הולכים על כל הקופה: בנק הפועלים דורש הכרה למס גם בקנס שהוטל עליו בארה"ב

בנק הפועלים ביקש מרשות המסים להכיר כהוצאה גם ברכיב הקנס שהטילו עליו הרשויות בארה"ב בפרשת העלמות המס של אזרחים אמריקאים. כך עולה מדו"ח הוועדה הבלתי תלויה שהקים הבנק לדון בתביעות שהוגשו נגדו על נזקי הפרשה.

המשמעות היא שהבנק מבקש מרשות המסים לקזז מחובות המס שלו בישראל לשנת 2020, שעליהם הוא דן עם הרשות, את כל התשלומים לרשויות בארה"ב — כ־900 מיליון דולר — כדי לחמוק מהעמדה לדין. כלומר לא רק את ההכנסות שחולטו והמס שנבע מהן. ובמילים פשוטות: לשיטתם, על קופת המדינה לממן את כל ההסתבכות בארה"ב, ולא רק חלק ממנה.

הבקשה של הפועלים כוללת גם להכיר כהוצאה ברכיב הקנס ששולם בארה"ב (231 מיליון דולר) ולא רק ברכיבי ההכנסות והמס שהועלמו מהרשויות בארה"ב, כך על פי פסיקות בתי המשפט ומומחי מס, אסורה.

בהנחיות הרשות לפקידי השומה (ניכוי הוצאות – קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה) נכתב: "על המפקחים לוודא, בשעת בדיקת הדו"ח, ששום תשלום עונשין (בין היתר קנסות על עבירות על חוקים ועל הוראות, ת.ג), שהוטל בתוקף פסק-דין של ביהמ"ש או בתוקף החלטת רשות מנהלית, לא ייכלל במסגרת ההוצאות העסקיות. אין להתיר בניכוי תשלום ששולם בניגוד להוראות כל דין". זאת ועוד, כלל ידוע במשפט הישראלי הוא "תקנת הציבור", שפורשה על ידי בתי המשפט שאין להתיר הטבת מס שבאה לעודד עבירה על החוק.

כוונת הבנק לבקש מרשות המסים לקזז תשלומים בארה"ב מחובות המס שלו בישראל, נחשפה בדו"ח הכספי שלו לשנת 2021. הוצאה ניתן לקזז מהדו"ח שבו בוצעה התשלום בפועל — 2020 במקרה של הפועלים — כאשר לרשות יש עד 4 שנים להוציא שומה חלופית. ככל שהבנק לא יקבל אותה הוא רשאי לערער לבית המשפט.

הבנק כתב בדו"חות לשנת 2021 כי סיכם עם רשות המסים כי: "ההוצאות הקשורות בחקירת עסקי הקבוצה עם לקוחות אמריקאים שהוצאו במהלך השנים האחרונות, ידונו לצרכי מס במסגרת השומה לשנת המס 2020". מדו"חות הבנק לשנת 2022, שפורסמו לפני כחודש, עולה שדיוני השומה של 2020 טרם הסתיימו. זאת משום שצוין שלבנק והחברות הבנות יש שומות סופיות רק עד 2020. כלומר סוגית ההכרה בקנסות בארה"ב עדיין לא הסתיימה.

כאמור, מדו"ח הוועדה הבלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט בדימוס, יורם דנציגר, שהקים הבנק, עולה שיועציו ביקשו לקזז מתשלומי המס את כל התשלומים בארה"ב. וכך נכתב בפרק המיסוי בדו"ח, שנעשה בעקבות בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת על היבטי המס בקשר לחקירה האמריקאית.

"מן הבירור שקיימה הוועדה עלה שהבנק דרש מרשות המסים הישראלית הכרה בהוצאות החקירה החל מדו"ח המס לשנת 2016 ואילך (הבנק הפריש בדו"חות במהלך השנים כספים לפי התקדמות ההליכים, ת.ג) והחל בשיח עם רשות המסים לניכוי ההוצאות", נכתב בדו"ח, שתקצירו פורסם בינואר 2022. "במסגרת דו"חות המס שהוגשו, הבנק ניכה את ההפרשה בגין כלל התשלומים – ללא קשר לרכיב שבגינו שולמו (חילוט הכנסות, השבת מס, קנס) – כהוצאה מותרת לצרכי מס".

מה הייתה עמדת הרשות לגבי מהלך התמוה והספק בכלל אם חוקי? על פי דו"ח הוועדה: "רשות המסים הביעה את עמדתה לפיה הדיון בשאלת התרת הוצאות החקירה לצרכי מס יעשה רק במועד התשלום, קרי שנת 2020, ולא בעת רישום ההפרשות בשנים שקדמו לכך. הדיונים לגבי השומה צפויים להתקיים בין 2023–2024". במילים פשוטות, הרשות לא הסכימה לקיזוז הסכומים לפני שהבנק סיים את כל התשלומים לרשויות. עם זאת היא הסכימה לדון בכך, לא ברור למה, בדיוני השומה של 2020.

ההחלטה הזאת של הרשות הגבירה כנראה את התיאבון של יועצי הבנק לנסות להפיל עוד עלויות על קופות המדינה: "גם בנוגע לתשלומים מכוח ההסדרים שמיוחסים לפועלים שוויץ (החברה הבת שבה בוצעו ההעלמות, ת.ג), בכוונת הבנק לבקש הכרה בתשלומים אלה מרשות המסים לאחר הפסקת הפעילות והחזר הרישיון של פועלים שוויץ".