ה־BVI חוזר: חברה סולארית מארה"ב תנסה לגייס חוב בת"א

סנונית ראשונה אחרי הטרנד שגווע? אחרי הפסקה של כשנתיים וחצי חוזרות החברות הזרות לגייס חוב בבורסת תל אביב במודל BVI (חברות המאוגדות באיי הבתולה). אך הפעם לא מדובר בחברת נדל"ן, אלא בחברה בתחום האנרגיה המתחדשת.

ל"כלכליסט" נודע כי החברה האמריקאית גרין סטריט (Green Street), שבבעלות יזמים יהודים, הגישה לרשות ניירות ערך טיוטת תשקיף, במטרה להנפיק אג"ח בהיקף 100 מיליון דולר באחוזת בית. התשקיף נמצא בהליכי אישור ברשות, ובהליך של קבלת דירוג אשראי במידרוג. 

מנכ"ל גרין סטריט, סקוט קרנר | צילום: אתר החברה,

גרין סטריט, שפועלת מסטמפורד שבקונטיקט, ארה"ב, הוקמה ב־2014, עוסקת בייזום, מימון והפעלה של מערכות סולאריות עבור עסקים, בתי ספר, ארגונים ללא מטרות רווח ורשויות מקומיות ברחבי ארה"ב. כמנכ"ל גרין סטריט מכהן סקוט קרנר והנשיא הוא ג'ייסון קופליק, והחברה מעסיקה 32 עובדים ובהם רואי חשבון, עורכי דין, מנהלי נכסים, מנהלי השקעות, מהנדסים ואנשי שיווק. ההון העצמי של החברה מוערך בעשרות מיליוני דולרים בודדים, והחוב שלה, ברמת הפרויקטים, מסתכם ביותר מ־100 מיליון דולר. 

הונה העצמי של החברה מוערך בעשרות מיליוני דולרים בודדים וחובה ברמת הפרויקטים הוא מעל 100 מיליון דולר.

בעלת המניות הגדולה בחברה (50%) היא משפחת אדלסברג, וככל הידוע, היא שהעמידה את המימון לחברה עם כמה שותפים פרטיים. על מנת להשלים את דירוג האשראי של החברה תבחן מידרוג אם הלוואות שהעמידו הבעלים נחשבות להון עצמי של החברה. 

סמנכ"ל הכספים של החברה, הישראלי אמיר ריצ'ולסקי, כיהן במשך פחות משנה כמנכ"ל חברת ספיר קורפ, שנסחרת בבורסת ת"א ונמצאת בשליטת אלכס ספיר. החברה עוסקת בנדל"ן בארה"ב. ריצ'ולסקי התפטר מתפקיד זה בדצמבר האחרון. 

גרין סטריט מגיעה לת"א לגייס חוב, משום שהמימון שתצליח לגייס בארה"ב יעלה לה בריבית דו־ספרתית. לפיכך, החברה תנסה לגייס בבורסה המקומית בריבית הנמוכה ביותר שתוכל לקבל. 

לפני כשנתיים ניהלה גרין סטריט מגעים למכירתה לשיכון ובינוי , ובשנה האחרונה התקיימו פגישות גם עם נופר אנרג'י  ואנלייט אנרגיה, ועם קרנות ההשקעה בתשתיות ג'נריישן קפיטל וקיסטון. בתקופה שבה נערכו המגעים נהנו מניות האנרגיה הירוקה מפריחה, וגרין סטריט קיוותה להימכר בשווי גבוה. אך עם שוך הגאות של הענף, החליטה החברה לצאת לגיוס אג"ח בת"א. 

הגיוס של גרין סטריט עשוי להיות הסנונית הראשונה לחזרתן של חברות זרות לגייס במודל BVI. במודל זה החברה מקימה חברה ייעודית באיי הבתולה הבריטיים, והיא זו שמגייסת את הכסף. הטרנד החל ב־2008 וצבר תאוצה עד שהגיע לשיא ב־2017, אז גייסו החברות הזרות במודל זה 9.4 מיליארד שקל בת"א. בשנים 2009–2019 גייסו חברות ה־BVI כ־30 מיליארד שקל בשוק המקומי, אולם המגמה נבלמה נוכח שורת אירועים שליליים, כמו הקריסה של חברת ברוקלנד וההסתבכות של אולייר. גיוס החוב האחרון שבוצע היה זה של חברת הנדל"ן האמריקאית ווסטדייל, שגייסה פה כחצי מיליארד שקל באפריל 2019. מאז בוצעו כמה הרחבות של סדרות, אך לא הגיעה לכאן חברה חדשה לגיוס חוב. 

במרץ האחרון פרסמה רשות ני"ע טיוטת הוראה, שפגעה באופן משמעותי באטרקטיביות של החברות הזרות שגייסו חוב בישראל, ובראשן אלה שעשו זאת במודל ה־BVI. המסמך קבע כי אג"ח של חברות ללא זיקה לישראל, המדורגות מתחת ל־AA מקומי, יוגדרו ככאלה שאינן בדירוג השקעה. המשמעות היא שחברות נטולות זיקה לישראל יידרשו להציג דירוג ישראלי הגבוה בשש דרגות מאלה שיש להן זיקה לישראל, כדי להיכלל בקבוצת אג"ח שמוגדרות כבעלות דירוג השקעה. חברה נטולת זיקה לישראל מוגדרת ככזאת שהתאגדה מחוץ לישראל, שניהול עסקיה מחוץ לישראל ושמניותיה לא הוצעו לציבור בישראל. בתגובה ירד ב־3.12% מדד תל־בונד גלובל - שמורכב מאג"ח שקליות של חברות זרות המדורגות בדירוג A מינוס ומעלה - בשעה שמדד אג"ח קונצרני כללי רשם ירידה של 0.24%. 

חודשיים לאחר מכן פרסמה הרשות מסמך סופי ומרוכך הרבה יותר, ובו קבעה כי אם היו"ר או מנכ"ל החברה הוא מישראל, או שיש רוב ישראלי בדירקטוריון, ייחשב הדבר כזיקה לישראל, והאג"ח של החברה לא יידרשו לעמוד ברף הגבוה יותר. בנוסף הוחלט שהשינוי יבוצע בתוך שלוש שנים, במטרה לאפשר למנהלי הקרנות להיערך בהתאם.