אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ציפורים שיכורות: יקב עגור מייצר יין סוער ולא מתחנף קארין רבנה, יקב עגור

ציפורים שיכורות: יקב עגור מייצר יין סוער ולא מתחנף

היינן הוותיק שוקי ישוב צירף להנהלת "עגור" שליד בית שמש מנכ"ל ויינן צעירים. יחד הם מצעידים את הייקב לעידן חדש

12.05.2022, 11:54 | חיליק גורפינקל

שוקי ישוב פורץ בצחוק פרוע. "תשתה עוד קצת. זה יצא ממש טוב הפעם". רק שוקי יכול להגיד דבר כזה. "הפעם". לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. אולי בגלל זה כל כך טוב. הוא מוזג לי עוד קצת "לים", היין עם השם הכי יפה בסביבה. אפילו שהים רחוק. אנחנו יושבים בחצר היקב שלו במושב עגור, רק כמה דקות מבית שמש, ובכל זאת בסוף העולם. משהו בנוף הפרוע בכביש המוליך מכביש 38 לעגור הופך את המקום הזה להכי ארץ ישראל שאני מכיר. אולי אלו משוכות הצבר והחורבות מסביבן. אולי הציפורים הדורסות בשמיים.


קראו עוד בכלכליסט:


גם שוקי הוא הכי ארץ ישראל שיש. צנחן לשעבר, הלום קרב ממלחמת יום כיפור, נגר חובב, תלמיד היסטוריה מצטיין ובעשרים ומשהו השנים האחרונות גם אחד מטובי הייננים שלנו. לבטח הכי מיוחד ושובה לב שבהם.

היינות של שוקי הולכים ומתעדנים. נרגעים. אולי זה בזכות המנכ"ל החדש של היקב, אלעד כץ, שמינכ"ל קודם את יקב קסטל המהולל, וכנראה בעיקר בזכות היינן החדש שהצטרף לשוקי, אייל דרורי, אקס יקב "סוסון ים". יחד הם לוקחים את היקב הפרוע הזה לעידן חדש. אחרי הכל גם שוקי כבר לא ממש ילד. ובכל זאת, אני מקווה שיישארו עוד קצת פינות לא משויפות. כמו פעם. כמו עד היום. כי בזה חינם של יינות עגור. הם בבואה נאמנה ליוצרם הג'ינג'י הפרוע. יינות סוערים, לא חנפנים, לא מושלמים. כמו שוקי. כמו כולנו. מי שעושה יינות מושלמים, ויש כאלה, הוא אולי יינן הכי טוב שיש, אבל היינות שלו הרבה פחות מעניינים. קצת משעממים אפילו. לפחות אותי.


מימין: מנכ"ל יקב עגור אלעד כץ, היינן של היקב אייל דרורי, בעלי יקב עגור שוקי ישוב, יקב עגור מימין: מנכ"ל יקב עגור אלעד כץ, היינן של היקב אייל דרורי, בעלי יקב עגור שוקי ישוב | יקב עגור מימין: מנכ"ל יקב עגור אלעד כץ, היינן של היקב אייל דרורי, בעלי יקב עגור שוקי ישוב, יקב עגור


יקב עגור נוסד ב-1999. בבציר הראשון ייצר ישוב (יחד עם זאב דוניה מיקב סוסון ים) בסך הכל שלוש חביות. כיום הוא מייצר שישה יינות שונים: אדום, לבן ורוזה. בבציר 2020 כבר הגיע ל-15 אלף בקבוקים ואז עשה קפיצה גדולה וב-2021 יוצרו לא פחות מ-35 אלף בקבוקים והתוכנית היא לגדול עד 80 או מאה אלף. ישוב גם נטע סוף-סוף כרמים משלו שיניבו בעוד שנתיים.

איך ההרגשה לזוז קצת הצידה פתאום, אחרי כל אותן שנים?

"נפלא. זה לוקח זמן להרגיש נפלא. לוקח זמן להרגיש בכלל. הבסיס של השותפות היה שאני אזוז הצידה כדי לתת לצעירים מקום להכות שורש. לא ידעתי אם אני אצליח לעשות את זה ולא התחייבתי לעשות את זה. התחייבתי לנסות. אחרי שנה וחצי ההרגשה היא לא פחות מנפלאה. מלאת גאווה, פירגון, הערכה גדולה לידע העצום של הצעירים שעולה על שלי פי כמה וכמה, ומאפשר לי לקום בבוקר ולצאת להרפתקאות חדשות, אחרות, גם בתחום היין וגם לא. בתחום היצירה".

מה מביאים אלעד ואייל ליקב?

"ידע עצום. אלעד מביא יכולת ניהול שאני לא חושב שיש אותה להרבה מנכ"לים בתחום היקב. מתחיל בידיעת יין ועשיית יין - אתה יכול לדבר איתו על תסיסות ושמרים בשיא הרצינות, ועד הניהול כמובן, סדרי קדימויות, קביעת קצב, ניהול צוות. אייל התחיל אצלי ב-2005, הוא ממש בן חוזר. יש לו ידע יינני אינסופי. את האמביציה האינטלקטואלית שלי לחקירת יין הוא יודע לנמק כשאני לא ידעתי. שניהם הם שותפים מלאים שלי ויהיו בבוא היום יורשיי ביקב".


בסופי שבוע מציע היקב חגיגה של יין, גבינות, ירקות טריים מחוות צוק ומפגש אנושי מרתק. לכו על זה. ובתחילת יוני הוא ישתתף בפסטיבל היין של מטה יהודה


יין לים של עגור. אופי קצת פרוע , קארין רבנה, יקב עגור יין לים של עגור. אופי קצת פרוע | קארין רבנה, יקב עגור יין לים של עגור. אופי קצת פרוע , קארין רבנה, יקב עגור


טעימת יינות עגור

לבן 2021 – בלנד מאד לא שגרתי של ענבי סוביניון בלאן יחד עם ויונייה ורואסן (שני זנים שאני אישית ממש לא סובל בגלל הכובד שהם משרים על היין). התוצאה מפתיעה. אפילו היישון בחביות עץ (ישנות) עוד אלמנט שאמור להכביד, לא פוגם בתוצאה שהיא אמנם לא קלילה אבל מאד נעימה ומאופקת עם רמזים קלים בלבד לטעמי עץ ואיזון מושלם בין גוף ונוכחות לרעננות. אחד הלבנים הכי מרתקים ששתיתי בזמן האחרון. 92 שקלים, כשר

רוזה 2021 - בלנד של גראנש, מורבדר וקברנה פרנק, תוסס ומתיישן קצת (באופן מפתיע ליין רוזה) בחביות עץ ישן כמו הלבן. התוצאה, שוב, מלאה יחסית ומורכבת, ושוב, אינה מאבדת את חיוניותה ורעננותה גם אם אינה מאד חומצית. יופי. 94 שקלים, כשר

לים 2020 – מאז שהחל ליצרו לפני כמה שנים, הפך לים של שוקי (ועכשיו גם של אייל) ליין החביב עלי מיקב עגור. הערבוב (בלנד) בין ענבי הסירה והמורבדר 'איבד' אמנם קצת מה'לכלוך' הטיפוסי שהיה ליינות עגור כולם לטובת נוכחות קצת יותר מהוקצעת, אבל מבלי לאבד, לשמחתי, את טעם עשבי התיבול, והאופי הקצת פרוע של יינות עגור המשקף יפה כל כך את יוצרם. 120 שקלים, כשר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות