וול סטריט | צילום: GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP
ריבית גבוהה עם שוק מניות בשיא? באמריקה זה אפשרי
לפי התיאוריה הקלאסית, הריבית הגבוהה, שוק העבודה הרותח, החברות שמציגות זינוק בתוצאות ושוק המניות בארה"ב ששובר שיאים - לא אמורים להתקיים יחדיו. איך זה בכל זאת קורה? בזכות תופעות שנולדו בקורונה, גידול מואץ בפריון בזכות הטכנולוגיה ויחס חוב להכנסה הנמוך זה 30 שנה
מי שמסתכל היום מקרוב על המתרחש בשוק ההון ובכלכלה האמריקאיים מוצא את עצמו ניצב בפני מבוכה, או לכל הפחות חידה שמאתגרת את התיאוריה הכלכלית הקלאסית. מצד אחד, הריבית נמצאת ברמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה־2000, והאינפלציה כבר מתחילה לפלרטט עם יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי; אך מנגד, שוק המניות משייט ברמות שיא, החברות מכות את תחזיות האנליסטים ושוק העבודה רותח.
לפי התיאוריה הכלכלית הקלאסית, כל הרכיבים האלו בפאזל הכלכלי לא אמורים להתיישב זה עם זה, ולפחות אחד החלקים היה אמור להתנהג באופן שונה. ריבית גבוהה אמורה לעודד חיסכון ולהפחית את הוצאות הצרכנים. במקביל, היא אמורה להעלות את מחיר האשראי ולהגדיל את עלויות המימון של החברות. כלומר, הצרכנים אמורים להוציא פחות, ובכך להחליש את צד הביקוש, מה שאמור להביא בסופו של דבר לירידת מחירים. המשמעות: ההכנסות של החברות אמורות להיפגע, ושורת הרווח שלהן, לרוב, סופגת פגיעה נוספת בשל הכבדה בעלויות המימון. התוצאה אמורה להיות ירידה באטרקטיביות של החברות, מה שאמור, עקרונית, לבוא לידי ביטוי בירידה במחירי המניות שלהן.
אבל הפאזל האמריקאי במתכונתו הנוכחית עומד בסתירה לתיאוריה הקלאסית. הריבית ניצבת ברמה של 5.25%—5.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2001. הבנק הפדרלי העלה את הריבית מאז חודש מרץ 2022 מרמה אפסית לרמה הנוכחית, כדי להילחם באינפלציה שהגיעה ביוני 2022 לשיא של ארבעה עשורים, כשעמדה על 9.1%. לפי הנתונים האחרונים שהתפרסמו, נכון לסוף חודש דצמבר 2023, האינפלציה בארה"ב עומדת על 3.4%. נכון, האינפלציה עדיין חורגת מטווח יציבות המחירים של הבנק המרכזי האמריקאי (3%-1%), אך היא נחלשה משמעותית ומתקרבת ליעד.
מנגד, מדד S&P 500, שזינק בכ־20% בחצי השנה האחרונה, שבר בסוף השבוע בפעם השביעית השנה את השיא של עצמו, ונושק לנקודת ציון היסטורית של 5,000 נקודות, שאותה מעולם לא חצה. בנוסף, יותר ממחצית מהחברות שכלולות במדד הדגל האמריקאי כבר פרסמו את התוצאות שלהן לרבעון הרביעי של 2023 ולשנה כולה, ורובן המוחץ, 80%, הכו את התחזיות. חלקן, בדגש על חברות הביג־טק, הציגו זינוקים דו־ספרתיים ומעלה בשורות ההכנסות והרווח הנקי.
כל זה קורה בשעה ששוק העבודה בארה"ב רותח והכלכלה מסרבת להתקרר. בינואר נוספו למשק האמריקאי 353 אלף משרות, בעוד הצפי בשוק היה לתוספת של 187 אלף משרות. הפתעה מסוג זה כבר הפכה למסורת לאורך שנת 2023 וחוזק שוק התעסוקה הפתיע את החזאים לא מעט פעמים במהלך השנה שחלפה. בנוסף, השכר לשעת עבודה עלה ב־0.6% בינואר וב־4.5% ב־12 החודשים האחרונים – עלייה מקצב שנתי של 4.1% בחודש הקודם – וגם שיעור האבטלה נותר יציב בחודש זה, ברמה נמוכה של 3.7%.
העובדה שהכלכלה לא מגלה סימני חולשה של ממש, מרחיקה את האפשרות שהפד יוריד את הריבית במרץ, וכעת בשוק חוזים לכך סיכוי של פחות מ־40%, בעוד בחודש שעבר חזו סיכוי של מעט יותר מ־70%. היעד כעת, בעיני מרבית החזאים, נדד למאי ואף ליוני.
אז עד מתי יוכל להחזיק פאזל הקסמים הזה בלי שאחד החלקים ייסדק או יתנפץ ויתחיל להתנהג כ"מצופה"? או מה בדיוק מסביר את התקיימותו של הפאזל הדיסוננסי הזה?
הורדת הריבית מתרחקת
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מדובר בשילוב של כמה גורמים שמאפשרים את תמונת המצב הזו. "החוב של הצרכן האמריקאי, של משק הבית האמריקאי, הן ביחס להכנסה והן ביחס לסך הנכסים, הוא הנמוך ביותר ב־30 השנים האחרונות. בסופו של דבר, זה מצמצם את השפעת הריבית הגבוהה על הצרכן. בנוסף, בארה"ב החוב לדיור הוא בריבית קבועה, אז עבור רבים בציבור הרכיב הזה לא התייקר, בשונה מישראל", אמר בשיחה עם "כלכליסט".
זבז'ינסקי הוסיף כי "אותו הדבר מתרחש במגזר העסקי. חברות רבות גייסו אג"ח בהיקפים גדולים ב־2021-2020, כשהריבית היתה אפסית. כתוצאה מכך, לרבות מהן יש עודפי נזילות אדירים בדמות הרים של מזומנים. המזומנים האלו מניבים להן הכנסות ריבית. אז אף על פי שהריבית עלתה, הוצאות הריבית נטו של החברות דווקא ירדו".
כמו כן, לפי זבז'ינסקי, גם הקורונה משחקת תפקיד במצב הנוכחי, עדיין. הביקוש הגובר לשירותים, שנוצר באותה התקופה, עדיין לא בא על סיפוקו. בנוסף, הביקוש לעובדים נמשך, לאחר שהחברות פיטרו מיליוני עובדים בשיא משבר הקורונה ואז מיהרו לגייס אותם בחזרה. זאת, הגם שבימים אלו מתרחשים פיטורים בהיקפים גדולים במגזר הטכנולוגיה. לכך יש להוסיף את העובדה שהממשלה האמריקאית הזרימה המון כספים לשוק, באמצעות הגעה לגירעון שמהווה 6% מהתמ"ג, ובמקרה של ארה"ב מדובר בסכומי כסף אדירים. גם המגזר העסקי משקיע כספים רבים בפיתוח וצמיחה, הן כדי להתחרות בתוך עצמו בצורה מיטבית, והן בשל עידוד שמעניקה הממשלה באמצעות תוכניות סיוע, כמו התמיכה בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב.
"פריון זה הכי חשוב"
הטרנד הכי לוהט במגזר העסקי כיום הוא כמובן טכנולוגיה בכלל ובינה מלאכותית בפרט. ההשקעות בטכנולוגיה הביאו, בין היתר, לגידול בפריון. ברבעון הרביעי של 2023, הגידול בפריון בארה"ב עמד על 3.2%. ברבעון השלישי הוא עמד על 4.9% וברבעון השני על 3.6%. לפי סקירה של זבז'ינסקי שפורסמה אתמול, מאז 2017 חלה האצה בגידול בפריון. "בין 2017 ל־2023 הפריון גדל ב־11%. זאת, לעומת שיעור של 6.5% בשנים 2017-2011. עלייה בפריון מסייעת להוריד אינפלציה, גורמת להאצה בצמיחה וצפויה להוביל לעלייה ברווחיות החברות".
זבז'ינסקי הוסיף כי "עלייה בפריון זה דבר נפלא, וזה אולי הדבר הכי חשוב. הנושא הזה לא מקבל כותרות, אבל הוא מה שמבטיח צמיחה לאורך שנים. הוא מסייע לצמיחה ולהורדת האינפלציה. אם חברה יודעת לייצר מוצר זול יותר, שזו אחת המשמעויות של עלייה בפריון, אז היא יכולה להיות תחרותית יותר ולהעלות מחירים בצורה מתונה יותר. עלייה בפריון פירושה גם לייצר יותר בפחות זמן, אז זה מגדיל את הרווחיות. במידה רבה המהפכה הטכנולוגית של ימינו מזכירה את המהפכה התעשייתית של לפני 100 שנה. זו פריצה טכנולוגית שמייצרת עלייה בפריון".