הרגולטור הפולני הפיל את מניות האנרגיה הירוקה באחוזת בית

מניות חברות האנרגיה המתחדשת בבורסת תל אביב ירדו היום לאחר הודעה על חוק שהועבר בפולין בנוגע לקביעת תעריף תקרה לחשמל. החוק, שמבוסס על המלצתו של האיחוד האירופי מהחודש שעבר, טרם קבע את התעריפים. עם זאת, על פי גורמים בשוק, חוסר הוודאות ביחס לתעריפים שייקבעו, כמו גם החשש מכך שמדינות נוספות יאמצו את עמדת האיחוד האירופי, הובילו לירידות במניות חברות האנרגיה הירוקה הישראליות שפעילות בפולין.

על פי החוק החדש, לכל טכנולוגיית ייצור של חשמל (למשל פאנלים סולאריים, טורבינות רוח או תחנות פחמיות) ייקבע מחיר תקרה למגה־ואט שעה. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב־1 בדצמבר 2022, ולהיות תקף עד סוף 2023. במידה שחברה תמכור חשמל במחיר גבוה יותר, למשל תחת חוזה PPA (ר"ת: Power Purchase Agreement - הסכם לרכישת חשמל לטווח ארוך), הסכום העודף שייגבה יועבר לקרן ייעודית בניהול ממשלת פולין. טרם נקבעו תעריפי התקרה, ולכן לא ניתן להעריך בכמה ייפגעו הכנסות החברות.

החוק החדש מבוסס על המלצת האיחוד האירופי מאמצע ספטמבר שלפיה יש לבצע התערבות חירום במחירי החשמל בשל משבר האנרגיה שנוצר ביבשת עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה. על פי דו"ח של גולדמן זאקס מספטמבר האחרון, האנליסטים בבנק מעריכים כי למשבר האנרגיה הנוכחי יהיו השלכות עמוקות יותר ממשבר הנפט בשנות ה־70. כמו כן, העריכו בבנק, כי חשבונות האנרגיה של משקי הבית באירופה יגדלו ב־2 טריליון יורו עד לשיא בתחילת השנה הבאה.

אחת מהתערבויות החירום שעליהן ממליץ האיחוד האירופי למדינות היא קביעת תקרת מחיר לחשמל המיוצר בעלויות נמוכות יחסית, כגון אנרגיה גרעינית ואנרגיות מתחדשות. עבור אנרגיות אלה ממליץ האיחוד לקבוע תקרת מחיר בגובה של 180 יורו למגה־ואט שעה, כאשר חשמל שיימכר בסכום גבוה יותר יועבר לקרן ייעודית שתעזור להפחית את חשבונות החשמל של האזרחים. על פי גורם בשוק, הגבלת המחיר אינה צפויה לפגוע בפיתוח האנרגיות המתחדשות ביבשת, מכיוון שפרויקט של אנרגיה סולארית יכול להיות רווחי גם במחיר של 60 יורו למגה־ואט שעה. עם זאת, מחירי החשמל באירופה הגיעו בימים מסוימים במשבר הנוכחי לתעריפים של יותר מ־300 יורו למגה־ואט שעה.

על פי הגורם, השוק בפולין נחשב יציב, קיימת אסדרה המאפשרת פיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, וכן מערכת בנקאית המשקיעה בפרויקטים. בשל תנאים אלה, לא מעט חברות אנרגיה מתחדשת ישראליות החלו לפעול בפולין. עם זאת, יש חברות שמתקני האנרגיה שיקימו יחלו לפעול רק לאחר שתוקף החוק יפוג, ולכן השפעתו עליהן מוגבלת, ובהן נופר אנרגיה שירדה היום במסחר בבורסה בשיעור של 3.25%. החברה שותפה בשיעורי אחזקה משתנים בפיתוח של תשעה פרויקטים במדינה (שלושה מהפרויקטים בשלבי הקמה או לקראת הקמה, ושישה מהפרויקטים בשלבים מתקדמים) בהספק של כמעט 750 מגה־ואט - אך רק פרויקט Cybinka, בהספק של 40 מגה־ואט, צפוי לקום במחצית השנייה של 2023, טרם יפוג התוקף של החוק. גם היקף הפעילות של דוראל בפולין קטן יחסית ביחס לפעילות הכוללת של החברה, ומנייתה טיפסה היום ב־1.43%.

לעומתן, יש חברות ישראליות הפעילות בפולין באופן משמעותי הרבה יותר. אחת מהן היא אנרג'יקס, שספגה היום את הירידה המשמעותית ביותר במדד ת"א־125 (7.25%). הירידה הובילה גם לנסיגה של 2.44% במניית החברה המחזיקה באנרג'יקס, אלוני חץ. על פי הדו"חות הכספיים האחרונים של אנרג'יקס, החברה פעילה בארה"ב, ישראל ופולין. בשלוש המדינות יחדיו, לאנרג'יקס יש כ־770 מגה־ואט בהפעלה מסחרית. 40% מפעילות החברה המופעלת מסחרית (301 מגה־ואט), מקורם בפרויקטים של טורבינות רוח בפולין.

הירידה בשווי המניה מגיעה אף שהחברה הודיעה כי 73% מהחשמל שתייצר ב־2023 יימכרו בתעריף של 800 זלוטי למגה־ואט - מחיר נמוך יותר מהמלצת התקרה של האיחוד האירופי שמסתכם בכ־850 זלוטי (180 יורו). עם זאת, ייתכן שהחברה תפסיד מההגבלה החדשה, במידה שהיתה יכולה למכור את יתר החשמל שתייצר בסכום הגבוה מ־850 יורו.

באופן דומה, מניית סאנפלאואר ירדה היום ב־7.9% לאחר הדיווח. החברה סיימה את המסחר עם ירידה של 3.3% בשווי המניה. על פי הדו"חות הכספיים האחרונים, החברה מחזיקה ב־80.8 מגה־ואט של מתקני אנרגיה מתחדשת, מתוכם 30.8 מגה־ואט בפרויקטים סולאריים בישראל, ו־50 מגה־ואט בטורבינות רוח בפולין. ביוני האחרון חתמה החברה על הסכם למכירת החשמל שתפיק מהחוות בפולין על בסיס הסכם PPA עם חברת חלוקה במדינה. החברה צפתה כי עליית מחירי האנרגיה בפולין תגדיל באופן משמעותי את הכנסותיה.

אף שפרויקט של אנרגיה מתחדשת יכול להיות רווחי גם בתעריפים הנמוכים בשני שלישים מתעריף התקרה המומלץ על ידי האיחוד האירופי, גורם אחר בשוק ייחס את הירידה בשווי המניות של החברות לחוסר הוודאות הנגרם מאי־קביעת התעריפים על ידי ממשלת פולין. כמו כן, יש חשש בשווקים שיותר מדינות באירופה יתחילו באימוץ המלצות האיחוד, ובכך יגבילו את מחירי החשמל ורווחי החברות הפועלות בשווקים אלה. כמו כן, קיים חשש מכך שהמדינות יקבעו תעריפים נמוכים מאלה המומלצים על ידי האיחוד האירופי.