למרות ההגירה השלילית, הביקוש למגורים בירושלים יציב

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לשנת 2022 מלמדים שאוכלוסיית העיר ירושלים היא הגדולה בישראל. 590 אלף הם יהודים ואחרים, ו־374 אלף ערבים. בקרב תושבי ירושלים היהודים, רק 18% הם חילונים. מבין היהודים הדתיים 35% מגדירים את עצמם כחרדים. על פי הלמ"ס, הדירוג החברתי־כלכלי של ירושלים עומד על 2 מתוך 10, הרבה פחות מאשר ערים גדולות אחרות בישראל (למשל, חיפה - 7, תל אביב - 8). ירושלים היא אחת הערים העניות ביותר בישראל. ב־2021 חיו מתחת לקו העוני 39% מהמשפחות בירושלים. מרבית המשפחות האלה הן חרדיות או ערביות.

לכתבות הקודמות בסדרה - לחצו כאן

מצד שני, תחום הנדל"ן בעיר משגשג. על פי נתוני גיאוקרטוגרפיה, הביקוש לדירות בעיר נותר יציב ועומד על כ־10,000 דירות בשנה. ב־2022 החלה בנייתן של 4,456 דירות בירושלים לעומת 3,161 דירות ב־2021 ו־2,452 ב־2020. ירושלים היא המובילה ברמה ארצית בהיקף יחידות דיור חדשות בתוכניות שאושרו במיזמי פינוי ובינוי, ביחס לגודל האוכלוסייה. ב־2022 קודמו בירושלים תוכניות התחדשות עירונית שהציעו 3,711 יחידות דיור חדשות, שהתווספו ל־668 קיימות.

מימין: סגן ראש העירייה יוסי חביליו וראש העירייה משה ליאון. המתמודדים לראשות העיר

עופר גרידינגר, בעבר מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים, מסביר שירושלים מתמודדת ב־20 השנים האחרונות עם תהליך ברור של שינוי אופי השכונות הקיימות. שכונות שאוכלסו בעבר על ידי הציבור הכללי הופכות דתיות, כך, למשל, בקעה או רחביה, ויש כאלה שהולכות ומתחרדות. כך, למשל, רמות, שהפכה כמעט לגמרי חרדית. מגמות ברורות של התחרדות ניתן למצוא גם בגילה ובקריית יובל. לדבריו, החשש הוא שהאוכלוסייה הכללית, "היצרנית", החזקה, תעזוב את העיר. במקום שבירת ישראל תהפוך לסמל ודוגמה לחיים משותפים במגורים, בחינוך ובתרבות, היא תהפוך למקום שחלק משמעותי מאוכלוסיית ישראל לא מוצא בו מקום ראוי למגורים.

משה ליאון, ראש העיר המכהן, מאמין שהתחדשות עירונית היא כורח. "מניסיון וידע שנצבר לאחר בדיקות מקיפות אפשר לומר בבטחה שאם ירושלים לא תעבור התחדשות עירונית, היא תישאר ענייה. זאת גזירת גורל. המבנים הולכים ומתיישנים, מתפוררים, והופכים את השכונות להיות פחות מבוקשות ופחות אטרקטיביות. בנוסף לכך, ההתחדשות העירונית מאפשרת להוסיף מבני ציבור ושטחי פנאי שחסרים היום".

כותרת הקמפיין של עו"ד יוסי חביליו, המכהן גם כסגן ראש העיר ירושלים, נקראת "התוכנית להצלת ירושלים". לדבריו, "המרוץ אל עבר התושב ה־2 מיליון בירושלים יתברר כבכייה לדורות. חייבים להקשיב יותר לתושבים. צריך לתעדף בנייה בהתחדשות עירונית, אבל באופן מתון ומדוד שישמור על נכסי העיר: בלי בנייה על שטחים ירוקים או בצמוד לאתרי מורשת, בלי להחריב את קו הרקיע במקומות בעלי רגישות נופית, ובלי להקריס את התשתיות השונות בשכונות".

ליאון מודע היטב לביקורת על הבנייה לגובה בירושלים ואמר: "קו הרקיע הוא דינמי ומשתנה בכל ערי העולם על פי צורך. אין סיבה שלא נבנה לגובה בכניסה לעיר ובשכונות. כמובן שעל האזור ההיסטורי והעיר העתיקה אנחנו שומרים מאוד על ידי מדיניות שימור מוקפדת ואחראית. ירושלים צריכה להתחדש וזה מה שאנחנו עושים — מחדשים ומפתחים".

בימים אלה מתנהל מאבק תושבים נגד "כביש הברך", שהוא אוטוסטרדה בת ארבעה נתיבים, שאמורה לבתר את פארק המסילה, המשתרע לאורך ציר הרכבת ההיסטורי. רבים טוענים כי לצד פיתוח הרכבת הקלה יש בירושלים תנופת פיתוח גדולה ואפילו לא מידתית של כבישי ענק. כך כביש הברך, אבל גם כביש 16 וכביש 20.

ליאון לא מקבל את הטענה. "החניונים ההיקפיים שנבנים בכל הכניסות לירושלים עתידים לשמש את הנכנסים מבחוץ ולהקל את הפקקים בפנים", אמר. "בנוסף, לטובת תושבי ירושלים שאינם גרים בסמוך לציר הרכבת הקלה יהיו קווי אוטובוס זמינים לרכבת, כל זאת לצד סלילה של מאות ק"מ של שבילי אופניים ושבילי הליכה. רשת התחבורה הציבורית של ירושלים לצד שבילי ההליכה ושבילי האופניים יחברו את השכונות למרכז העיר ולמרכזי התעסוקה ולהפך".

ליאון מודה כי "מזרח ירושלים סובל מהזנחה של 50 שנה". אי אפשר להכחיש כי בתקופתו קודמו תוכניות משמעותיות לחלק זה של העיר. כך, תוכנית המתאר לשכונת עיסאווייה ו"הסיליקון ואדי", מרכז תעסוקת הייטק בוואדי ג'וז. לחביליו אין פתרון קסם. הוא רק יודע לומר ש"צריך לקדם מיד רישום קרקעות ותכנון כולל. במקביל לתכנון שיאפשר הוצאת היתרי בנייה כחוק, יש לבצע פיקוח הנדסי שימנע חס וחלילה אסון במקרה של רעידת אדמה".

***

ירושלים

• מספר תושבים: 984 אלף
• דירוג סוציו־אקונומי: 2
• שיעור גילאי 14-0: 33%
• מאזן הגירה: מינוס 10,900
• היתרי בנייה שהונפקו ב־2022: 7,474
• התחלות בנייה ב־2022: 4,456
• המועמדים לראשות העיר: משה ליאון (מכהן) ויוסי חביליו