שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: אלכס קולומויסקי
ממשיך לטפס: הגירעון זינק בינואר ב-0.6% לרמה של 4.8%
הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עמד בסוף ינואר על 89.1 מיליארד שקל - עלייה חדה לעומת סוף החודש הקודם. הסיבה המרכזית לכך - דחיקתו מהחישוב של ינואר 2023 שבו נרשם עודף תקציבי גדול של יותר מ-14 מיליארד שקל. בעקבות המלחמה - הוצאות הממשלה זינקו בינואר ב-36.1% לעומת החודש המקביל אשתקד
הגירעון ל-12 החודשים האחרונים, עמד בסוף ינואר 2024 על 89.1 מיליארד שקל שהם 4.8% מהתוצר, עליה של 0.6% בגירעון לעומת הגירעון בסוף החודש הקודם. זאת אף שחודש ינואר עצמו הסתיים בעודף של כ-2.5 מיליארד שקל.
הסיבה לכך היא שינואר 2024 דחק את ינואר 2023 מחוץ לחישוב הגירעון השנתי, וינואר 2023 היה חודש שבו היה עודף תקציבי גדול בהיקף של 14.1 מיליארד שקל.
ההסתכלות על חודש ינואר 2024 לעומת ינואר 2023 מדגימה היטב את משמעות המלחמה: ממשלת ישראל הוציאה בינואר 2024 כ-41.2 מיליארד שקל לעומת 30.3 מיליארד שקלים בינואר 2023, גידול של 36.1%, כאשר 6.5 מיליארד שקל מתוך ההוצאה בינואר 2024 משויכת באופן ישיר למלחמה.
הכנסות המדינה בחודש ינואר 2024 עמדו על כ-43.7 מיליארד שקל, לעומת 44.4 מיליארד בינואר אשתקד. לכאורה מדובר בירידה של 1.5% בלבד, אך בפועל כשמתמקדים בהכנסות ממסים ומנכים את שיעור האינפלציה, מגלים כי ישנה ירידה של כ-5.4% לעומת ינואר 2023, זאת מבלי להכניס לתמונה את העובדה כי התחזית המקורית היתה לעלייה בהכנסות, כך שלעומת עולם ללא מלחמה הירידה בהכנסות משמעותית יותר (נזכיר, כי הממשלה הפחיתה את תחזית ההכנסות ל-2024 ב-45 מיליארד - מ-498 מיליארד שקל, ל-453 מיליארד שקל).
עם זאת, לעומת החודש הקודם – דצמבר 2023 – ישנה עלייה בהכנסות המדינה ממסים, זאת בין היתר בשל תשלומים חריגים של 2 מיליארד שקל למס הכנסה.
על אף שחודש זה הסתיים בעודף תקציבי, הרי שבאגף החשב הכללי המשיכו במהלך ינואר להגדיל את החוב המקומי ולהקטין את החוב לחו"ל. במהלך ינואר הגדיל החשב הכללי את גיוסי החוב בישראל ב-18.9 מיליארד שקל נטו (הגיוס הכולל ברוטו בשקלים היה 27.4 מיליארד, אך מתוכו 8.5 הלכו לפרעונות חוב, ש"ט).
מצד שני, החשב הכללי הקטין את החוב הדולרי ב-5.4 מיליארד שקל נטו. (החשב הכללי גייס 7.2 מיליארד שקל בדולרים (ברוטו), אך הוא פרע 12.6 מיליארד, ולכן בסך הכל נטו מדובר בהפחתה של החוב הדולרי).