"את תוקפי הסייבר לא מעניין המיתון, והם נהיים משוכללים יותר"

תחום הסייבר וה־Digital Trust עמדו במרכז פאנל שהתקיים במסגרת הסדרה The Next Big Thing של “כלכליסט” בשיתוף KPMG. מנחה הפאנל, כתב “כלכליסט” מאיר אורבך, פתח בשאלה לדמי בן־ארי, מייסד שותף וסמנכ”ל טכנולוגיה, Panorays, האם גם בתקופה הנוכחית זורמות הצעות רכישה והשקעה. “הרבה חברות נמצאות במצב קשה, כי בסופו של דבר התקציבים, גם בעולם הסייבר, מתחילים להיות לחוצים ובסיטואציה הזאת צריך להגיב לשוק”, ענה בן־ארי. “יש המון כלים שאינם הכרחיים ושם אפשר לקצץ. זה גורם לכדור שלג כי כשהלקוח שלי סוגר את התקציב גם אני נמצא בבעיה, המטריקות שלי לא טובות באלמנט של גיוס והרבה מאוד חברות שלא הצליחו לגייס כסף בגלל המאקרו־כלכלה יהיו במצב מאוד קשה”.

אריק קליינשטיין, מייסד שותף גלילות קפיטל, הידועה כקרן המשקיעה רבות בסייבר, הוסיף: “את תוקפי הסייבר לא מעניינים שערי הריבית, המיתון והכלכלה, הם ממשיכים לתקוף והתוקפים נהיים משוכללים יותר ויותר, ולכן הצורך של ארגונים, חברות וממשלות להתגונן בפני התקפות סייבר לא נעלם. כן יש צמצום בתקציבים ואם קודם הקניות היו ביד יותר רחבה כי ארגונים רצו להגן על עצמם והיו כל הזמן מחפשים את הטכנולוגיה הבאה שעוזרת להם להיות במצב הכי טוב מול התוקפים, הם עושים את זה עכשיו בצורה הרבה יותר מדודה. בטווח הקצר נראה הידוק תקציבים וזה משפיע גם על השוויים של החברות ועל היכולת שלהן לגייס כסף, אבל בטווח הבינוני והארוך תעשיית הסייבר תמשיך להיות מושקעת”.

דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG ישראל, נתנה מבט־על על המצב כיום: “אני חושבת שצו השעה, בפרט בששת החודשים האחרונים, זה להאריך את הזמן שאתה יכול למשוך עם הכסף שיש לך כמה שיותר, כדי לא להיות במצב שאתה מגייס גם כשאתה מאוד לחוץ וגם כשהשוק באמת רע. שלא תגייס כשאתה למטה במינוס. ברמה העולמית רואים שהתקפות הסייבר התרחבו בצורה משמעותית, גם בארץ הרבה סטארט־אפים מכוונים לא רק לתקיפות הכי מתוחכמות. התחום של ביטוחי סייבר, שתוקע עסקאות לפעמים, מתפתח לאיזשהו ממשק בין הפינטק לסייבר. אז אנחנו רואים אקו־סיסטם והביקושים לא יקטנו. כרגע היצע הכסף ירד בצורה דרמטית בגלל המאקרו, המערכת יצאה משיווי משקל אבל מתישהו היא תחזור אליו”.

לדברי יאיר שניר, שותף מנהל ב־Dell Technologies Capital, “התעשייה ככלל עוברת תהליך של התפכחות שעוד לא הסתיים כי אנחנו עדיין בתוך האירוע המתגלגל - התפכחות שידענו מתקופת הקורונה ממנת יתר של כסף ורכישות. אנחנו בוחנים הזדמנויות כל הזמן, הרף יותר גבוה, גם על טיב העסקה וגם על טיב הפתרון. אם לפני שנה־שנתיים היה יותר קל למכור כל דבר ויכולת לעבוד גם עם Go To Market לא הדוק לגמרי, היום אין מקום לפשרות. כמשקיע אתה רוצה לראות צוות שיודע בפני מה הוא ניצב. אגיד בזהירות שההשקעות שייעשו בשנתיים הקרובות יהיו כנראה האקזיטים הטובים ביותר בעשור הקרוב. זה דווקא הזמן להשקיע!”.

בנוגע לשאלה האם יש במי להשקיע, ענה שניר: “באים אלינו המון יזמים. לא כמו פעם אבל עדיין יש פה ליבה של יזמים חזקים וטובים, חלקם יצאו מחברות שהיום הן יוניקורנים, או מונפקות או שנסגרו. יש הזדמנויות אבל הכסף יותר סלקטיבי”.

בן־ארי הציג את הזווית של חברה שנמצאת בשלב בין גיוסי כספים ועדיין לא רווחית, והתייחס לשאלה כמה קשה יהיה לגייס כיום: “ביציאה לסבב גיוס ברור שנעדיף להיות ב־up side ואנחנו עושים הרבה אופטימיזציה גם ברמת הכלים שלנו, אבל כשנצטרך בסופו של דבר לגייס כסף, בסוף המנהרה החברות שיישארו, יישארו חזקות יותר ואנחנו נהיה שם. הכל נהיה יותר איטי ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. אנחנו צריכים להיות גמישים מנטלית, להתאים את ה־value proposition של מה שיש בתוך המוצר, לספר את הסיפור הנכון, ללכת אפילו לשווקים שלא היינו בהם. אם עכשיו אנחנו מוכרים במאות אלפי דולרים, אז גם למכור עסקאות של 50 אלף דולר ופחות כדי לתפוס עוד נתח שוק ולא להרוג שוק פוטנציאלי”.

בינה מלאכותית גנרטיבית עומדת לשנות את כל התחום. לדברי פסקא־רז, “בינתיים יש הרבה דיבורים ואין ספק שזה הדבר הבא, אבל תהליך ההטמעה ברמה העמוקה ייקח זמן. זה משהו שמטריד את כל התעשיות אבל ישפיע גם על הסייבר”.

וקליינשטיין סיכם: “מדובר פה בטכנולוגיה משבשת אופקית. היא הולכת להשפיע על כל עולם התוכנה ומזה נגזרת גם השפעה על כל העולם העסקי. כל הפונקציות העסקיות, כל התהליכים העסקיים הולכים להיות מושפעים”.