מנדלבליט: "יש מלחמה מכוונת כדי ליצור דה-לגיטימציה אישית ליועמ"שית, זה חמור"

"אנחנו רואים דברים שקורים בניהול המדינה והם מאוד רעים, המטרה של הממשלה היא לשמור על המשטר", כך אמר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרופ' אביחי מנדלבליט בשיחה עם הפרשן המשפטי של "כלכליסט" משה גורלי. השיחה התקיימה במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

האם צפיתם כשהגשתם את כתב האישום את האפשרות שהאירוע יתגלגל לאן שהתגלגל? גיוס של קואליציה משיחית לצורך שינוי השיטה המשטרית?

מנדלבליט: "אצלי מעולם לא עלתה אפשרות כזאת. צריך להבדיל בין העובדה שיש ראיות לכאורה להגיש כתב אישום וזה שצריך לנהל את המדינה,והאמת שחשבתי שתהיה את ההבדלה הזאת. אפשר להגיד שאני נאיבי, אבל זה לא צריך להיות ככה. המשכנו גם אחרי הגשת כתב האישום בפגישות עבודה".

לדבריו, "הממשלה צריכה לשמור על מה שהיא קיבלה והיסודות שלו מאוד ברורים – הם התחילו במגילת העצמאות. לא צפיתי דבר כזה, וזה פשוט לא רלוונטי איזו ממשלה תהיה".

האם הממשלה קובעת תקדים חדש עם גלי בהרב מיארה בהתעללות ביועצת המשפטי לממשלה או שזה התחיל כבר אצלך?

מנדלבליט: "אני חושב שהמצב הולך ומחמיר. אני לא חושב שחוויתי את העוצמות שהיא חווה, אבל זה היה תהליך הדרגתי של הידרדרות. אנחנו היועמ"שים צריכים לשרת את הדרג הנבחר, כל עוד באמת לא חוצים את הקו האדום. המטרה היא לשמור על הממשלה כי הרצון שלה צריך להיות לשמור על ערכים דמוקרטיים וליברליים. במקרים המאוד נדירים, כמו למשל חוק ההסדרה שהבנתי שאי אפשר להגן עליו, ניהלתי דיאלוג עם ראש הממשלה כך שניתן יהיה להגן עליו. היום זו פשוט סוג של מלחמה מכוונת כדי ליצור דה-לגיטימציה אישית ליועמ"שית, וזה דבר חמור מאוד".

נתקלת ביחס של הממשלה לעובדי ציבור שגובל בהתעמרות מקצועית וגם יחס אישי מאוד מזלזל?

מנדלבליט: "היו סימנים בסוף הקדנציה שלי, אבל מה שקורה היום שונה בסדר גודל ממה שאני חוויתי, וזה דבר רע מאוד. אתה מבין שיש פה סוג של מלחמה, וזה מאוד מצער. אני מכיר את האנשים שישנם שם, הרצון הוא כן לשרת את הממשלה והייתה גם סדרה ארוכה של החלטות של היועמ"שית שתמכו במדיניות הממשלה גם כשהתמיכה הייתה לא פשוטה, יש כמה וכמה החלטות כאלה, וככה זה צריך להיות. אין פה עניין של עלבונות אישיים".

מה דעתך על התבטאות היועמ"שית בכנס הפרקליטות, שהממשלה ניסתה להשפיע על החלטותיה?

מנדלבליט: "אני לא בטוח לגבי הניסוח המדויק שלה, זה לא בסדר אם אומרים לה תפתחי חקירה לזה או לזה, אבל כן יש מקרים שמנסים לשכנע אותך להגן על עמדה מסוימת בעייתית וקשה, וזה בסדר גמור. יושבים ומדברים ומנסים לשכנע או להשתכנע והצלחנו בעבר למצוא דרך שבה המדיניות תמומש בתוך גבולות החוק".

אני רוצה לדבר על סבירות וסרבנות. סרבנות כי זה משיק לתחום המומחיות שלך, הנושא של הגנה על קציני צבא שהגיעו לחו"ל ויאבדו את ההגנה של בג"צ. תן לנו את עיקרי הסכנה שאליה אנחנו עלולים להיחשף?

מנדלבליט: "כאשר אומרים עילת הסבירות זה הגדרה טפלונית, זה דבר הרבה יותר משמעותי. יש בעצם רעיון שהוא כלי עבודה מרכזי של בית המשפט העליון שנוסד בימי המנדט ויש פה ביטול טוטאלי של עצמאותו. מדברים בהקשר של מינויים, מי העלה על דעתו שאפשר למנות כל אחד וגם לפטר?".

לדברי מנדלבליט, "בישראל אין שיטת בחירות פדראלית, אין חוקה – יש רק את עליונות המשפט. מערכת המשפט היא עצמאית. יש למעשה רק שתי רשויות – רשות מבצעת ורשות שופטת. כשאתה לוקח את עילת הסבירות, אתה פוגע בעצמאות הרשות השופטת. כיפת הברזל של מדינת ישראל מול כל העולם הייתה בית המשפט העליון וזה הגן עלינו. כשאתה פוגע בעצמאות בית המשפט העליון, ועוד בדרך של חקיקה – זה פוגע בעצמאות בית המשפט, זה מסוכן וזה הדבר שמגן עלינו, על מדינת ישראל".