יו"ר נמל אשדוד: "כמתקן ביטחוני אסטרטגי אין לנו יכולת להפסיק לעבוד תחת מטחי טילים"

לדבריו של יו"ר נמל אשדוד, שאול שניידר, לאחר הפגיעה הקשה שספג הנמל בתחילת המלחמה, הגיעה ההתאוששות: "היום אנחנו נמצאים ב-10% פחות בלבד בהכנסות השבועיות, והעובדה שאוניות הגלנוע עם כלי הרכב חזרו אלינו תביא אותנו להשוות את התוצאות מהשנה שעברה". מנכ"לית מכון הייצוא נילי שלו: "המלחמה מנעה את הגדילה של הייצוא ב-2023. אני מקווה שנראה התאוששות במהלך 2024 וחזרה ב-2025 לצמיחה מלאה". שניידר ושלו אמרו את הדברים בפאנל בהנחיית ראש מערכת החדשות של "כלכליסט" רועי ברגמן שנערך בוועידת החוסן הישראלי של כלכליסט בשיתוף הפניקס.

"7 באוקטובר תפס אותנו בהפתעה, אבל מ-7:20 צוות החירום שהיה בנמל התחיל לטפל בכל הנושאים, למגן אוניות בעייתיות, לטפל בחומרים מסוכנים ולדאוג למינימום פגיעות. מהיום הראשון הנמל עבד באופן שוטף. כמתקן ביטחוני אסטרטגי אין לנו יכולת להפסיק לעבוד תחת מטחי טילים", כך התייחס שניידר לתפקוד הנמל ביום הראשון של המלחמה.

שאול, איפה הנמל נמצא היום, האם חזרתם לפעילות שגרתית?

שאול שניידר: "בהחלט. אם בחודשיים הראשונים למלחמה נחתכנו בסדר גודל של 50% מההכנסות השבועיות, היום אנחנו נמצאים ב-10% פחות בלבד, והעובדה שאוניות גלנוע (אוניות הענק עם כלי הרכב – ח"ג) חזרו אלינו תביא אותנו להשוות את התוצאות מהשנה שעברה. אסור לשכוח את נושא פריקת האוניות הביטחוניות. זה אירוע בפני עצמו שמחייב אותנו למשנה זהירות, ואנחנו נמצאים שם כדי להמשיך לתפעל את הכלכלה הישראלית".

נילי, אם מדברים על הכלכלה הישראלית, יצוא ההייטק הוא אולי הדבר המשמעותי ביותר. מה קרה לייצוא ההייטק בעקבות המלחמה?

נילי שלו: "המלחמה מנעה את הגדילה של היצוא ב-2023. נשארנו באותם היקפים. יצוא ההייטק הוא המנוע שמוביל את היצוא הישראלי קדימה, ואנחנו בהחלט מקווים שנראה שם התאוששות. זו תקופה מאתגרת, לא פשוטה גם לחברות סטארט-אפ אבל גם לחברות ותיקות שיתקשו לעמוד בחוזים, בעיקר בגלל מחסור בכוח אדם. אני מקווה שנראה התאוששות במהלך 2024 וחזרה ב-2025 לצמיחה מלאה".

ראיתם ירידה במשלחות שהגיעו לישראל?

נילי שלו: "חד-משמעית. אנחנו רואים ירידה משמעותית בכמות המשלחות שהגיעו לארץ. יחד עם זאת, אנחנו ממשיכים בהיקפי פעילות גבוהים בחו"ל. אנחנו משתתפים בתערוכות וכנסים, וזמן קצר לאחר תחילת המלחמה השתתפנו בכנסים בברצלונה ובפריז".

אנחנו רואים את המחאה הפרו-פלסטינית לקראת האירוויזיון. המחאה הזאת לא משפיעה גם על משלחות ישראליות שמגיעות לתערוכות בחו"ל?

נילי שלו: "אירווריוזוין זה משהו מסוג אחד, וחדשנות בהייטק זה משהו מסוג אחר. בתערוכת המובייל הגדולה שאליה יצאנו השתתפו 32 חברות ישראליות, והגענו למספר שיא של 2,000 פגישות שבהן לקחו חלק החברות הישראליות. יש עדיין התעניינות רבה בחברות הישראליות, ויש רצון לעשות עסקים ולהיפגש. התקופה לא קלה, אבל עדיין רואים המשך פורה בפעילות בחו"ל".

שאול, אמרת שעוד לא חזרתם לפעילות מלאה ושעדיין מורגשת ירידה של 10% בהכנסות. יש אוניות סוחר שלא מוכנות להגיע ולעגון פה, יש סחורות שעוד לא חזרו?

שאול שניידר: "בהתחלה באמת רוב האוניות שהגיעו דילגו עלינו והגיעו לנמלי הצפון, אבל לאחר חודש וחצי התחילה מגמה של חזרה. האוניות היחידות שלא חזרו הן אוניות גלנוע עם כלי רכב. עד לפני 10 ימים היו אפס מכוניות שנפרקו בנמל אשדוד, בזמן שבשגרה אנחנו פורקים 38% מהמכוניות במדינת ישראל. לפני 10 ימים המכוניות חזרו לפקוד אותנו. כבר השבוע הגיעו 1,300 מכוניות וכך זה ימשיך".

יש סחורות שהפסקתם לייבא וחזרו אליכם? פחם למשל.

שאול שניידר: "נכון. על רקע המלחמה, חברת הפחם פנתה אלינו, דבר שלא קרה בחמש השנים האחרונות. אז ראינו גם פחם וגם אוניות גרעינים למיניהם וכל מה שקשור לביטחון תזונתי. זה שיש מתקנים אסטרטגיים כמו נמל אשדוד שפועלים תחת אש ונותנים שירות מלא למדינת ישראל זה חלק מהחוסן שלנו. בלי נמל אשדוד יהיה קשה מאוד".

נילי, איך משדרים לחו"ל תחושה של חסינות ויציבות?

נילי שלו: "מדינת ישראל לאורך השנים חוותה לא מעט אירועים ביטחוניים, וידעה להתאושש מהם. אין ספק שאנחנו בתקופה מאתגרת, וזה דורש הרבה יותר יציאה לחו"ל מאירוח בארץ. יחד עם זאת, אנחנו כן רואים את החוסן של המשק ומראים לעולם את האיתנות של ההייטק והתפקיד שלו ביציבות של המשק. כן מראים כיצד ישראל התאוששה בתקופות עבר ממצבים מאתגרים וקשים ואף צמחה. אז לשדר ביטחון ביציבות של הכלכלה הישראלית זה הדבר המרכזי".

אבל איך מסבירים את הקושי שנובע מכך שחלק מהעובדים לא מגיעים עקב המלחמה, ואת זה שאולי תהיה עלטה למשך פרק זמן משמעותי?

נילי שלו: "גם סביב 7 באוקטובר חברות ישראליות הוכיחו שהן יכולות לעשות אדפטציה ומסוגלות להמשיך לעבוד בזמן שחלק מכוח האדם שלהן מגויס. יש אתגרים, ואולי נראה האטה ב-Delivery, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בכל הכוח. אנחנו ממשיכים להוציא חברות לחו"ל, להיפגש עם לקוחות בחו"ל, ויש היענות לזה. יש רצון לראות את החדשנות. אנחנו מוכיחים שגם במצבים קשים ומאתגרים – אנחנו שם".

שאול, אני רוצה לשאול אותך על האיום החות'י. איך משפיע עליכם השינוי במסלולי הסחר והשיט? גם אליכם מגיעים דרך תעלת סואץ?

שאול שניידר: "האיום החותי' לא פוגע רק בנו, אלא בכל הכלכלה העולמית ושרשרת האספקה. ברגע שמפרץ סואץ נסגר אז מצרים מפסידה 10 מיליארד דולר, ונמל עקבה סגור לגמרי. אלינו לאשדוד זה האריך בהתחלה את מסלולי השיט בשלושה שבועות. אז נכון שהיה עיכוב של אוניות דרך תעלת סואץ אלינו, אבל מאוחר יותר חברות הספנות הגבירו את כמות הספינות בקווים שלהן וגם הגבירו את הקיבולת, דבר שגרם לכך שאין מחסור בסחורות בישראל".

בהמשך דבריו התייחס שניידר לפרסום ב"כלכליסט" ולפיו משרד התחבורה מתנה את המשך פריקת המטענים בנמלים הפרטיים במתן הטבות לנמלים הוותיקים, ובהם נמל אשדוד: "צריך לומר את כל האמת. אותם רציפים ניתנו לאותם נמלים כזמניים. תחרות זה לא ג'ונגל, וצריך לעמוד בכללים. כמונו גם הנמלים החדשים צריכים לעמוד בכללים".

נילי, מעבר לאיום הביטחוני, יש איום כלכלי. חברת דירוג נוספת הורידה את התחזית הכלכלית של ישראל. נראה חברות שנסגרות בעקבות הקושי?

נילי שלו: "בהשקעות שמכוונות לחברות ראינו האטה שהיתה עולמית. היתה השפעה ניכרת יותר על ישראל, אבל היום חזרנו לרמות של טרום קורונה ואנחנו עדיין רואים התאוששות ברמת ההשקעות בישראל. אני מקווה שמגמת ההתאוששות תימשך ושהחדשנות שלנו והיכולת להוציא דברים לפועל תוביל את הכסף לכאן גם כשהריבית קצת תרד".

שאול, אתם הייתם בתהליך של הפרטה ושל מכירת מניות הנמל שנמצאות בידי המדינה. איפה זה עומד?

שאול שניידר: "לא היינו, אלא אנחנו עדיין בתהליך הזה. נמל אשדוד זקוק להשקעות. אנחנו חייבים לדאוג להמשכיות של הנמל, כי המדינה לא מעבירה אלינו כספים. כל ההשקעות שביצענו של 3 מיליארד שקל ברציפים צריכה להימשך, והמקור היחיד שלנו זה המוסדיים בבורסה".

כאשר נשאל שניידר מתי תתבצע מכירת המניות, הוא השיב: "אתה מגייס כשאתה צריך, לא כשאתה יכול, ולכן אנחנו פועלים במלוא המרץ כדי ללכת בכיוון של גיוס הון".