הנגיד במכתב חריג לנתניהו: "התערבות בתמחור הריביות בבנקים - חציית קו אדום"

שבוע לאחר שיחת הנזיפה שקיים נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון למנכ"לים של הבנקים הגדולים בנוגע לריבית על יתרות העו"ש של לקוחותיהם, הוא שולח מכתב חריג בחריפותו לראש הממשלה בנימין נתניהו. הנושא: הצעת החוק לפיה הנגיד יקבע באישור שר האוצר את הריבית המינימלית שישלמו הבנקים.

למכתב המלא של הנגיד לחצו כאן

המכתב נשלח לאחר שהשבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק. ירון מבקש מנתניהו שיתערב באופן מיידי ויסיר את ההצעה לאלתר מסדר היום.

ירון מביע התנגדות מוחלטת להצעת החוק, מגדיר אותה כחציית קו אדום, ומתריע מפני השלכותיה שעלולות להגיע עד להשפעה על הדירוג של מדינת ישראל. "אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד", כותב ירון. "קביעת מחיר פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק, גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות. היא מעוררת קשיים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב המחיר, והיא נתפסת בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות".

ירון מכנה את הצעת החוק הזו כהתערבות בוטה, שלדבריו עלולה להשפיע לא רק על גופים פיננסים בינלאומיים הפועלים בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים בתחומי הכלכלה. "מיקוד הדיון בצעד בודד בתחום העו"ש, ודאי כאשר הוא מבוצע תוך התערבות בתמחור, אינו אופטימלי עבור הלקוחות".

לפי הצעת החוק, שר האוצר יאשר את הריבית המינימלית שיקבע בנק ישראל, ירון אומר בהקשר זה כי הדבר מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל מדיניות מוניטארית: "בכך ניתנת הסמכות לשר האוצר להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטארית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש, וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג".

הדברים החריפים הללו נכתבו בתגובה להצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי מש"ס, ולפיה הבנקים יחוייבו לשלם ללקוחות ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב. כיום אין חובה שכזו, ואכן רוב הבנקים לא משלמים ריבית על יתרות העו"ש, שהיקפן עומד כיום על כחצי טריליון שקל. לפי ההצעה, נגיד בנק ישראל יקבע את שיעורה של הריבית לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל ובאישור שר האוצר. בחודשים האחרונים הוגשו מספר הצעות הקוראות להתערבות בתמחור הריביות בבנקים, אולם הצעה זו נמצאת בשלב המתקדם ביותר היות והיא אושרה השבוע ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה, והיא אמורה לעלות לקריאה טרומית מחר. כמו כן סיכוי טוב שגם חלק מחברי האופוזיציה יתמכו בהצעה, שכן הביקורת על רווחי הבנקים הגבוהים היא מהנושאים הבודדים שחברי הקואליציה והאופוזיציה מסכימים עליהם.

הצעת החוק הזו נוצרה על רקע עליית הריבית של השנה האחרונה, ושהקפיצה באופן דרמטי את רווחי הבנקים. רק ברבעון הראשון של השנה הבנקים הרוויחו מעל ל-6 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שבעוד הבנקים גלגלו את עליית ריבית בנק ישראל במלואה על הריבית שהם גובים בהלוואות, בצד הפקדונות העלאת הריבית ללקוחות היתה חלקית ביותר (בעיקר למשקי הבית). בנוסף על העו"ש, הם ברובם לא משלמים ריבית, בעוד הם יכולים להפקיד את הכספים הללו בבנק ישראל ולקבל על רובם את ריבית בנק ישראל (כיום 4.75%).

החוקים השונים שהוצעו להתערבות בתמחור הריביות בבנקים, כמו גם העובדה שרשות התחרות שוקלת להכריז עליהם כקבוצת ריכוז, גרמה לנגיד בנק ישראל להתערב. כאמור בשבוע שעבר הוא הזמין את המנכ"לים של הבנקים לשיחת נזיפה, ושלח אותם להכין תוכנית פעולה לשיפור הריביות באוברדראפט, בעו"ש ובפקדונות. בבנק ישראל ציפו שהבנקים יחזרו עם תוכנית סדורה תוך מספר ימים, אולם בינתיים נראה שרובם לא ממהרים להציג תוכניות קונקרטיות לשיפור הריביות (מה שכמובן יפגע להם ברווחיות). בבנקים מציינים כי בנק ישראל מפעיל עליהם לחצים לא שגרתיים, ומקיים עימם פגישות ושיחות רבות בשבוע האחרון, אולם בינתיים כאמור רוב הבנקים טרם יצאו עם תוכניות פעולה.

מהצד השני הנגיד מנסה גם לבלום יוזמות חקיקה באמצעות המכתב החריג ששלח לנתניהו, שכן הוא מעדיף שהבנקים בעצמם ישפרו את תמחור הריביות. כרגע לא נראה שהתכנית של הנגיד עובדת: מצד אחד, כאמור רוב הבנקים טרם הציגו שיפור בתנאים שיציעו, ומנגד הצעת חוק אחת כבר תגיע ככל הנראה להצבעה טרומית. הנגיד יצטרך להגביר את הלחץ על שני הצדדים, וגם זה לא בטוח יעזור, והאירוע עלול להסתיים בהתערבות חקיקה חריגה ובעייתית.