רכישת השלד ההפסדי עלתה לעדי צים במס של 28 מיליון שקל

אס.אר. אקורד שילמה השבוע 28 מיליון שקל במסגרת פשרה עם רשות המסים. כך דיווחה החברה למשקיעים, לאחר אישור הפשרה בבית המשפט. התשלום בוצע בתחילת השבוע, ובמסגרתו תרשום אס.אר. אקורד הכנסות בהיקף של 7 מיליון שקל, זאת מאחר שהפרישה מראש בספרים סכום הגבוה מהתשלום שנקבע בפשרה.

הפשרה הושגה לאחר שב־2016 פנה פקיד השומה לאס.אר. אקורד, שבבעלות עדי צים (58%), וקבע כי לחברה לא היתה זכות להכיר בקיזוז ההפסדים העסקיים לצורך תשלום מס מופחת בשנים 2014-2012. הקיזוז נעשה בעקבות רכישת השלד הבורסאי אס.אר. אקורד ב־2014 ויציקת פעילות ניכיון הצ'קים והאשראי החוץ־בנקאי לתוכו.

טרם רכישתה בידי צים היתה חברת אס.אר. אקורד בבעלות חברת גרינסטון, איציק שרם, יאיר פודים ואביגדור קלנר (שנשפט למאסר על חלקו בפרשת הולילנד). ערב הרכישה נמצאו הפסדים צבורים של 230 מיליון שקל לעומת מזומנים בהיקף של 3.7 מיליון שקל. החברה נסחרה לפי שווי של 6 מיליון שקל ונהפכה לשלד. צים רכש 80% מהשלד תמורת 28 מיליון שקל, וכן דאג לקו אשראי לחברה. פודים נותר בחברה ועד היום מכהן כיו"ר.

לאחר הרכישה עשה צים שימוש בהפסדים הצבורים של אס.אר. אקורד כדי להקטין את המס שהיה עליו לשלם, לנוכח ההכנסות שהצטברו בחברה לאשראי חוץ־בנקאי שבשליטתו. אך המהלך לא היה מקובל על רשות המסים. על פי הדו"ח השנתי של החברה, בהובלת המנכ"ל גיל הוכבוים, קבעה הרשות ב־2016 כי היקף ההפסדים שהוכרו לא על פי דין בידי צים עמד על 87.2 מיליון שקל. בדצמבר 2018 הודיעה הרשות להנהלת החברה ולצים כי היקף הכספים תפח ל־253.5 מיליון שקל, מאחר שלעמדת הרשות גם ההפסדים בניירות ערך, שצים הכיר בהם, אינם קבילים. בהמשך טענה הרשות כי החברה לא ערכה התאמות בנוגע לקבלת הכנסות מעמלות לפי הצורך בשנים 2018-2016, וכך החוב גדל ב־11.5 מיליון שקל נוספים.

בעקבות השומות, פנתה הנהלת אס.אר. אקורד למשרד עוה"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן, כדי לבחון את טענות רשות המסים, וזה הציג עמדת נגד וטען שההכרה בהפסדי החברה היתה מותרת. בינואר 2021 ערער צים לבית המשפט על השומות, אך במקביל הפרישה החברה 16 מיליון שקל לטובת תשלום עתידי לרשות המסים, ובהמשך הגדילה את ההפרשה ל־35 מיליון שקל. זאת מתוך הכרה כי הפסד מול רשות המסים בבית המשפט היה עולה לה כמעט 42 מיליון שקל — יותר מחצי מהרווח הנקי השנתי שלה ל־2021, שהיה 70.5 מיליון שקל. בעקבות החתימה על הסכם הפשרה ב־23 בינואר, תוכל אס.אר. אקורד לשחרר 7 מיליון שקל ולרשום אותם כהכנסות מימון. בחברה סירבו להוסיף מעבר לאמור בדיווח. אין זו הפעם הראשונה שצים מוצא עצמו בעימות מול רשויות המס, אם כי בפעם הקודמת הוא מיזער נזקים באופן יעיל יותר. בנובמבר 2021 סגרה הפרקליטות את תיק החקירה נגד צים ואס.אר. אקורד בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון ומס. על פי החשד, סייעו לכאורה צים והחברה הבורסאית, שפועלת בתחום ניכיון הצ'קים, לכמה חברות כוח אדם להלבין כספים בעשרות מיליוני שקלים, שהוצאו במרמה מביטוח לאומי ומרשות המסים. הפרשה, שזכתה לשם "תיבת נח", הובילה להרשעה של החשוד המרכזי איציק ואזנה, בעוד צים נוקה מאשמה.

ההודעה על סיום פרשיית המס מגיעה בתזמון חשוב עבור צים והחברה, שמנייתה סובלת ממומנטום שלילי מתמשך. המניה ירדה ב־12 החודשים האחרונים ב־33%, והחברה נסחרת כיום בשווי של 483 מיליון שקל. זאת לעומת מדד ת"א־ביטוח ושירותים פיננסים, שבו נכללת אס.אר. אקורד, שירד ב־19.3%. מחיר המניה עמד אתמול על 3.5 שקלים — שפל מאז מרץ 2020, החודש שבו פרצה מגפת הקורונה.

המניה ממשיכה לרדת למרות העלייה שמציגה החברה בהכנסות וברווחים. ברבעון השלישי של 2022 רשמה אס.אר. אקורד הכנסות של 49.7 מיליון שקל, שיפור של 47% לעומת הרבעון המקביל ב־2021, שהסתכמו ב־33.7 מיליון. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 22.7 מיליון שקל, שיפור של 29% לעומת הרבעון המקביל, שבו עמד הרווח הנקי על 17.65 מיליון שקל.

חולשת המניה נובעת, ככל הנראה, מפעילות החברה למתן אשראי למגזר העסקי והפרטי כנגד צ'קים דחויים. מגזר זה נחבל משמעותית ב־2022, בעקבות קריסת שתי חברות בתחום — יונט קרדיט וגיבוי החזקות. החשש הוא כי מאז קריסתן, בעיקר בשל מעשי מרמה לכאורה והעמדת אשראי ללא מדיניות סיכונים מוסדרת, הסתננו לקוחות בעייתיים שלהן לחברות אחרות בתחום. גם סביבת הריבית החדשה משפיעה על תמחור מניית אס.אר. אקורד. הזינוק בריבית הפריים מייקר מאוד את עלות המקורות של חברות האשראי החוץ־בנקאי, שלוות הון מהבנקים ומשוק ההון (באמצעות אג"ח). כדי לשמור על רווחיות גבוהה, ינסו חברות האשראי לגלגל את הריבית הגבוהה ללקוחות. ולכן, אם עד כה גבו ריבית של 12%-8%, ייאלצו מעתה להלוות בריביות הגבוהות מ־15% — שיעורים שצפויים להכביד על הביקוש לאשראי בענף.