הסערה הפוליטית סביב החוק לפטור מגיוס: מה רוצה כל אחד מהצדדים?

המערכת הפוליטית סוערת וגועשת סביב החוק לפטור מגיוס, שמכרסם בקואליציה ועלול להוביל לפירוקה - למרות שלאף אחד מראשי מפלגות הקואליציה אין עניין בפירוק כזה כאשר סקרי דעת הקהל אינם מלבבים מבחינתם.

רשמית, הקואליציה מתכוונת לחוקק את החוק לפטור מגיוס בחודשים נובמבר־דצמבר 2023. אבל חקיקת החוק פוגשת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראשי המפלגות והשרים הבכירים בעימותים אישיים ופוליטיים קשים ביניהם - ולא חסר על מה: הגיוס, חוקי ההפיכה המשטרית, הירידה בסקרים, המחאה הציבורית ועוד.

יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני התנו בשבוע שעבר את תמיכתם בחוקי ההפיכה המשטרית בחקיקת חוק הפטור מגיוס. הם דרשו שנתניהו יגיע להסכמה על ההפיכה המשטרית עם מרכיבים באופוזיציה כמו יש עתיד והמחנה הממלכתי, כדי שיהיה יותר קל להעביר את הפטור מגיוס. בכך, בעצם, הפכו הפטור מגיוס וההפיכה המשטרית לתלויים זה - כאשר לכולם ברור שהפטור מגיוס וחקיקת ההפיכה המשטרית, זה בצד זה, הם המפתח להישרדות הקואליציה.

"כלכליסט" צלל למאבקים הפוליטיים והאישיים שסובבים את החוק לפטור מגיוס:

מה המפלגות החרדיות רוצות

יצחק גולדקנופף ומשה גפני מיהדות התורה דורשים לחוקק חוק שיעניק פטור גורף מגיוס לאברכים. כאמור, הם מתנים את אישורו תחילה של חוק הפטור מגיוס בתמיכתם בחוקי ההפיכה. בשבוע שעבר הם הודיעו על דרישתם להגיע להסכמה עם האופוזיציה על חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, מתוך מטרה לרכך התנגדות ציבורית עתידית לחוק הפטור מגיוס.

אלא שנכון לעכשיו, קשה לראות את האופוזיציה תומכת בפטור מגיוס מכל סוג שהוא. בני גנץ וגדי איזנקוט מסיעת המחנה הממלכתי פועלים במקביל לחקיקת "חוק שירות ישראלי", שיכלול שירות צבאי ואזרחי. אבל גם אם יושגו הסכמות כלשהן של הקואליציה עם המחנה הממלכתי או אפילו עם יש עתיד, לא נראה שהן ירגיעו את המחאה הציבורית.

נתניהו, השבוי בידי גולדקנופף וגפני, לחץ עליהם בשבוע שעבר לרכך את תביעותיהם לפטור גורף מגיוס - ונענה בשלילה. בליכוד מתנגדים לחקיקת פטור גורף מחשש שיעצים את המחאה, ואולי אף יגרום לח"כים מסוימים בקואליציה למרוד ולהתנגד לו. לכן בליכוד מציעים לקבוע יעדי גיוס לחרדים בחוק, בצד אי נקיטת סנקציות כלכליות או פליליות אם לא יעמדו בהן. אלא שספק אם "ריכוך" כזה לא יגרור בדיוק אותן תוצאות, שכן משמעותו חוק גיוס "בכאילו" ותקיעת אצבע בעין של הציבור החילוני הזועם.

בניסיון להרגיע את הלחץ הציבורי, ביום חמישי נערכה פגישה נוספת של הצוות הקואליציוני לעניין בהשתתפות סגני השרים אורי מקלב ומאיר פרוש (יהדות התורה), שר השיכון לשעבר אריאל אטיאס (ש"ס), מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ועומר רחמים, יועצו של בצלאל סמוטריץ', וכן נציגי משרד הביטחון. בין ההצעות שהועלו באחרונה היו חקיקת חוק לפטור מגיוס בהוראת שעה לעשר שנים שבסיומן הוא ייבחן מחדש, אך החרדים מתנגדים מחשש שהוראת שעה ארוכה כזו תיפסל על ידי בג"ץ. החרדים גם מסרבים להתחייב לגיוס לצה"ל או לשירות לאומי, ומתנגדים לקביעת יעדים בחקיקה.

גולדקנופף וגפני מנסים בשבועות האחרונים לשדר חזית אחידה בנושא חוק הפטור מגיוס, אלא שבפועל יש ביניהם יריבות משמעותית: גולדקנופף הוא יו"ר יהדות התורה, הרשימה המשותפת למפלגות אגודת ישראל ודגל התורה, ואילו גפני הוא ותיק חברי הכנסת שעמד בעצמו בראש יהדות התורה. כל אחד מהם כפוף למועצת גדולי תורה אחרת. נכון לעכשיו, חברי המועצות לא מוכנים להתפשר על חוק הפטור מגיוס, אך אם המצב ישתנה, המתיחות ביניהם צפויה להתפרץ.

מבין נציגי המפלגות החרדיות, דווקא אריה דרעי יו"ר ש"ס נראה כמי שמוכן לפשרה מסוימת. ערב ההצבעה על החוק לביטול עילת הסבירות ניסה דרעי לתווך ואף שוחח עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, אך הקואליציה דרסה את הניסיונות הללו. בחוק לפטור מגיוס דרעי מוכן לדון על פשרות, אך בשלב זה גולדקנופף וגפני כלל לא מוכנים לדבר על קביעת מכסות כלשהן לגיוס חרדים. לא רק זה, גורמים בליכוד הביעו כעס על דרעי, משום שלטענתם הוא בעצם פועל להפניית האש נגד ההפיכה המשטרית.

מה שר הביטחון רוצה

בינתיים, ביום רביעי פרסמה הממשלה את תזכיר חוק שירות ביטחון להערות הציבור. לפי התזכיר, גבר יהיה חייב בתקופת שירות בת 32 חודשים (שנתיים ו־8 חודשים), ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, מערכים, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר ובלבד שמשך השירות לא יפחת מ־24 חודשים.

במסגרת הצו, שר הביטחון יקבע בהיוועצות עם שר האוצר יעדים למשך השירות המוצע החל משנת 2026 ואילך. עוד מוצע לקבוע כי מי שיידרש לתקופת שירות העולה על 24 חודשים יקבל החל בחודש ה־25 לשירותו תגמול, בנוסף לשכר הצבאי הקיים. המשמעות היא מתן "צ'ופר" למי ששירותם ארוך יותר, על מנת לנסות ולצמצם את האפליה מול האברכים שלא התגייסו. לשם כך שר הביטחון יואב גלנט דורש לחוקק את "חוק יוקרת השירות", שיעניק הטבות למשרתים מעל 24 חודשים. עלות החוק נאמדת בכ־8 מיליארד שקל בשנה.

גלנט שייך למחנה בליכוד שמהווה איום על מחנה יריב לוין, ולצדו שרים בכירים נוספים כמו ניר ברקת, ישראל כ"ץ ואבי דיכטר (וגם הח"כים יולי אדלשטיין ודני דנון). כל אחד מהשרים הללו רואה בעצמו ממלא מקום טבעי לראש הממשלה, והם אינם אוהבים, בלשון המעטה, את התחזקותו של לוין בקרב קבוצות מתפקדים ובקרב ציבור ימני. חלקם חוששים שאם נתניהו יפרוש מראשות הממשלה, לוין עשוי להפוך לממלא מקומו. לא יהיה מפתיע לראות אותם, או מי מהם, מנסה לבדל את עצמו כשיפרוץ הקרב על חוק הפטור מגיוס - כדי להוות אלטרנטיבה ללוין.

מה עוצמה יהודית רוצה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יתמוך בחוק לפטור מגיוס שיוגש על ידי הממשלה, אך הוא במלכוד משל עצמו: הוא שר האוצר, ומשרדו הודיע שאין כסף בקופה הציבורית ל"חוק יוקרת השירות" של גלנט. נתניהו ינסה לכופף אותו ולמצוא את הכסף לכך כדי להעביר את הפטור מגיוס ולשמור על שלמות הקואליציה.

סמוטריץ' תומך בחוקי ההפיכה המשטרית ומתואם עם הקו שמוביל נתניהו, אלא שהוא מצוי בתחרות עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר על קולות הבוחרים מהציונות הדתית. בסקרי דעת הקהל האחרונים, הציונות הדתית בראשותו זוכה בארבעה מנדטים, רף אחוז החסימה, לעומת שבעה מנדטים שבהם זכתה בבחירות האחרונות.

היחסים בין בן גביר וסמוטריץ', שהתמודדו ברשימה אחת לכנסת הנוכחית בתיווכו של נתניהו, התקררו. בן גביר צפוי לתמוך בחוק הפטור מגיוס שיוגש על ידי הממשלה, ואז תעלה השאלה מה סמוטריץ' יעשה תחת כובעו השני כשר אוצר, ואיך זה ישפיע על מעמדו במפלגה.