ד"ר גדעון פרידמן |
תרחיש עלטה? רק אם יקימו עוד תחנות גזיות
בשבוע שעבר החליטה הות"ל על אישור הקמת שתי תחנות כוח נוספות לייצור חשמל מגז טבעי, בניגוד לעמדת משרד האנרגיה שביקש לדחות את הדיון בשלושה חודשים כדי להשלים את בחינת הצורך בהן. זו החלטה שהיא לא פחות משערורייתית. משרד האוצר ומנהל התכנון הפכו למי שדואגים למשק האנרגיה בניגוד לעמדת המשרד המקצועי – משרד האנרגיה, שטרם השלים את בחינת הנושא.
תכנית הפיתוח למשק החשמל של חברת נגה - חברת ניהול מערכת החשמל - האמונה על התכנון המפורט של משק החשמל בוחנת מספר תרחישים אפשריים לשנים שעד 2030. בינהם תרחישים בהם לא נעמוד ביעדים לייצור חשמל מתחדש ונגיע רק ל-18%, ותרחיש שהביקוש לחשמל יגבר מאוד בגלל מגמת החישמול העולמית, ובגלל חדירת רכבים חשמליים. כדי להבטיח שלא יהיה מחסור בחשמל בשום מצב, התכנית נקטה את הגישה השמרנית ביותר - וכך קבעה נגה, שנדרש להקים עוד 2 תחנות ייצור חשמל בגז טבעי עד 2030 (התכנית אף הפריזה בדרישה זו שכן התחשיבים הצביעו על צורך בתחנה אחת בלבד). אף שהתכנית טרם אושרה סופית, בפועל, כבר היום יש שני אישורים לתחנות כוח כאלה - בשורק, וכן כחלק מהמכירה של תחנת אשכול מחברת החשמל ליצרן פרטי. על אף הגישה הקיצונית בשמרנותה של נגה, והעובדה שכבר יש אישור ל-2 תחנות כנדרש, נשמעים לאחרונה עוד ועוד קולות על כך שנדרשות עוד תחנות כוח גזיות כדי שלא נחווה כאן עלטה. משרד האוצר הפיץ חוות דעת רשמית בעניין, וכתבות התומכות בעמדה זו הן עניין שבשגרה. נראה שחשש בלתי מבוסס זה הוא שהוביל להחלטה האומללה בות"ל.
על פי תרחישי האימה המומצאים, העלטה תתרחש כאשר לא יהיה מספיק חשמל לספק את הביקוש הגואה. על פי הניתוח של נגה, אם נעמוד ביעדי הייצור של אנרגיה מתחדשת לשנת 2030, לא יהיה צורך בתחנות כוח גזיות נוספות. הקביעה כי נדרשות תחנות כוח נובעת מהחשש שלא נעמוד ביעדים. בחינה של הביקוש לחשמל לאורך שעות היום, מגלה כי ביקוש השיא הוא בשעות אחה"צ והערב של ימי הקיץ. תחנות הכוח נבנות כדי לספק את ביקוש השיא, ובשעות של שפל בביקוש רבות מהן מושבתות. לפיכך, אם נוכל לאגור חשמל משעות השפל לשעות השיא, לא נצטרך להקים תחנות כוח נוספות. הטכנולוגיה לאגירת חשמל התפתחה מאוד בשנים האחרונות, וניתן לאגור היום חשמל שיספיק לשעות. לפיכך, אין צורך להתכונן היום לתרחיש שלא נעמוד ביעדי המתחדשות, על ידי הקמה של תחנות גיבוי בגז טבעי. זאת משום, שהתקנה של מערכות אגירה נוספות יכולה להתבצע תוך שנתיים-שלוש, במקום 7-10 שנים, שלוקח לתכנן ולהקים תחנה גזית. אילון מאסק וטסלה הקימו באוסטרליה תחנת אגירת חשמל ענקית תוך 6 חודשים, כולל השלב המכרזי.
היבט עלטה נוסף קשור בביטחון האנרגיה. נזכיר לקוראים כי בשנים האחרונות התפרסמו שני מקרי עלטה בייצור החשמל בארה"ב. הראשון התרחש בקליפורניה בקיץ 2020, והשני בטקסס בחורף 2021. חשוב להבין שבשני המקרים העלטה נבעה מתקלות ביכולת של תחנות הכוח הגזיות לספק חשמל – בעיקר משום שלא הצליחו לספק את הגז לתחנות. בישראל אין מאגרי גז לשעת חירום, ובעת מלחמה אסדות הגז מושבתות מחשש לפגיעה ארוכת טווח בהן. דלק הגיבוי של תחנות הכוח הגזיות הוא סולר, והמלאים שלו גם הם מוגבלים – החזקת המלאי הזה עולה מאות מליוני שקלים לפחות, והיא איננה נספרת באופן ישיר בעלות החשמל המיוצר בתחנות. לפיכך, ככל שנסתמך יותר על תחנות הכוח הגזיות, נהיה נתונים יותר לאפשרות של עלטה.
בנוסף, ייצור החשמל המתבסס על תחנות כוח גדולות, נושא בחובו סיכון רב בשל הסיכון בפגיעה בתחנות הכוח האלה, או במערכת מסירת החשמל מהן אל הצרכנים.
לעומת זאת, ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, כשבצידה אגירת חשמל בקנה מידה גדול, יהיה פרוס בכל הארץ, ולפיכך אינו נתון לחשש מפני פגיעה מרכזית. מקורו בשמש, הזורחת מדי יום, ולכן אינו תלוי באספקת דלקים ממדינות רחוקות (ולא תמיד סימפטיות), או באגירת הדלק במיכלי ענק, המהווים בעצמם סיכון לא מבוטל, ומסתירים בחובם עלויות עתק. לצורך מימוש חזון האנרגיה המתחדשת נדרש שינוי חשיבה בקרב האחראים על משק החשמל, נדרש לשפר את יכולת ניהול החשמל ברמה הארצית, וברמה המקומית, לשלוט בביקושים באמצעות מנגנון ניהול ביקושים, ולעודד הקמה של מערכות ניהול אנרגיה מקומיות המתבססות על אנרגיה מתחדשת עם אגירה.
לפיכך, הן בהיבט של מחסור כללי בחשמל והן בהיבט של בטחון האנרגיה – החלטה להקים תחנות גזיות נוספות רק מעלות את פגיעות המערכת ואת החשש לעלטה. עדיף להמשיך ולעודד את הקידמה במערכת החשמל הישראלית – התקנת אנרגיה מתחדשת עם אגירה וניהול אנרגיה משופר. כך נגדיל את הסיכויים למניעת עלטה בישראל.
גדעון פרידמן הוא CTO בקרן השקעות בתחום האקלים - נט-זירו ולשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה