייטק כבר אינן מטפחות קהילת חדשנות להצעת יוזמות של עובדים חדשים, וכך גם מנגנוני הקידום והתמריצים לעובדים חדשים הולכים ונמוגים - שלא לדבר על הכשרות במיומנויות רכות שהופכות בשנים האחרות לכה חיוניות, כמו תקשורת בינאישית, עבודה מול לקוחות, עמידה מול קהל, וטיפול במשברים ובהתנגדויות שרוב הג'וניורים לא זוכים להן.

זאת ועוד: לאחרונה נדמה שקם איום נוסף על מעמדם של הג'וניורים, המגיע בדמות כלי הבינה המלאכותית (AI) שמשנים את חוקי המשחק בענף ההייטק. אלה מסוגלים לבצע משימות פשוטות שבעבר היו מנת חלקם של עובדים ללא ניסיון בתחילת דרכם ובכך מאיימים על משרתם של עשרות אלפי ג'וניורים שסובלים כבר כעת מתחלופה גבוהה או מקושי במציאת עבודה.

ואולם, במקום לרתום את כלי הבינה המלאכותית כדי להחליף ג'וניורים, הדרך לניצול נכון של הכלי הזה הוא דווקא כדי לחזק אותם, שכן כלי הבינה המלאכותית מסוגלים לקצר משמעותית את זמן הלמידה וההדרכה ולהעניק לג'וניורים יתרון. כיום קיימים כבר כלי AI בתוך חברות שנועדו לשמר את הידע של עובדים שפרשו והתקדמו לתפקידי ניהול. עם קצת השקעה, מערכות אלה יכולות לשמש כמנטורים מעולים עבור העובדים החדשים ולאפשר לג'וניור לקחת על עצמו פרוייקט ולפעול כבעל ניסיון וידע של שנים, אך רק מעטות מחברות ההיי יטק מוכנות להשקיע בכך את המשאבים הדרושים.

אין ספק שאי ההשקעה בג'וניורים והעמדתם על קו האש הראשון בגל הפיטורים הנוכחי העצימו את המשבר בענף. מחקר של זרוע העבודה במשרד הכלכלה מצא שרק 10% מהמשרות בענף הייטק מאויישות על ידי עובדים חסרי ניסיון - וחמור מכך, 44% מהעיסוקים שמיועדים לג'וניורים הם בתחתית סולם הביקוש. בחישוב לפי תחום עיסוק (ולא לפי משרות) עולה כי מתוך 504 עיסוקים בהייטק רק 63, שהם 12.5%, מאוישים בג'וניורים. 87.5% (441 עיסוקים) דורשים יותר משלוש שנות ניסיון או שמהווים משרות ניהול.

הג'וניורים מהווים כוח עבודה צעיר וחדשני שמגיע לחברה עם ידע עכשווי והמון אנרגיות ומוטיבציה לתרום ולהוכיח את עצמו. הם מנוע הצמיחה האמיתי של ההייטק אך כדי שהדבר יתממש חייבים להשקיע בהם ולספק להם את הכלים האופטימליים להצלחה. רק לאחרונה החלו חלק מחברות ההיי טק להבין שלא ניתן להסתמך רק על טאלנטים ולהיכנע בהתרפסות לכל גחמותיהם ודרישותיהם מתוך חשש שברגע שיבחרו לעזוב החברה תקרוס. חברה איתנה חייבת להשקיע בג'וניורים שמגיעים אליה כ"לוח חלק" והופכים ברבות השנים לטאלנטים המעוצבים בצלמה ובדמותה, ובעיקר נאמנים ומחויבים לה לטווח ארוך.

גילי סהר הוא יזם ומייסד חברות התוכנה דיקומנו לאבס, רוביקון ופינטה