דרושה מנהיגות הנדסית טכנולוגית

כפועל יוצא מצמיחתה המואצת, מדינת ישראל הטילה על ענף הבניה והתשתיות את אחד האתגרים הגדולים ביותר בתולדותיו והוא לתמוך את צמיחתה הכלכלית והדמוגרפית המואצת וזאת בכדי להתמודד עם הכפלת אוכלוסיית המדינה ב-30 השנים הקרובות.

האתגר ההיסטורי המוטל על כתפי המהנדסים והמהנדסות אינו פשוט כלל וכלל. רמת המורכבות ההנדסית של הפרויקטים בתחומי הבניה והתשתיות הולכת ומתעצמת באופן עקבי. כך לדוגמה, בכדי לקדם פרויקט ממוצע בעולמות הבניה נדרשים צוותי תכנון הנדסיים רב תחומיים שמספרם הולך וגדל. זאת הודות לתהליכי התמקצעות משמעותיים. כנגזרת למורכבות התכנונית הזו גם מורכבות הביצוע מתעצמת. ריבוי אפשרויות הביצוע והקטנת מרווח הטעות המצופה מהקבלנים המבצעים, אל מול לוחות זמנים שאפתניים, מטילים עליהם אתגרי ביצוע אדירים. אל מול התכנון והביצוע המורכבים ניצב מנהל הפרויקט ההנדסי ולרוב יש באמתחתו כלים מוגבלים וישנים לניהול תהליכי העבודה, תהליכי הבקרה ותהליכי אבטחת האיכות בפרויקט. המשימה להבטיח שכל חברי "התזמורת ההנדסית" מנגנת בסנכרון מושלם הפכה כמעט בלתי אפשרית ללא רתימה של אמצעים טכנולוגיים רלבנטיים. 

משיחה קצרה עם מנהל פרויקטים הנדסיים ממוצע ניתן להבין בקלות ש"מהפכת ההיי-טק", המאפיינת כל כך את מדינת ישראל, פסחה על ענף הבניה והתשתיות. קצב השינוי וההסתגלות של הענף להטמעת שיטות עבודה חדשניות, מבוססות טכנולוגיה דיגיטלית, אינה מהירה מספיק. הרבה מהפרויקטים מתוכננים עדיין בדו-ממד ומבוצעים בדיוק כמו שבוצעו פרויקטים לפני עשרות שנים. שיטות העבודה לא השתנו הרבה בשנים האחרונות ואינן נשענות על יכולות דיגיטליות, כאשר דרכי התקשורת ושיתוף המידע בפרויקטים לוקים בדרך כלל בחסר.

אלון שטאובר | צילום: יח"צ

חוסר ההצלחה של הענף להכיל בתוכו תהליכי חדשנות טכנולוגיים, באופן גורף ומהיר מקטן ועד גדול, מסכנת את היכולת שלו להתמודד עם רף המורכבויות העולה ולעמוד באתגר הלאומי הנדרש. 

הובלת סביבת עבודה ממוחשבת ודיגיטלית, יכולות איסוף וניתוח נתונים הנדסיים באופן ממוחשב, הנעת צוותי תכנון הנמצאים במקומות גאוגרפיים שונים, הפעלת רחפנים ואמצעים נוספים באתרים, תכנון ומידול תלת ממדי, ניהול הבטיחות ובקרת האיכות בצורה ממוחשבת ומבוססת מיקום, פורטלים ארגונים להפקת לקחים וידע, קבלת החלטות מבוססת דיגיטציה, נדרשים להיות כולם דרישות תנאי סף מינימאליים למנהלי הפרויקטים ההנדסיים בענף הבניה והתשתיות. 

היכולת להתמודד עם סביבת עבודה הנדסית טכנולוגית ולהוביל אותה, מתחילה בשינוי תפיסתי הכרחי לענף הבניה והתשתיות. התפיסה המעוותת ששוררת בארגונים רבים לפיה הטכנולוגיה "מעכבת", "מסרבלת", "אינה בעלת החזר השקעה" ו"אינה נחוצה בפרויקט הזה" צריכה להיעקר מהשורש על ידי כולנו. 

אז מה ניתן לעשות בכדי לקדם את השינוי הטכנולוגי הנדרש? בראש ובראשונה, יש לשנות את התפיסה המחשבתית בקרב כלל החברות, המנהלים והמנהלות העוסקים בפרויקטים ההנדסיים בשוק הפרטי והציבורי, עליהם לראות את הטכנולוגיה כהזדמנות לשינוי ולא כסיכון. בנוסף, יש לקדם עידוד ממשלתי, בין היתר באמצעות רשות החדשנות וגופים ממשלתיים נוספים, להקמת חממות טכנולוגיות בשותפות בין חברות הטכנולוגיה וחברות ההנדסה לפיתוח מיזמים טכנולוגיים בתחומי ההנדסה. כמו כן, נדרש לרתום את המוסדות האקדמיים המכשירים את המהנדסים לעתיד ולהוכיח, ללמד ולהכשיר אותם כיצד לרתום את הטכנולוגיה לשימושם ואף לחשוף אותם ליכולותיה ולשיטות העבודה המתקדמות שהיא מאפשרת. לבסוף, על כל מהנדס ומהנדסת במשרדי התכנון, באתרי העבודה ובחברות הניהול לבחון ברמה היומיומית כיצד הוא או היא יכולים להוסיף ערך הנדסי לפרויקט עליו הם עמלים על ידי רתימת הטכנולוגיה שזמינה עבורם לטובת פרויקט הנדסי טכנולוגי חכם יותר. 

בספרו "מוצא המינים", כתב צ'ארלס דארווין כי "לא החזק ביותר, או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי." השינוי הטכנולוגי כבר כאן. זה הזמן להפגין מנהיגות טכנולוגית בניהול הפרויקטים ההנדסיים בישראל ולהצעיד את התמודדות ענף הבניה והתשתיות אל אתגרי המחר. 

הכותב הוא אלון שטאובר, מנכ"ל חברת מסד עוז ניהול והנדסה המובילה פרויקטים הנדסיים ללקוחות ציבוריים ופרטיים המובילים במשק בישראל.