עובדי עצות

שוק העבודה הישראלי לא דורך במקום. הגלובליזציה הביאה לשוק המקומי מודלים חדשים של תעסוקה הדורשים התייחסות מהרשויות הרלוונטיות. התופעות החדשות הנגזרות מכוח השינויים מצריכות לעיתים תיקון של חוקים ותקנות, או עדכונים כאלה ואחרים, וזאת בכדי לשמור על האיזון הנכון והצודק בשוק התעסוקה הישראלי, כמו גם על המעסיקים והמועסקים.

החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת וולט עם דרישה להכיר בעובדים המועסקים כיום כעצמאיים, כעובדי החברה, יכולה לשמש כאבן דרך ביחס כלפי עובדי 'כלכלת הפלטפורמה/החלטורה' בישראל. הדיון מתנהל במקביל לדיון דומה המתרחש בארצות הברית ובאיחוד האירופאי, כאשר באירופה מדובר בדיון המתנהל מזה תקופה ובעל השלכות רבות על פעילויות של חברות מסוימות. כאן, במגרש הביתי שלנו בישראל, הרשות השופטת תתמודד עם לא מעט שאלות בהקשר האמור: האם העובדים הללו זכאים לזכויות כלשהן מהמעביד שלהם, מי בכלל המעביד שלהם - האם חברת וולט או שמא צד שלישי? במידה והם זכאים לזכויות, לאילו זכויות זכאים העובדים, האם לזכויות עובדים מלאות או חלקיות, מי אחראי על הזכויות הסוציאליות והביטוחיות של העובדים, אם בכלל, האם המעסיק או העובדים עצמם? עצם הדיון המשפטי שעוד ילך ויתפתח צפוי לענות לפחות על חלק מהשאלות הללו ולהתוות דרך עבור מודלים שונים של תעסוקה שהתפתחו בשוק הישראלי בשנים האחרונות, ושבהם מתקיימים תנאים שונים מהמודלים הקלאסיים שהכרנו בעבר.

על אף העובדה שבתי הדין לעבודה לא קופאים על שמריהם ומנסים להתמודד באופן פעיל ונוכח עם הדינמיות של השוק אשר משתנה במהירות גבוהה יותר ביחס לפעם, עושה רושם שבתי הדין לא תמיד מצליחים להדביק את הפער שנפער מול שוק העבודה המשתנה ונדרשות רפורמות שונות בכדי להתאים אותו למצב השוק הנוכחי, ואל מול מקרי קיצון, כמו שחווינו לאחרונה בזמן מגפת הקורונה.

לרגל פורום Duns 100 לבכירי עורכי הדין בתחום דיני העבודה מתייחסים שניים מעורכי הדין הבולטים בישראל בתחום דיני העבודה, עו"ד שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה, במשרד פישר (FBC & Co.) ועו"ד עמית גרוס שותף מייסד וראש מחלקת דיני עבודה במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס עמית גרוס ושות', לרפורמות המרכזיות ולעדכונים השונים שיש לבצע בשוק דיני העבודה, וגם לסוגיית פסק הדין 'וולט' ולהשלכות המשפטיות והכלליות שהיא יכולה לייצר.

מה הן לדעתכם שתי הרפורמות המרכזיות והדחופות שיש לבצע בנושא יחסי עובד ומעביד בישראל?

עו"ד עמית גרוס: " התאמת חוקי העבודה למציאות של שנת 2022.

כידוע, מרבית חוקי העבודה בישראל נחקקו אי שם בשנות ה50-60, בסמוך לקום המדינה, בתקופה בה פערי הכוחות בין עובד למעסיקו היו גדולים. על כן, היה צורך בחקיקת חוקי מגן אשר מטרתם להקטין את כוחו של המעסיק אל מול העובד המוחלש, לתת הגנה לעובד, ולחסום את המעסיק בניסיון לנצל את מאזן הכוחות ואת הזדקקותו של העובד למקום עבודה.

בשנים האחרונות, ניכר כי מאזן הכוחות ביחסי העבודה השתנה, העובדים מודעים היטב לזכויותיהם ולכוחם כעובדים, ונראה כי הוראות החוק כבר אינן רלוונטיות בעניינם, ובמקום להגן עליהם, החוקים פוגעים בחופש החוזים ובבחירה החופשית של הצדדים. לדוגמא, החוק מגביל עובדים מסוימים מעבודה בימי המנוחה השבועית, ללא הבחנה האם העובד עבד במהלך השבוע, אם לאו, כך שנוצר מצב שעובד אשר הוא גם סטודנט המבקש לכלכל עצמו בתקופת הלימודים, מוגבל מבחינה חוקית מלעבוד בסופי שבוע, למרות שברור כי זהו רצונו החופשי, ושהדבר לא פוגע בו".

עו"ד שי תקן: "יחסי העבודה בישראל זקוקים כיום לסוג של התנעה מחדש, "ריסטרט", שתביא אותם למצב של חזרה לשגרה המוכרת, ולא לרפורמות חדשות. יחסי העבודה בארץ, ובעיקר יחסי העבודה הקיבוציים, נכנסו למעין תקופת הקפאה הנמשכת זה כשנתיים וחצי, מאז פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020. המגיפה והמדיניות שנקטו ארגוני העובדים בישראל בעקבותיה, הביאו לכך שיחסי העבודה לא התנהלו כסדרם ולא על פי הכללים המוכרים לנו מזה שנים. המדיניות של "שמירה על הקיים" ומתן עדיפות לבריאות הציבור ולטובת הכלל, הביאו לסטגנציה מתמשכת ביחסי העבודה הקיבוציים בישראל. משאים ומתנים קיבוציים נוהלו בצורה אחרת, וכמעט שלא נתקלנו בסכסוכי עבודה כפי שהכרנו בעבר.

אני חושב, שכדי להניע מחדש את עולם יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, ולהחזירם לתפקד ככלי אפקטיבי יעיל וחיוני לשם יצירת האיזונים הנכונים בשוק העבודה הישראלי - ברמה המפעלית, הענפית, והארצית - נדרשת חזרה לכללי ולדפוסי ההתנהלות הרגילים.

מעבר לכך, דיני העבודה הם מטבעם דינאמיים ומתאימים את עצמם למציאות המשתנה. התאמות נדרשות אלו מתקיימות במהלך העסקים הרגיל, במיוחד באמצעות פסיקות בתי הדין לעבודה, היודעים לבצע את ההתאמות הנדרשות למציאות המשתנה, ואין צורך ברפורמות מהותיות מעבר לכך".

צילום: יח"צ

סוגיית 'וולט' - האם לדעתך חלים בין הצדדים יחסי העסקה שאמורים להעניק זכויות סוציאליות שונות לעובדים?

עו"ד שי תקן: "כלכלת הפלטפורמה וצורות ההעסקה החדשות הנגזרות ממנה בהחלט מאתגרות את עולם יחסי העבודה הישראלי, כמו שקורה בשנים האחרונות בכל מדינות ה-OECD. ההגדרות הישנות של יחסי עבודה ומכלול הזכויות והחובות הנגזרות מהם, אינן מתאימות כפי שהן למציאות תעסוקתית חדשה זו, ונדרשת התאמה של הכללים הישנים למציאות החדשה. אני סבור, כי ראוי בהקשר זה לא להתקבע על האבחנה הדיכוטומית של קיומם או העדרם של יחסי עובד-מעביד, אלא יש לבחון גם פתרונות יצירתיים וחדשניים, אשר ייצרו הסדר ראוי והוגן למתכונת העסקה זו. כל זאת, מבלי לפגוע ביתרונות ההדדיים של צורת ההעסקה החדשנית והגמישה מחד, אך תוך הבטחת זכויות בסיסיות מינימליות למועסקים מאידך. כך למשל, הוכר בעבר סטטוס של "מעין עובדים", מועסקים אשר אינם בהכרח עובדים לכל דבר ועניין, אך חרף זאת הכירה הפסיקה בתחולתן של חלק מהוראות חוקי המגן שבדיני העבודה, גם בעניינם".

עו"ד עמית גרוס: "לדעתנו הדרך שבה ניתנה פסיקת וולט, קרי במסגרת תביעה ייצוגית הנה שגויה, שכן לשיטתנו, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. כך למשל, אין דינו של נער המתקשר עם חברת וולט כשליח כדינו של בגיר המבקש להגדיל את הכנסותיו ועושה שימוש בפלטפורמת וולט כהכנסה שנייה. בהקשר זה נציין, כי במסגרת הליך הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מספר שליחי וולט ביקשו להצטרף להליך ולהתנגד לו, בטענה כי הכרה בהם כעובדים תפגע בהם ובחופש החוזים שלהם, שכן לשיטתם מעולם לא ביקשו לשמש כעובדים של וולט, אלא לספק לה שירותים כעצמאיים על כל המשתמע מכך.

לשיטתנו, מאחר ויש מנעד רחב של סוגי ההתקשרויות, נראה כי לא נכון ולא צודק, שבתי הדין לעבודה יכירו רק בשתי צורות התקשרות, עובד שכיר או קבלן עצמאי. לדעתנו פסיקה הקובעת באופן גורף כי מתקיימים יחסי עבודה וזאת בין היתר על בסיס המבחנים הקיימים היום לשאלה מיהו עובד. לדוגמא: מי מספק את מדי העבודה של השליח - הנה מנותקת מהמציאות כהווייתה בשנת 2022. הדבר ייצור חוסר וודאות מוחלט בשוק עבודה זה ובכלל".

d&b – לדעת להחליט