"במקרה של פציעות חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, התיעוד הוא קריטי להצלחת התביעה"

מלחמת 'חרבות ברזל' הפכה לאחת המלחמות החשובות מאז הקמת המדינה וככל שהזמן עובר והמלחמה נמשכת, מעגל הנפגעים הולך וגדל. מאז תחילת הלחימה נפגעו אלפים רבים של חיילים, חיילי מילואים, שוטרים לוחמי אש וכל מי שלקח חלק בלחימה, בעיקר בגבול הדרום, אך גם בגבול הצפון. פעמים רבות מדובר על פציעה שנראית לעין, פציעה גופנית שפוגעת פיזית בגוף האדם ולא ניתן להתעלם ממנה. בפעמים אחרות מדובר על פגיעה נפשית, טראומה כלשהיא, כאשר בשנים האחרונות גדלה המודעות גם לפגיעות אלה ולצלקות שפציעות אלה משאירות בנפשם של אנשי כוחות הביטחון אשר חירפו נפשם למען מדינת ישראל ואזרחיה, "נפגעי כוחות הביטחון הינם חיילים בסדיר או במילואים ושוטרים אשר נפגעו תוך ובעקבות השירות שלהם", מסבירה עורכת הדין אימבר גולן פרטוש, בעלים במשרד עורכי דין שמייצג מימוש זכויות מול ביטוח לאומי, משרד הביטחון, פטור ממס מול רשות המס, תאונות בכלל ותאונות דרכים, כולל סיעוד ואובדן כושר עבודה. עו"ד פרטוש מייצגת בעבודתה נכי צה"ל וכוחות הביטחון, "לדוגמה, איש כוחות הביטחון שנפגע במהלך השירות הצבאי שלו, או אפילו בדרכו למילוי תפקידו או בדרכו חזרה ממילוי תפקידו, יכול לתבוע את משרד הביטחון ולקבל זכויות הנגזרות מפגיעה במהלך שירותו בכוחות הביטחון. אפילו חייל שנפל במדרגות בדרך לבסיס יכול להיות מוכר כנכה משרד הביטחון. יש כמובן מדרגות של הכרה בפגיעה. כל עוד האחוזים הם מתחת ל 9%, הנפגע לא זכאי לקצבה ולא למענק חד פעמי. אם מדובר על נכות של בין 9.75% - מתחת ל 20%, הנפגע יוכל לקבל פיצוי חד פעמי, ואילו מעל ל 20%, הנפגע יוכל לקבל קצבה חודשית כל חודש לכל החיים".

איך מגישים תביעה בגין פגיעה למשרד הביטחון?

הגשת תביעה למשרד הביטחון קצובה בזמן. כך לדוגמה, חייל שנפצע אשר נמצא בסדיר יכול להגיש תביעה רק עם שחרורו, ועד לתקופה של 3 לאחר שחרורו – למעט מקרים חריגים בהם גם ניתן להגיש תביעה לאחר שלושת השנים שעברו מתום השחרור, "יש חשיבות למועד הגשת התביעה וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. במקביל, הדבר החשוב ביותר הוא תיעוד גורם הפציעה וההשלכות של הפציעה על המצב הפיזי והנפשי של הנפגעים", מסבירה עו"ד פרטוש, "חשוב לתעד הכל ולאסוף תוך כדי השירות את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולייצר העתקים של המסמכים הרפואיים שקיימים במרפאות בצבא ובמשטרה. החל מדו"חות הפציעה דרך הביקורים והרשמים הרפואיים על הפגיעה וההשלכות שלה, וכלה בדו"חות של אנשי הרפואה הפיזית וצוותים הקשורים לבריאות הנפש. חשוב שאנשי כוחות הביטחון ישתחררו כאשר התיק הרפואי שלהם ברשותם מאחר ולאחר השחרור יש קושי להשיג את התיק הרפואי". כאמור, במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש תביעה גם לאחר שלוש שנים ממועד השחרור, כמו במקרים שבהם אדם סובל מהחמרה משמעותית של אירוע שקרה לפני מספר שנים, או מקרים הקשורים לטראומה נפשית אשר לוקח זמן להבין בכלל שיש פגיעה בנפש, אולם לרוב צריך להגיש את התביעה למשרד הביטחון בפרק הזמן הקצוב.

הגשת התביעה למשרד הביטחון צריכה להתבצע באופן מוסדר בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. המסמכים צריכים להכיל את הקשר בין הפציעה לבין הנזק ממנו הנפגע סובל. למשרד הביטחון לוקח זמן לטפל בתביעה, ישנו הליך בירור הכולל פעמים רבות בקשת חוות דעת מגורמים רפואיים מטעם משרד הביטחון אשר בוחנים האם יש קשר בין הפגיעה והנכות לבין השירות בכוחות הביטחון, "הדבר רק מדגיש את חשיבות תיעוד הפציעה והפגיעה, וכל בדיקה ואבחנה רפואית היא חלק חשוב מהפאזל שמוכיח את הקשר בין הפציעה למגבלה שהתקבעה בעקבותיה", מסבירה עו"ד פרטוש ומוסיפה, "חשוב מאוד לשלוח תביעה מהודקת וברורה ולקחת ייעוץ משפטי עבור בניית הבקשה והגשתה באופן הנכון ביותר. יש כל כך הרבה אלמנטים ודקויות בתביעות האלה, ומרגע שקיבלתם דחיה, גם אם התביעה שלכם הכי מוצדקת בעולם, אתם נמצאים בעמדה נחותה והסיכויים לקבל את מה שמגיע לאדם שנפגע במהלך שירותו הצבאי או במשטרה פוחתים".

"דחיית תביעה היא אירוע אשר רצוי שלא יקרה, אך ערעור מהיר ויסודי יכול להציל את התביעה"

לדברי עו"ד פרטוש, הליך התביעה יכול לארוך מספר חודשים, אך גם יכול להגיע להליך שאורך מספר שנים. במידה והתביעה מוגשת באופן מקצועי ושלם, הזמן שעובר ממועד הגשת התביעה ועד לסיום הדיון בה ולקיחת ההחלטה לגבי הזכאות לפיצוי וגודל הפיצוי, ימשך בהתאם לנסיבות התביעה, "משך הזמן משתנה בין מקרה למקרה. אם יש בתיק עדים, מסמכים חשובים ודו"ח פציעה, ניהול התיק עד להחלטה יכול להגיע לפרק זמן של פחות משנה, או באזור השנה עד שנה וחצי. אם מדובר על פציעה שקשה יותר להוכיח, כמו פציעות פחות גלויות או פציעות נפשיות, ואם גם חסרים מסמכים, הדבר יכול להיגרר על פני משך זמן ממושך ואפילו עד כמה שנים. בכל מקרה, לא מדובר על הליך קצר אלא על הליך ארוך עם נקודות ציון ומפתח שלאחר שעוברים אותן, ניתן להגיע להחלטה. צריך אורך רוח וסבלנות, ובפעילות מקצועית אפשר להוציא תוצאות טובות שיעזרו לנפגעים לקבל את מה שמגיע להם".

ומה קורה אם התביעה נדחית?

יש לא מעט סיבות שבגינן נדחות תביעות להכרה על ידי משרד הביטחון. לעיתים מדובר על סיבות רפואיות מאחר ורופא קבע שלא צריך להכיר בתביעה, לעיתים בכלל מדובר בסיבות טכניות הקשורות למסמכים החסרים בהגשת התביעה, או אפילו לאופן מילוי ההגשה. מה שהכי חשוב במצב שכזה הוא הגשת ערעור, וכמה שיותר מהר, לפעמים אפילו תוך כמה ימים כדי שלא לאחר את המועד הנקוב בחוק, "מרגע הדחיה יש להגיש ערעור במהירות האפשרית מאחר ויש זמן קצוב להגשת הערעור. לעיתים מדובר על חודש בלבד ממועד הדחיה, שבמהלך תקופת הזמן הקצרה הזאת צריך לאסוף את כל הנתונים שיכולים להוכיח כי יש לדון פעם נוספת בבקשה ולשנות את ההחלטה של דחיית התביעה", מסבירה עו"ד אימבר גולן פרטוש.

"להכרה באיש כוחות הביטחון כנכה יש משמעות גדולה לטיפול בנפגע ובמיצוי זכויותיו"

כאמור, פעמים רבות מתגלה הפגיעה רק מספר שנים לאחר מקרה הפציעה, או שפציעה זניחה מחמירה ומייצרת קושי פיזי או נפשי שנים לאחר שקרתה. במצב שכזה, ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה משרד הביטחון, גם אם בעבר הוכח כי מדובר בפגיעה זניחה שלא מצדיקה פיצוי, וגם אם לא הוגשה כלל תביעה, "אם לאדם יש פציעת גב שהוכרה כ – 5% בלבד, דבר שלא הוכר לצורך פיצוי, אבל ישנה החמרה בפציעה במהלך השנים, צריך לבנות תביעה שמראה שיש קשר בין הפציעה שאותו אדם עבר כאיש כוחות הביטחון לבין המצב הנוכחי שבו הפציעה החמירה. הדבר נכון גם להחמרה של מצב נפשי וטראומות שפתאום פרצו לאחר כמה שנים", מסבירה עו"ד פרטוש, שמציינת כי יכולות להיות החמרות הדרגתיות, כלומר החמרה אחר החמרה מדי כמה שנים.

עו"ד אימבר גולן פרטוש חדש 3 | צילום: אילן סימן טוב

לקביעת חומרת הפציעה יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת הטיפול וההטבות שמגיעות לנכי צה"ל וכוחות הביטחון, כך שיוכלו לטפל בפגיעה שלהם בצורה הטובה ביותר, הן ברמה הפיזית, והן ברמה הנפשית, "אנשים שנפגעו בזמן שנלחמו או כאשר פעלו למען מדינת ישראל ואזרחיה צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר, והמדינה אכן מציעה סל כלים נרחב לאותם נפגעים. הבעיה היא שפעמים רבות אנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם ולא מבינים את החשיבות בהגשת תביעה בצורה הנכונה והמושלמת ביותר שצריכה להיות מוגשת באופן שיקדם את קבלת הזכויות שמגיעות להם עבור מה שהם עשו למען המדינה, או בעקבות זה שהם נפגעו בגלל עצם היותם, או תוך כדי שירותם, כאנשי בטחון ישראלים", מסבירה עו"ד פרטוש, "אנשים חייבים לתעד את כל מה שעובר עליהם מבחינה רפואית. מרמת הכאבים ועד משככי הכאבים שהם נוטלים, ובמקרה של החמרה לתעד את מה שמשתנה אצלם ככל שהזמן עובר, אחרת, אין דרך לוועדה רפואית ולרופאים להבין שיש קשר בין הפגיעה לבין המצב הנוכחי שלהם. אם הם מוכרים כנכי צה"ל הם מקבלים טיפולים רפואיים מצויינים, מענק חודשי קבוע - אם נקבעה להם נכות של מעל ל – 20% - קבלת פיצוי אם יש להם אובדן כושר עבודה, תו נכה והקלה ברכישה של מוצרים מגוונים לרכב ובכלל, הנחה ברשויות המקומיות ובתשלום מיסים מסוימים וכו'. לכן, חשוב מאוד להתנהל בצורה הנכונה מול משרד הביטחון וזאת בכדי לקבל את ההכרה שמיטיבה עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון".

עו"ד אימבר גולן פרטוש, מייסדת ובעלים במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש , מומחית בדיני נזיקין וביטוח לאומי.

d&b – לדעת להחליט