הסנאט האמריקאי מציג: כרטיס למופע של ריכוזיות

בסוף השבוע האחרון שחררה ועדת המשפט של הסנאט האמריקאי אזהרה חמורה ל־Ticketmaster: "אנחנו מסתכלים עלייך", צייץ החשבון הרשמי של הוועדה היוקרתית, ולצדו הוסיפו לינק למכירת הכרטיסים הצפויה לסיבוב ההופעות של הזמרת ביונסה. על פניו נראה תמוה – מה כבר עניינו של המחוקק האמריקאי במכירת הכרטיסים של המלכה B? מסתבר שלא מעט. הפלטפורמה הוותיקה למכירת כרטיסים היא האחרונה ברשימת ענקיות הטכנולוגיה שגוברת הקריאה לפירוקן.

ההתעניינות אינה ספונטנית כמובן, היא תוצאה של ריכוזיות הולכת וגוברת של שוק הכרטיסים לאירועים חיים כמו הופעות ומשחקי ספורט. לכך מתלווה רמה הולכת וגוברת של חוסר שביעות רצון ציבורית בנושא, ששיאו היה בנובמבר האחרון. אז נפתחה מכירת הכרטיסים לסיבוב ההופעות של אחת הזמרות הפופולריות בארה"ב – טיילור סוויפט. סוויפט, שלא הופיעה כארבע שנים, משכה מיליוני מעריצים לנסות להשיג לעצמם כרטיס כשנפתחה המכירה בטיקטמאסטר. אחרי המתנה ממושכת ורענון בלתי פוסק של המסכים, האתר והאפליקציה קרסו. ההזנחה המתמשכת של אלו מצד החברה פגעה ביכולתה להתמודד עם הביקוש לכרטיסים, וגם למנוע מבוטים וספסרים להקדים מעריצים רבים ולהשיג לעצמם כרטיסים רבים, שמיד הוצעו במחירים גבוהים בשוק המשני. שוק זה כולל בין היתר גם את טיקטמאסטר, שגובה עמלה נוספת על מכירות אלו, שנגזרת ישירות מהמחיר החדש והגבוה יותר.

המחאה הציבורית היתה עזה. אף שהסיטואציה והעומס על הפלטפורמה היו ייחודיים, מעריצי סוויפט, ה־Swifties, סירבו לעבור לסדר היום. הם מחו על הזנחת הפלטפורמה, על הריכוזיות שלה ועל העמלות המופרזות. היו גם תביעות אזרחיות בטענה להפרות של הגבלים עסקיים. המהומה היתה כה גדולה שאף טיילור סוויפט עצמה הביעה את מחאתה. וכשסוויפט מדברת, המחוקקים מקשיבים וועדת הסנאט למשפט קיימה שימוע מיוחד. כך קרה שביום אחד בינואר האחרון עלו לדוכן הנאומים בזה אחר זה סנאטורים משני קצות הקשת הפוליטית, והחלו לנזוף בחברת הכרטיסים בהסכמה יוצאת דופן. באותו הזמן Swifties קיימו הפגנה מחוץ לבית הנבחרים בעודם מנופפים בשלטים שקוראים ל"סיום המונופול".

איור: יונתן פופר

1. החטא הקדמון

הפיאסקו סביב מפלצת הכרטיסים לא כולל חטא קדמון אחד. במשך 30 שנה תהליכי מיזוג ורכישות בתחום, בהובלת טיקטמאסטר, הפכו את השוק לריכוזי יותר ויותר. כבר בשנות התשעים החלו אמנים למחות על העמלות הגבוהות שגובה הפלטפורמה ועל המהלכים שביצעה לחייב אולמות הופעות להשתמש רק בשירותים שלה למכירת כרטיסים. אחת הלהקות המזוהות יותר במלחמה אז היתה פרל ג'אם, שבשיא הפופולריות שלה ניסתה לא להשתמש בשירותי החברה. הדבר הסב ללהקה הפסדים משמעותיים, ולבסוף היא נכנעה וחזרה להשתמש בפלטפורמה.

ב־2010 התמזגה טיקטמאסטר עם חברת קידום ההופעות Live Nation בעסקת ענק בשווי 2.6 מיליארד דולר. בשעתו הכיר משרד המשפטים בכך שההסכם בין השתיים "מפחית משמעותית את התחרות על רכישת כרטיסים ראשונית, ומביא למחירים גבוהים יותר ופחות חדשנות לצרכנים", והעמיד שורת התניות בצו הסכמה לעשר שנים. בין היתר חייב את טיקטמאסטר למכור רישוי לפלטפורמת המכירות שלה, ואסר על הישות הממוזגת להתנות גישה להופעות שקידמה לייב ניישן לכרטוס על ידי טיקטמאסטר.

עשור מאוחר יותר החששות שעלו בנוגע לאיחוד התבררו כנכונים, עד לאותיות הקטנות. העמלות בפלטפורמה זינקו, לעתים אף יותר מערך הכרטיס, והחברה לא פעלה לרסן בוטים או לטפח את הפלטפורמה שלה כדי להבטיח מכירת כרטיסים ל"מעריצים". בעשור זה מניית החברה־האם לייב ניישן זינקה ב־800%, בין היתר בשל גובה העמלות שהיא משיתה על הלקוחות. לפי דו"חות החברה, בין 2019 ל־2022 זינקו ההכנסות מהעמלות ב־65% ל־355 מיליון דולר, בזמן שמספר הכרטיסים שנמכר זינק רק ב־15% ל־135 מיליון דולר. כלל הכנסות החברה זינקו באותה תקופה ב־87%.

The Great Consolidation - הרעיון שלפיו התקופה הנוכחית מאופיינת באיחוד גדול דרך מיזוגים ורכישות של כוח ועושר ליצירת עסקים גדולים עם אינטרסים ייחודיים

בדיקה של משרד המשפטים שפורסמה ב־2019 מצאה כי החברה חייבה אולמות להשתמש בבלעדיות בשירותי הכרטוס שלה ופעלה בשיתוף עם ברוקרים של כרטיסים בשוק המשני, שם מחירי הכרטיסים גבוהים ב־50% עד 150%. החברה הממוזגת, כך מצא משרד המשפטים, פעלה בניגוד גמור להסכמים עמה. בשל כך פתח ממשל טראמפ את הסכם המיזוג לבחינה מחדש, אך לא עשה שום דבר מהותי כדי לשנות את המצב. לייב ניישן הפגינה עמידות יוצאת דופן מול הרגולטור ולא במקרה: הוצאות החברה על פעילות לובי זינקו מרבע מיליון דולר ב־2018 ל־1.3 מיליון דולר ב־2021, וצפויות לעבור שיא זה ב־2022. החברה אף פעלה כדי למנוע חקיקה שתסדיר את שוק הכרטיסים המשניים.

אם יש עדות אחת ברורה במיוחד לעומק השליטה של לייב ניישן בשוק הכרטיסים זו מניית החברה. באותם ימי נובמבר הנוראיים, שבהם כל חברה אחרת היתה אמורה לספוג תגובה חריפה ממשקיעים, מנייתה דווקא זינקה ב־12%. החיים הטובים של מונופולים דה פקטו. אין מתחרים רלבנטיים, אין סכנה לנדידת לקוחות למתחרים, אין פגיעה בהכנסות או חשש לתגמול בעתיד הקרוב. החיים היציבים, הברורים והידועים של שליטה מונופוליסטית. לפני כמה חודשים נפתחה שוב חקירה על פעילות החברה, ובמקביל מאות אמנים אמריקאים יצאו בקמפיין בדצמבר האחרון בשם Breakup Ticketmaster. ניכר כי לא היה קשה לחברה להרגיע את המשקיעים. "אנחנו מרגישים בנוח עם המודל העסקי שלנו", אמרו בשיחה עם המשקיעים לאחרונה.

2. עכשיו לך תטפל

בעוד חקירת הגבלים עסקיים כבר יצאה לדרך, מוגבלות האפשרויות לטפל בריכוזיות. מי שעוקב אחרי מגזר הטכנולוגיה יודע כי כבר כמה שנים קוראים פוליטיקאים ואחרים לפרק ענקיות כמו פייסבוק וגוגל או כל חברה אחרת שהשיגה לעצמה דומיננטיות בשוק בזכות מיזוגים ורכישות וצמצום עקבי של התחרות בשוק. זאת אומרת היכן שלא חדשנות ויעילות יוצאות דופן דחפו למעמדן החריג ולהצלחתן של החברות הגדולות, אלא ניקוז שליטה שמקורו ברכישת הדומיננטיות וביצירת תנאים קיצוניים ריכוזיים. עד שזה יקרה, אם בכלל, בוועדת הסחר הפדרלית (FTC) הודיעו באוקטובר כי יפתחו כללים סביב עמלות שגובות חברות מלקוחות שבויים.

בינתיים ניכר כי המחוקקים האמריקאים לא מצטיינים במיתון ריכוזים של כוח או בנקיטת פעולות ממשיות לפרק ריכוזים כאלו שנוצרו על ידי רכישות ומיזוגים. גם העתיד לא טומן בחובו בשורות גדולות. ההערכות הן ש־2023 צפויה להיות שנת מיזוגים ורכישות גדולה באופן ייחודי. במורגן סטנלי מעריכים כי תקופה זו, שאותה כבר הכתירו The Great Consolidation, תונע באגרסיביות בשל התנאים המאקרו־כלכליים המורכבים. ההערכות הן שמיזוגים אלו ייגעו בכל המגזרים ממזון, בריאות, הפקה ואפילו חלקים בתעשייה הביטחונית. כולם יחפשו למכור את עצמם ולהבטיח צמיחה, כאילו צמיחה מסוג זה תבטיח לנו קידמה. ומה על הצרכנים? נגלה בעוד עשור.