קיצוץ נרחב של מעל ל-600 מיליון שקל במשרד הכלכלה: "הופכים את רשות ההשקעות לכלי ריק"

את אחת המכות החזקות והכואבות בקיצוץ התקציבי ל-2024 סופגים משרד הכלכלה והתעשייה והשר שעומד בראשו, ניר ברקת, עם קיצוץ של מעל 311 מיליון שקל בהרשאה שלו להתחייב במהלך השנה הקרובה (היכולת להתקשרויות והתחייבויות קדימה של משרד ממשלתי על פרויקטים רב שנתיים - י.א), ובהפחתה של כמעט 300 מיליון שקל מתקציבו במהלך שלוש השנים הקרובות, לצד ביטול של 50 תקנים.

הצעת משרד האוצר מדברת על הפחתה ניכרת בתקציב שמיועד למסלול המענקים שמעמידה רשות ההשקעות מתוקף החוק לעידוד השקעות הון לפיתוח התעשייה, בעיקר בפריפריה, ובאופן שאופן אותה לכלי ריק.

הרשות תידרש לשנות את הקריטריונים שעל בסיסם יינתנו מענקיה ויהיו זכאים להם רק יזמים שמקימים מפעל חדש באזור פיתוח א' או במקרה שירחיבו מפעל קיים באזור כזה כך פעילותו תגדל ביותר מ-60%.

מדובר במענקים בשיעור של 20% מסך ההשקעה שכלולה בתוכנית העסקית שמגישות חברות לרשות ההשקעות מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. למענקים אלה זכאים מפעלים שמוגדרים תחרותיים ומייצאים לפחות 25% מהתוצרת שלהם. מפעלים שעוסקים בתחומי ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה יכולים לקבל מענק מרשות ההשקעות גם אם אינם מייצרים ובתנאי שהם נחשבים מפעל תחרותי.

הצעת ההחלטה של האוצר כוללת הפחתה של 100 מיליון שקל בהרשאה של רשות ההשקעות להתחייב וקיצוץ של 37 מיליון שקל בתקציבה בשנים 2025 ו-2026. באוצר סבורים כי מרבית מענקי רשות ההשקעות כיום ניתנים לפעילות של מפעלים במסגרת מה שהגדיר "השקעות סטנדרטיות".

גורמים כלכליים ביקרו אתמול בחריפות את הקיצוץ ואמרו לכלכליסט כי משמעותו הרסנית לרשות ההשקעות, עד לכדי סגירתה דה-פקטו והפיכתה לכלי ריק. "בצעד הזה המדינה 'תייבש' את הפריפריה ומפעלים שפועלים בה וכבר היום מתקשים מאד בשל המלחמה המתמשכת. יזמים לא ישקיעו ולא יפתחו פעילות תעשייתית במקומות שמרוחקים מהמרכז. בהרבה מאוד מקרים רק בזכות מענקים שמעמידה להם רשות ההשקעות הם יכולים לקבל אשראי מהבנקים. זה מהלך אומלל והרסני", אמר אחד הגורמים.

הקיצוצים במשרד הכלכלה לא נעצרים ברשות ההשקעות. לפי הצעת האוצר התוכנית "כסף חכם" שמיועדת לסיוע לבעלי עסקים המבקשים לייצא לחו"ל או ליצואנים שמבקשים להרחיב את היקף היצוא שלהם – תבוטל. מתוקף תוכנית זו המדינה משתתפת בהוצאות השיווק של יצואנים ובעלי עסקים בשיעור של עד 50% ובסכום כולל של עד חצי מיליון שקל למשך שנתיים. תוכנית "כסף חכם" מיטיבה במיוחד עם חברות באוכלוסיית מיעוטים, שבה היקף ההשתתפות של המדינה בהוצאות השיווק שלהן הוא עד 75%.

באוצר סבורים כי לא ניתן לקבוע את מידת היעילות של תוכנית זו ולא ניתן לדעת אם חברה שקיבלה סיוע ממשלתי במהלכי השיווק שלה לקראת חדירה לשוק בין-לאומי היתה עושה זאת גם בלי התוכנית.

שם מאמינים כי הואיל ומדובר בסיוע בהיקף נמוך סביר שמרבית החברות שמעוניינות להרחיב את פעילותן לחו"ל היו עושות זאת גם בלי עזרת המדינה ולפיכך התוכנית אינה יעילה. האוצר מתבסס על היקף הייצוא שהסתכם ב-2022 בכ-560 מיליארד לאחר שצמח במהלך השנים האחרונות ולפיכך טוען כי לא ברור איזה כשל תוכנית "כסף חכם" נועדה לפתור.

קיצוצי האוצר לא פוסחים על תוכניות נוספות של משרד הכלכלה ובהן השתתפות של המדינה בהוצאות פיתוח של אזורי תעשייה, קידום תעשייה תחרותית והעלאת הפריון תוך הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות ועוד.