הטק הישראלי בוול סטריט מחק השנה 136 מיליארד שקל - יותר מכל המניות בת״א

2021 היתה שנה בלתי רגילה בשווקים בכל המובנים. בחסות הריבית הנמוכה והזרקות הנזילות חסרות התקדים מצד הבנקים המרכזיים, המניות טיפסו מעלה־מעלה, התיאבון לאקוויטי התחזק ושוק ההנפקות הגלובלי חווה גאות אדירה. את כל הטוב הזה הובילו חברות הטכנולוגיה, שכן במהלך משבר הקורונה העולם ביצע קפיצה קוואנטית של ממש בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות חדשות ושימוש בטכנולוגיות קיימות, מה שיצר רוח גבית חזקה לעסקים ולמניות של חברות הטכנולוגיה השונות.

את החגיגה הזו הובילה ארה"ב, שהשנה הקודמת היתה שנת שיא בכל הנוגע למספר ההנפקות שבוצעו בבורסות שלה. בשנה הזו הצטרפו לבורסות השונות בארה"ב (נאסד"ק ובורסת ניו יורק) יותר מאלף חברות (1,033 חברות) שגייסו מהציבור סכום היסטורי של 286 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב־2020, שהיתה בעצמה שנת שיא בשוק ההנפקות, הונפקו 471 חברות שגייסו מהציבור 155 מיליארד דולר. כלומר, מדובר על קפיצה של יותר מפי 2 במספר החברות המונפקות ושל 84% בהיקף הגיוסים.

מרבית החברות שהצטרפו לבורסות האמריקאיות ב־2021 הצטרפו לבורסת נאסד"ק (753 חברות), שמושכת אליה בעיקר את חברות הטכנולוגיה. החברות השונות הפכו לציבוריות בשני אופנים — הנפקה ראשונית לציבור (IPO) ומיזוג עם ספאק (SPAC). למעשה, מרבית ההנפקות בוצעו בדרך השנייה (59% מכלל ההנפקות). ספאק (SPAC) הוא ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company. מדובר בחברות שמנפיקות ומגייסות כספים, כדי למזג לתוכן חברות פרטיות בתוך פרק זמן מוגדר — לרוב שנתיים. אם הספאק לא מצליח לבצע עסקה בפרק הזמן הזה, הוא מחזיר את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית.

בחגיגה האמריקאית השתתפו באופן יחסי גם מספר לא מבוטל של חברות טכנולוגיה ישראליות. וכעת, כשהשווקים רועדים נוכח העלאות הריבית מצד הבנקים המרכזיים שהכריזו מלחמה על האינפלציה שהגיעה לרמות שלא נראו שנים ארוכות, הן גם משלמות את המחיר. ולא מדובר במחיר פעוט.

ב־2021 הצטרפו לבורסות האמריקאיות 21 חברות טכנולוגיה ישראליות, כאשר החלוקה בין כניסה לבורסה באמצעות הנפקה מסורתית לכניסה לבורסה באמצעות מיזוג עם ספאק היתה שוויונית כמעט לחלוטין. בתחילת השנה הנוכחית שווי השוק המצרפי של החברות האלו עמד על כ־70 מיליארד דולר, ואילו בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה (כלומר, בסוף יום המסחר האחרון של החודש, יום שישי), שווי השוק של החברות האלו עמד על קצת פחות מ־32 מיליארד דולר. כלומר, מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר מחקו חברות הטכנולוגיה הישראליות שהצטרפו לבורסות האמריקאיות בגל ההנפקות הגדול סכום מצרפי של כ־38 מיליארד דולר. זו ירידה של כ־54% בשווי השוק המצרפי של החברות, ובמונחים שקליים מדובר על מחיקה של כ־136 מיליארד שקל.

לשם השוואה, כלל החברות שנסחרות בבורסת תל אביב, 549 במספר, מחקו בתשעת החודשים הראשונים של השנה (כלומר, בסוף יום המסחר האחרון של ספטמבר, יום חמישי האחרון) 117 מיליארד שקל משוויין המצרפי שמסתכם בקצת יותר מטריליון שקל — ירידה של כ־10% בהשוואה לתחילת השנה, אז שווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות באחוזת בית עמד על 1.12 טריליון שקל. סכום זה כולל הן את המניות והן את ההמירים, כלומר אופציות שנכללות בשווי השוק של החברות. כשבוחנים את האקוויטי בלבד, היחסיות נשמרת: החברות מחקו כ־122 מיליארד שקל והשווי המצרפי הסתכם ב־990 מיליארד שקל.

לפערים האלו יש כמה הסברים ואף סיבות מקלות. ראשית, בחודשים האחרונים הדולר התחזק בצורה משמעותית מול רוב המטבעות בעולם, כולל השקל, מה שמגדיל את המספר המדובר. למעשה, עבור הדולר הרבעון האחרון היה הטוב ביותר מאז 2015.

שנית, חברות טכנולוגיה רגישות יותר למצב של העלאת ריבית, משום שהריבית משחקת תפקיד משמעותי יותר במודלים שמתמחרים חברות טכנולוגיה בהשוואה לתמחור של חברות מסורתיות. ואכן, משום שהבורסות האמריקאיות משופעות בחברות טכנולוגיה גדולות שגם מובילות את המדדים השונים, בעוד בישראל המדד המייצג של הבורסה, ת"א־125, מורכב עדיין ברובו מחברות פיננסים וחברות נדל"ן, המדדים האמריקאיים ירדו יותר ממקביליהם הישראליים השנה. כך, מתחילת 2022 ועד לסוף ספטמבר צנח הנאסד"ק ב־33%, ומדד S&P 500 ירד ב־25%, בעוד שת"א 125 ירד ב־8.4% בלבד.

שלישית, לעתים הגודל הוא יתרון, אך לעתים מדובר בחיסרון. החברות שמובילות את טבלת מחיקות השווי — מאנדיי, סנטינל וואן וגלובל־אי — הן כאלו שבשווי שלהן בתחילת השנה הנוכחית, שעמד על כ־10 מיליארד דולר ומעלה, מתברגות היישר בצמרת של בורסת תל אביב. בבורסה המקומית יש חברות בודדות שמגיעות לשוויים כאלו, כך שכל אחוז שהמניה מאבדת מתורגם לסכום אבסולוטי גדול יותר בהשוואה לרוב החברות בבורסת תל אביב.